אמנת סינגפור לגישור והשלכותיה על עסקים ישראליים

יצרנית ציוד ישראלית מספקת רכיבים ליצרן רכב באיטליה. אחרי שנתיים של אספקה סדירה מתגלעת מחלוקת על תקלה בסדרה שלמה. שני הצדדים לא רוצים ליטיגציה בשתי מדינות, ולכן הם יושבים לגישור מסחרי, ואחרי יומיים ארוכים חותמים על הסדר. הספקית מקבלת סכום מופחת, הלקוח מוותר על יתר טענותיו, וכולם חוזרים הביתה. הכול טוב עד היום שבו הלקוח פשוט לא מעביר את הכסף.

עד לא מזמן ההסדר הזה היה שווה בדיוק כמו כל חוזה אחר, ולא יותר. כדי לאכוף אותו הייתם צריכים לפתוח תביעה חדשה על הפרת חוזה, במדינה שבה נמצא הצד שכנגד, ולהתחיל את המרוץ מהתחלה. אמנת סינגפור נועדה לסגור בדיוק את הפער הזה.

מה זו אמנת סינגפור

שמה המלא הוא אמנת האומות המאוחדות בדבר הסדרי פשרה בינלאומיים הנובעים מגישור. היא נפתחה לחתימה בסינגפור ב-7 באוגוסט 2019, ומכאן הכינוי שדבק בה. תוקפה הבינלאומי החל ב-12 בספטמבר 2020, שישה חודשים לאחר הפקדת מסמך האשרור השלישי.

לפי טבלת המצב הרשמית של UNCITRAL, מספר המדינות שהן צד לאמנה עומד על 23. המספר הזה משתנה מעת לעת ככל שמדינות נוספות מאשררות, ולכן לפני שאתם בונים על תחולת האמנה במדינה מסוימת, בדקו את רשימת המדינות המתקשרות העדכנית ולא רשימה שראיתם פעם.

מה האמנה עושה בפועל

האמנה יוצרת מסגרת אחידה לאכיפה ולהסתמכות על הסדרי פשרה בינלאומיים שנוצרו בגישור בסכסוכים מסחריים. המנגנון המרכזי שלה הוא זה: צד להסדר פשרה שנוצר בגישור חוצה גבולות רשאי לפנות ישירות לרשות המוסמכת במדינה מתקשרת ולבקש שתאכוף את ההסדר, במקום להגיש תביעה חדשה על הפרת חוזה. היא נועדה להשלים את מערך יישוב הסכסוכים לצד התדיינות ולצד בוררות, לא להחליף אותם.

ההבדל נשמע טכני והוא איננו. תביעה חדשה על הפרת חוזה פירושה כתב תביעה, כתב הגנה, גילוי מסמכים, ראיות, ולוח זמנים של בית משפט זר. פנייה לאכיפת ההסדר עצמו היא הליך אחר לגמרי, קצר יותר, שבו השאלה אינה מי צודק בסכסוך המקורי אלא האם ההסדר עומד בתנאי האמנה.

מעמד ישראל, שלושה תאריכים

ישראל חתמה על האמנה ב-7 באוגוסט 2019, ביום שבו נפתחה לחתימה. חתימה אינה מחייבת, והמרחק בין חתימה לאשרור הוא לעיתים ארוך. במקרה הזה הוא נמשך כחמש שנים וחצי. ישראל הפקידה את מסמך האשרור ב-8 בינואר 2025, והאמנה נכנסה לתוקף לגביה ב-8 ביולי 2025, שישה חודשים אחר כך, לפי מנגנון האמנה. ישראל מופיעה היום גם ברשימת החותמות וגם ברשימת המדינות המתקשרות.

לצד רישום ישראל בטבלאות המצב מופיעה הערה המתפרשת כהצהרה מסוג החלה בהסכמה, כלומר תחולת האמנה רק ככל שהצדדים להסדר הפשרה הסכימו לכך. הנוסח המדויק של ההצהרה שהפקידה ישראל טעון בדיקה במקור הרשמי ואיננו מציגים אותו כאן כעובדה מוגמרת. המסקנה המעשית ממנו בכל מקרה זהה: אם אתם רוצים שהאמנה תחול על ההסדר שלכם, כתבו זאת בהסכם הגישור במפורש ואל תסתמכו על תחולה אוטומטית.

נקודה נוספת שדורשת זהירות. אשרור אמנה בידי מדינת ישראל אינו כשלעצמו חקיקה פנימית. השאלה אם וכיצד נחקקה חקיקה ישראלית מיישמת לאמנת סינגפור, וכיצד מוגשת בקשת אכיפה בפועל בבית משפט בישראל, מחייבת בדיקה נפרדת. זו אינה שאלה תיאורטית למי שמתכנן להסתמך על האמנה בעסקה קונקרטית.

אמנת ניו-יורק ואמנת סינגפור, שתי אמנות שלא כדאי לבלבל

ההשוואה מתבקשת מפני שהמנגנון דומה. שתי האמנות אומרות לבית משפט במדינה אחת להכיר בתוצר משפטי שנוצר במדינה אחרת, ולאכוף אותו בכפוף לרשימת עילות סירוב. ההבדל הוא בזהות התוצר.

אמנת ניו-יורק משנת 1958 עוסקת בפסק בוררות, כלומר בהכרעה שנתן בורר. ישראל חתמה עליה ב-10 ביוני 1958, אשררה ב-5 בינואר 1959, והיא בתוקף לגביה מ-7 ביוני 1959. לאמנה כ-172 מדינות חברות, וישראל לא הגישה לה ולו הסתייגות אחת, לא הסתייגות הדדיות ולא הסתייגות מסחרית. הפירוט המלא של מסלול האכיפה הזה נמצא במאמר על אכיפת פסק בוררות חוץ בישראל.

