בוררות עסקית מרכז הידע לבוררות עסקית בישראל
ניהול ההליך

הליך בוררות שלב אחר שלב, מהפנייה הראשונה ועד הפסק

מאת עו״ד דב (דובי) דוניץ · עודכן 08.07.2026 · זמן קריאה כ-9 דקות

שולחן ישיבות שבו מתנהל הליך בוררות עסקית

הליך בוררות עסקית עובר עשרה שלבים: פנייה בכתב לצד השני, מינוי בורר, חתימה על שטר בוררין, ישיבת קדם-בוררות, כתבי טענות, גילוי מסמכים, ישיבות הוכחות, סיכומים, מתן הפסק ואישורו בבית המשפט. ברירת המחדל בחוק היא פסק תוך שלושה חודשים, עם אפשרות הארכה בשלושה נוספים. במוסדות הבוררות לוחות הזמנים נעים בין 45 יום לשנה.

ספק מזון קטן מגלה שרשת קמעונאית הפסיקה להזמין ממנו סחורה, בלי הודעה מוקדמת ובלי הסבר, אחרי שבע שנות עבודה משותפת. בחוזה ההפצה יש סעיף אחד בן שלוש שורות שמפנה כל מחלוקת לבוררות. מרגע זה, כל מה שיקרה בסכסוך הזה נקבע לפי חוק הבוררות, תשכ"ח-1968, ולפי מה שכתוב, או לא כתוב, באותן שלוש שורות. הנה כל הדרך, שלב אחר שלב.

לפני הכול, מאין נובעת סמכות הבורר

סמכותו של בורר אינה נובעת מהחוק אלא מהסכמת הצדדים. סעיף 1 לחוק מגדיר הסכם בוררות כהסכם בכתב למסור לבוררות סכסוך שנתגלע או שעשוי להתגלע. הסכמה בעל פה אינה מספיקה, וגם התניה הקצרה ביותר בחוזה מסחרי היא הסכם בוררות לכל דבר. על התנאים שהופכים תניה כזו לתקפה ראו הסכם בוררות.

לצד ההסכמה פועלת שכבה שנייה, שרוב בעלי העסקים אינם מודעים לה. סעיף 2 קובע שרואים כל הסכם בוררות כאילו הוא כולל את הוראות התוספת הראשונה, ככל שהן נוגעות לעניין, אלא אם משתמעת כוונה אחרת. עשרים ברירות המחדל שבתוספת הן החוקה בפועל של רוב הבוררויות בישראל. הן קובעות כמה בוררים יהיו, מי מנהל את הדיון, אילו סמכויות גילוי יש לבורר, תוך כמה זמן יינתן הפסק, והאם הבורר כפוף לדין המהותי.

שכבה שלישית היא סעיף 3, שקובע כי אין תוקף להסכם בוררות בעניין שאינו יכול לשמש נושא להסכם בין הצדדים. עניינים פליליים, מעמד אישי וסוגיות מנהליות הכרוכות בהפעלת שיקול דעת שלטוני נשארים מחוץ לבוררות גם אם הצדדים חתמו על תניה גורפת.

ומה אם צד מתעלם מהתניה ומגיש תביעה לבית המשפט? סעיף 5 קובע שבית המשפט יעכב את ההליכים לבקשת הצד שכנגד, ובלבד שהמבקש היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ועודנו מוכן. הבקשה חייבת להיות מוגשת לא יאוחר מהיום שבו טען המבקש לראשונה לגופו של עניין. מי שהגיש כתב הגנה מפורט ורק אחר כך נזכר בבוררות, איבד את זכותו.

ציר הזמן המלא של הליך בוררות

שלבמה מתרחשהעוגן בדיןמועדים
1. פנייה ראשונההודעה בכתב לצד השני על קיומו של סכסוך ודרישה לקיים את הבוררות ולמנות בוררס' 8(ב)7 ימים להיענות, ולאחריהם נפתחת הדרך לבית המשפט
2. מינוי בוררמינוי בהסכמה, מינוי בידי מוסד בוררות, או מינוי בידי בית המשפט המחוזיס' 8, 9, 10, 12; פרטים (א)-(ג)אין מועד בחוק. במוסד הישראלי לבוררות עסקית טענת פסלות מוגשת תוך 10 ימים
3. שטר בורריןמסמך שמעגן את גדר הסמכות, את הדין החל, את חובת ההנמקה, את מנגנון הערעור ואת השכרס' 2, 21א, 29ב; פרטים (יד), (טו1)נחתם לפני הישיבה הראשונה
4. קדם-בוררותישיבה מנהלית לקביעת סדרי דין, היקף הגילוי, לוח הזמנים ומספר הישיבותפרטים (ד), (יד)בכללי ההיי-טק תוך 30 יום מכתב הטענות האחרון; ב-CADR תוך 45 יום מסיום כתבי הטענות
5. כתבי טענותכתב תביעה, כתב הגנה, תביעה שכנגד וכתב תשובהפרט (יד)במוסד הישראלי לבוררות עסקית 30 יום לתביעה, 30 להגנה, 15 לתשובה. בכללי ההתחדשות העירונית הגנה תוך 21 יום
6. גילוי מסמכיםשאלונים, גילוי כללי, דרישה למסמכים ספציפיים, עיון בתיק הבוררותפרטים (ח), (ט), (יג); ס' 13, 16מועדים שקובע הבורר בהחלטת הקדם
7. ישיבות הוכחותעדויות ראשיות בתצהיר או בעל פה, חקירות נגדיות, חוות דעת מומחיםס' 13, 14; פרטים (י), (יא), (יב)בכללי ההיי-טק מועדי ההוכחות נקבעים בתוך 6 חודשים, ולכל צד שתי דחיות בלבד
8. סיכומיםסיכומים בכתב, ולעיתים השלמה בעל פהפרט (יד)לפי החלטת הבורר
9. מתן הפסקפסק בכתב, חתום ומתוארך, ובברירת המחדל גם מנומקס' 20, 21; פרטים (טו), (טו1), (יז)3 חודשים, בתוספת הארכה של 3 חודשים בידי הבורר. הארכה נוספת בהסכמה או לפי ס' 19
9א. תיקון הפסקתיקון טעות סופר, השלמת ריבית או הוצאותס' 22בקשה תוך 30 יום ממתן הפסק; החלטת הבורר תוך 30 יום
10. אישור או ביטולבקשה בכתב לבית המשפט המחוזי לאישור הפסק, או בקשת ביטול נגדיתס' 23, 24, 26, 27בקשת ביטול תוך 45 יום ממסירת הפסק. בקשת אישור פטורה מאגרה

שלב 1, הפנייה הראשונה

הבוררות אינה מתחילה בהגשת כתב תביעה אלא במכתב. הצד היוזם שולח לצד השני הודעה בכתב שבה הוא מפרט את הסכסוך, מפנה לתניית הבוררות ודורש למנות בורר. סעיף 8(ב) לחוק נותן לצד השני שבעה ימים להיענות. חלפו שבעת הימים בלא מענה, ונפתחת הדרך לבית המשפט המחוזי.

המכתב הזה חשוב יותר משנדמה. הוא קובע את גדר הסכסוך שיובא לבוררות, הוא מתעד את נכונותו של השולח לקיים את הבוררות (תנאי שסעיף 5 מציב למי שיבקש בהמשך לעכב תביעה שהוגשה בבית המשפט), והוא הראיה הראשונה במקרה שהצד השני יגרור רגליים. כדאי לשלוח אותו בדואר רשום עם אישור מסירה, כפי שקובע פרט (כ) לתוספת הראשונה.

שלב 2, מינוי הבורר

בברירת המחדל ממונה בורר יחיד. הצדדים יכולים להסכים על שם, לפנות למוסד בוררות שימנה מרשימותיו, או להיוותר בקיפאון. כשאין הסכמה, בית המשפט ממנה לפי סעיף 8. סעיף 9 מאפשר לו למנות בורר יחיד גם במקום הרכב, מטעם מיוחד, וסעיף 10 מבהיר שבורר שמינה בית המשפט דינו כבורר שמינו הצדדים. סעיף 12 מטפל במצב שבו הבורר התפטר, נפטר או הועבר מתפקידו, ומאפשר מינוי חליף.

ההבדל בין מינוי מוסדי למינוי אד-הוק מורגש כאן יותר מבכל שלב אחר. במוסד יש נוהל, יש רשימה ויש מי שמכריע. בבוררות אד-הוק, שבה החוזה נוקב בשם של אדם מסוים שכבר אינו זמין, הצדדים מוצאים את עצמם בבית המשפט עוד לפני שהתחילו. הרחבה בנושא במאמר מינוי בורר.

שלב 3, שטר בוררין

שטר בוררין הוא מסמך ההתקשרות בין שני הצדדים לבין הבורר. אין חובה חוקית לחתום עליו, אבל מי שמוותר עליו מוותר על ההזדמנות האחרונה לתקן תניה רזה. זה המקום לקבוע במפורש שהבורר כפוף לדין המהותי הישראלי, שכן פרט (יד) לתוספת הראשונה קובע את ההפך כברירת מחדל. זה גם המקום לקבוע חובת הנמקה, מנגנון ערעור, לוח זמנים, שכר, סודיות והיקף גילוי. פירוט מלא במאמר שטר בוררין.