אמנת סינגפור עוסקת בהסדר שהצדדים עצמם חתמו עליו. אין בו הכרעה של גורם שלישי. המגשר, לפי ההגדרה שבסעיף 79ג לחוק בתי המשפט, מסייע לצדדים להגיע להסכמה בלא שיש בידו סמכות להכריע בסכסוך. זו בדיוק הסיבה שעד האמנה הסדר גישור בינלאומי היה חלש יותר מפסק בוררות בינלאומי, למרות שהצדדים הגיעו אליו מרצון.

מה משתנה בפועל ליצואן ישראלי

גישור הופך לחלופה ריאלית ולא רק לניסיון

עד עכשיו, מנהל כספים בחברה ישראלית שנשאל למה לא לנסות גישור מול הלקוח האמריקאי ענה תשובה סבירה: כי גם אם נגיע להסדר, אין לי מה לעשות איתו אם הוא לא ישלם. התשובה הזו נחלשה. הסדר שנכנס לגדר האמנה נושא היום ערך אכיפה חוצה גבולות ולא רק ערך של הבטחה. ההשוואה הכללית בין המסלולים מפורטת במאמר על גישור או בוררות.

העלות של הסכסוך יורדת מדרגה

בוררות בינלאומית אינה הליך זול. שכר טריבונל, דמי ניהול של מוסד, עורכי דין מקומיים במדינת המושב, תרגומים ונסיעות. גישור מסחרי הוא הליך של ימים ולא של שנה, והוא נגמר בחתימה. כשההסדר גם אכיף במדינה שבה נמצאים נכסי הצד שכנגד, יחס העלות מול התועלת משתנה מהותית בסכסוכים בהיקף בינוני, אלה שבהם עלות ההליך אוכלת נתח משמעותי מהסכום השנוי במחלוקת.

הסכם הגישור הופך למסמך שצריך לנסח ברצינות

כשההסדר היה רק חוזה, הניסוח היה עניין מסחרי. כשהוא מסמך שעשוי לשמש בסיס לאכיפה במדינה זרה, הניסוח הוא עניין משפטי. ההסדר צריך להיות ברור לגבי מי חייב מה, מתי, ובאיזה מטבע, וצריך להתייחס במפורש למקורו בהליך גישור ולכוונת הצדדים לגבי תחולת האמנה.

המנגנון בחוזה צריך להיכתב מחדש

הרבה חוזי סחר ישראליים כוללים היום תניית בוררות בינלאומית ותו לא. המבנה שכדאי לשקול הוא מדורג. שלב ראשון של משא ומתן קצר, שלב שני של גישור מסחרי עם מועד סיום מוגדר, ורק אחריו בוררות. עד כה החולשה של המבנה הזה הייתה שהשלב האמצעי הפיק מסמך חלש. האמנה מחזקת אותו. מה נכנס לתניה כזו מפורט במאמר על תניית בוררות בחוזה מסחרי, ותמונת המסלול הבינלאומי כולו נמצאת במאמר על בוררות מסחרית בינלאומית.

מה האמנה לא עושה

היא אינה מכריחה אף אחד לגשר. היא אינה הופכת כל הסדר גישור לפסק דין אוטומטי. היא אינה חלה על כל סוגי הסכסוכים, ויש בה סייגים והחרגות שקבועים בנוסח עצמו. וכמו אמנת ניו-יורק, היא כוללת עילות שבגינן רשות מוסמכת רשאית לסרב לאכוף. איננו מפרטים אותן כאן מפני שהן דורשות קריאה בנוסח האמנה ולא ציטוט ממקור משני.

וכמובן, האמנה אינה עוזרת מול צד שנמצא במדינה שאינה צד לה. אם הלקוח שלכם יושב במדינה שטרם אשררה, ההסדר חוזר להיות חוזה רגיל, וכל השיקולים הישנים חוזרים לתוקפם.

מה לעשות עכשיו

• הוציאו את החוזים הפעילים מול לקוחות וספקים בחו"ל ובדקו מה כתוב בהם בסעיף יישוב הסכסוכים. אם יש רק תניית בוררות, שקלו להוסיף שלב גישור עם מועד סיום קשיח.
• לפני שאתם נכנסים לגישור בינלאומי, בדקו אם המדינה שבה נמצאים נכסי הצד שכנגד היא צד לאמנה. זו בדיקה של דקה ברשימת המדינות המתקשרות, והיא משנה את שווי ההסדר.
• בהסכם הגישור ובהסדר הפשרה עצמו, כתבו התייחסות מפורשת לכך שההסדר נובע מגישור ולכוונת הצדדים בדבר תחולת האמנה.
• אל תניחו שההסדר אכיף בישראל בלי בדיקה. מסלול ההגשה בפועל בבית משפט ישראלי טעון בירור פרטני.
• שמרו את המסמכים. בקשת אכיפה נשענת על מסמכים, ומי שמצא את עצמו מחפש נוסח חתום שנתיים אחרי הגישור למד את השיעור בדרך הקשה.

האמור במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו יוצר יחסי עורך דין ולקוח. תחולת האמנה על עסקה מסוימת, נוסח ההצהרה שהפקידה ישראל ואופן הגשת בקשת אכיפה מחייבים בדיקה פרטנית. משרד דוניץ ושות' מרעננה עוסק בבוררות עסקית ובליווי התקשרויות מסחריות מול גורמים בחו"ל.