שלב 4, ישיבת קדם-בוררות

הישיבה הראשונה אינה עוסקת בסכסוך עצמו אלא בדרך לנהל אותו. הבורר קובע לוח זמנים לכתבי הטענות, מחליט אם עדויות ראשיות יוגשו בתצהיר, מגדיר את היקף הגילוי, קובע כמה ישיבות הוכחות יידרשו, ומברר אם יידרשו מומחים. פרט (ד) לתוספת מקנה סמכות זו ליושב ראש ההרכב, ופרט (יד) מקנה לבורר יחיד חופש רחב לעצב את ההליך.

קדם-בוררות טוב חוסך חודשים. אם הצדדים יוצאים ממנו עם לוח זמנים כתוב ועם החלטה ברורה בשאלת הגילוי, ההליך רץ. אם הישיבה מסתיימה ב"נחזור לזה", הבוררות תתמשך.

שלב 5, כתבי טענות

המבנה דומה לזה של בית משפט: כתב תביעה, כתב הגנה, לעיתים תביעה שכנגד וכתב תשובה. ההבדל הוא בגמישות. הבורר קובע את היקף כתבי הטענות ואת המועדים, והוא אינו כבול לתקנות סדר הדין האזרחי. בכללי המוסד הישראלי לבוררות עסקית המסגרת היא 30 יום לכתב תביעה מישיבת הקדם, 30 יום לכתב הגנה ו-15 יום לכתב תשובה. בכללים הייעודיים להתחדשות עירונית הקצב אחר לגמרי, ובהם כתב הגנה מוגש תוך 21 יום ודיון ההוכחות הראשון נקבע אף הוא תוך 21 יום.

שלב 6, גילוי מסמכים וראיות

פרט (ח) לתוספת הראשונה מקנה לבורר את אותה סמכות שיש לבית משפט להורות על תשובות לשאלונים, על גילוי מסמכים ועל הצגתם. פרט (ט) הוא השיניים: צד שאינו מציית לצו של הבורר בלי הצדק סביר, לאחר שקיבל התראה, עלול למצוא את תביעתו נמחקת או את הגנתו מסולקת ופסק ניתן במעמד צד אחד. פרט (יג) מבטיח לצדדים זכות עיון והעתקה מתיק הבוררות בכל עת סבירה. הרחבה במאמר גילוי מסמכים בבוררות.

שלב 7, ישיבות ההוכחות

כאן נשמעות העדויות. סעיף 13 מקנה לבורר סמכות של בית משפט להזמין עדים ומסמכים, וחובות העד וחסיונותיו זהים לאלה שבבית משפט. סעיף 14 קובע שהעדות תיגבה בשבועה, אלא אם הסכימו הבורר וכל הצדדים אחרת. פרט (יב) מסדיר מינוי מומחה מטעם הבורר, לרבות מסירת חוות הדעת לצדדים וזכותם להתנגד ולחקור.

בפועל ישיבת הוכחות בבוררות מסחרית נראית אחרת מדיון בבית משפט. היא מתקיימת בחדר ישיבות, לרוב במשרדו של הבורר, לעיתים ברצף של יום שלם או יומיים במקום פיצול לדיונים קצרים לאורך שנתיים. הבורר מכיר את התיק לעומק כי הוא היחיד שמטפל בו, והוא רשאי לשאול שאלות ישירות. כשהבורר הוא מהנדס בסכסוך בנייה או רואה חשבון בסכסוך על מנגנון תמורה, החקירה הטכנית קצרה משמעותית.

מה קורה כשצד לא מתייצב

פרט (י) אוסר על הבורר לקיים ישיבה בהיעדר בעל דין אלא אם הזהיר אותו מראש. משניתנה האזהרה, סעיף 15 מאפשר לדון ולפסוק בהיעדרו. הצד שנעדר יכול לבקש את ביטול הפסק וחידוש הדיון תוך 30 יום מקבלת העתק הפסק, ורק אם היעדרותו הייתה מסיבה מוצדקת. כלים נוספים מול צד שמסרב לשתף פעולה מרוכזים במאמר סרבן בוררות.

שלב 8, סיכומים

ברוב הבוררויות המסחריות הסיכומים מוגשים בכתב, לעיתים עם השלמה קצרה בעל פה. הבורר קובע את המועדים ואת ההיקף. בכללי המוסד הישראלי לבוררות עסקית הפסק אמור להינתן תוך 30 יום ממועד הסיכומים.

שלב 9, הפסק

סעיף 20 קובע את הצורה: בכתב, חתום ומתוארך. בהרכב די בחתימת הרוב, בציון הסיבה לחתימה החסרה. פרט (טו) קובע שהפסק יינתן תוך שלושה חודשים מהיום שהבורר החל לדון או שנדרש להתחיל, והבורר רשאי להאריך בשלושה חודשים נוספים. פרט (טו1) מטיל עליו חובת הנמקה. פרט (יז) מבהיר שהבורר יכול לתת כל סעד שבית משפט מוסמך לתת, לרבות פסק הצהרתי, צו עשה, ביצוע בעין ופסק ביניים.

מרגע שניתן הפסק, סעיף 21 קובע שהוא מחייב את הצדדים ואת חליפיהם כמעשה בית דין. אם נפלה בו טעות סופר, טעות חישוב או ליקוי טכני, או שחסרה הוראה בדבר ריבית או הוצאות, סעיף 22 מאפשר לפנות לבורר לתיקון. לגבי ריבית והוצאות, הבורר אינו חייב להיזקק לבקשה שהוגשה לאחר 30 יום ממתן הפסק, ועליו להחליט תוך 30 יום.

איחור במתן הפסק הוא לכאורה עילת ביטול לפי סעיף 24(8), אבל הדרך לשמור עליה צרה. סעיף 26(ג) קובע שהטענה תישמע רק אם הצד שמר עליה בהודעה בכתב לבורר לפני מתן הפסק. מי שישב בשקט, המתין לפסק וגילה שהפסיד, לא יוכל להיתלות באיחור. אם מועד הפסק מתקרב והבורר לא סיים, יש שתי דרכים לגיטימיות: להסכים על הארכה בכתב, או לפנות לבית המשפט לפי סעיף 19 בבקשה להאריך את המועד, גם לאחר שחלף.

שלב 10, אישור הפסק, או בקשת ביטול

פסק בוררות אינו פסק דין. כדי לאכוף אותו יש להגיש לבית המשפט המחוזי בקשה בכתב לאישורו לפי סעיף 23. משאושר, דינו כפסק דין של בית משפט לכל דבר, למעט ערעור. בקשת האישור פטורה מאגרה לפי תקנות האגרות, בשונה מתביעה אזרחית רגילה שבה האגרה עומדת על 2.5 אחוזים משווי התביעה. פירוט ההליך במאמר אישור פסק בוררות.

הצד שהפסיד יכול להגיש בקשת ביטול תוך 45 יום ממסירת הפסק, בעילות המנויות בסעיף 24. האגרה על בקשת ביטול קבועה ואינה יחסית לשווי הסכסוך, ונכון ל-2026 היא עומדת על 1,363 שקלים במחוזי. הסכום מתעדכן מדי שנה. סעיף 26(א) מאפשר לבית המשפט לדחות בקשת ביטול גם כשהתקיימה עילה, אם לא נגרם עיוות דין, וזה המסנן שרוב הבקשות נופלות בו.

מה רץ במקביל, סעדים זמניים

הבורר יכול לתת צווים בין הצדדים, אך אין לו סמכות לפעול במעמד צד אחד, אין לו תחולה על צדדים שלישיים כמו בנק או רשם, ואין לו סמכות ביזיון. לכן סעיף 16 מקנה לבית המשפט את אותן סמכויות שיש לו בתובענה רגילה: עיקול נכסים, עיכוב יציאה מהארץ, ערובה, כינוס נכסים וצווי עשה ולא תעשה. סעיף 16(ב) מוסיף נקודה שנשכחת, שלפיה גם הבורר עצמו רשאי להגיש את הבקשה. סעיף 18 קובע שפנייה כזו אינה מעכבת את מהלך הבוררות אלא אם הורו בית המשפט או הבורר אחרת.

מה לעשות עכשיו

האמור כאן הוא מידע כללי בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו יוצר יחסי עורך דין לקוח. כל סכסוך נבחן לפי נסיבותיו ולפי לשון ההסכם הספציפי. משרד דוניץ ושות' מלווה בוררויות עסקיות ומייצג צדדים בהליכי אישור וביטול פסקים.

עו״ד דוניץ מסביר, בווידאו

הליך הבוררות, מסלול עוקף בית משפט אימפקט

לכל הסרטונים של עו״ד דוניץ ←

שאלות ותשובות

כמה זמן לוקח הליך בוררות
ברירת המחדל בתוספת הראשונה היא פסק תוך שלושה חודשים מהיום שהבורר התחיל לדון, והבורר רשאי להאריך בשלושה חודשים נוספים. בפועל הארכות נוספות בהסכמה או בהחלטת בית המשפט לפי סעיף 19 שכיחות. במוסדות הבוררות לוחות הזמנים חוזיים ונעים בין 45 יום בכללי ההתחדשות העירונית לבין שנה בכללי ההיי-טק.
מה קורה אם הצד השני מסרב למנות בורר
שולחים לו הודעה בכתב שבה נדרש מינוי בורר. אם לא נענה תוך שבעה ימים, אפשר לפנות לבית המשפט המחוזי בבקשה בכתב שימנה בורר לפי סעיף 8 לחוק. בורר שמינה בית המשפט הוא בורר לכל דבר, בעל אותה סמכות כאילו מונה בהסכמת הצדדים.
האם חייבים לחתום על שטר בוררין
החוק אינו מחייב מסמך נפרד, שכן הסמכות נובעת מהסכם הבוררות שבחוזה. בפועל שטר בוררין הוא המקום שבו סוגרים את הפרטים שהתניה בחוזה השאירה פתוחים, ובראשם כפיפות לדין המהותי, חובת הנמקה, מנגנון ערעור, לוחות זמנים ושכר הבורר. חתימה עליו גם מקשה על טענות סמכות מאוחרות.
האם הבורר חייב לפסוק לפי החוק
לא, אלא אם הוסכם אחרת בכתב. פרט יד לתוספת הראשונה קובע שהבורר אינו קשור בדין המהותי, בדיני הראיות או בסדרי הדין הנוהגים בבתי המשפט, והוא פוסק לפי מיטב שפיטתו. זו ברירת מחדל שמפתיעה צדדים רבים, והיא גם מייתרת מראש חלק ניכר מעילות הביטול.
מה עושים עם פסק הבוררות אחרי שקיבלנו אותו
מגישים לבית המשפט המחוזי בקשה בכתב לאישור הפסק. משאושר, דינו כפסק דין של בית משפט לכל דבר, למעט ערעור, וניתן לפתוח בהליכי הוצאה לפועל. בקשת האישור פטורה מאגרה לפי תקנות האגרות. הצד שכנגד יכול להתנגד רק בדרך של בקשת ביטול או ערעור.
תוך כמה זמן אפשר לבקש לבטל פסק בוררות
45 יום מיום שהומצא לצד העתק הפסק. אם הוגשה לבורר בקשה לתיקון הפסק, המניין מתחיל מיום החלטתו. בית המשפט רשאי להאריך את המועד מטעמים מיוחדים גם לאחר שחלף, אך אין להסתמך על כך. לאחר שהפסק אושר, שוב אי אפשר לבקש את ביטולו.
אפשר לקבל עיקול או צו מניעה תוך כדי בוררות
כן. סעיף 16 לחוק מקנה לבית המשפט את אותן סמכויות שיש לו בתובענה רגילה, ובכלל זה עיקול נכסים, עיכוב יציאה מהארץ, ערובה, כינוס נכסים וצווי עשה ולא תעשה. הבקשה יכולה להיות מוגשת על ידי בעל דין וגם על ידי הבורר עצמו. הפנייה לבית המשפט אינה עוצרת את הבוררות.
אפשר לערער על פסק בוררות
רק אם הוסכם על כך מראש ובכתב. שני המסלולים הם ערעור בפני בורר לפי סעיף 21א, שמחייב הנמקה ומחיל את התוספת השנייה, וערעור ברשות בית המשפט לפי סעיף 29ב, שמחייב התניה שהבורר פוסק לפי הדין ומנהל פרוטוקול. בלי הסכמה מוקדמת נותרת רק בקשת ביטול בעילות המצומצמות של סעיף 24.

שוקלים בוררות או שכבר נמצאים בתוכה?

עו״ד דב (דובי) דוניץ ומשרד דוניץ ושות׳ עורכי דין מלווים חברות ובעלי עסקים בניסוח תניות בוררות, בניהול הליכי בוררות ובהליכי אישור וביטול של פסקי בוררות.

לפנייה ראשונית
הבהרה: האמור בעמוד זה הוא מידע כללי בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו יוצר יחסי עורך דין ולקוח. כל מקרה נבחן לגופו, והדין והתעריפים משתנים מעת לעת. אין להסתמך על האמור כאן בלי לקבל ייעוץ פרטני.