גישור, בוררות או פשרה: איך בוחרים את המסלול הנכון לסכסוך העסקי שלכם

גישור, בוררות ופשרה לפי סעיף 79א אינם שלושה שמות לאותו דבר. בגישור מגשר מסייע לצדדים להגיע להסכמה ואינו מכריע, והדברים שנאמרו בו אינם קבילים לפי סעיף 79ג(ד). בבוררות בורר נותן הכרעה מחייבת שדינה כמעשה בית דין, בלי חיסיון סטטוטורי. בפשרה לפי סעיף 79א השופט עצמו פוסק בהסכמת הצדדים, כמעט בלי ערעור. הבחירה נגזרת משאלה אחת: אתם צריכים הסכמה או הכרעה.
שני שותפים שהקימו יחד חברת תוכנה לפני שבע שנים מגיעים לבוקר שבו הם לא מסכימים על דבר. לא על השווי, לא על מי ממשיך לנהל, ולא על מי חייב למי כסף. בהסכם המייסדים שלהם יש סעיף שמפנה לגישור. השאלה הראשונה שהם צריכים לענות עליה אינה מי צודק, אלא לאיזה מסלול הם נכנסים ומה כל מסלול עושה לסכסוך.
שלושת המסלולים נבדלים בשלושה דברים, וכל השאר נגזר מהם: מי מחזיק בכוח ההכרעה, מה קורה למידע שנחשף בדרך, ומה אפשר לעשות אם התוצאה גרועה בעיניכם.
מי מכריע, ומה זה עושה לסכסוך
בגישור לפי סעיף 79ג לחוק בתי המשפט המגשר אינו מכריע. הוא מנהל את השיחה, מברר אינטרסים שמאחורי העמדות, בודק מה החלופה של כל צד אם לא יגיעו להסכם, ומנסה להביא את הצדדים לנוסחה שכולם יכולים לחיות איתה. אין הסכמה, אין תוצאה. הכוח נשאר אצלכם לכל אורך הדרך, וזו גם החולשה: צד שרוצה למשוך זמן יכול לשבת בחדר ולא להזיז דבר.
בבוררות התמונה הפוכה. אתם מוסרים את כוח ההכרעה לאדם שאתם בוחרים, והוא מכריע גם אם אינכם מסכימים. פסק הבוררות מחייב את הצדדים ואת חליפיהם כמעשה בית דין לפי סעיף 21 לחוק הבוררות, בכפוף לסעיפים 22 עד 26. משאושר הפסק בבית המשפט לפי סעיף 23, דינו כפסק דין של בית משפט לכל דבר, למעט ערעור.
בפשרה לפי סעיף 79א מכריע השופט שכבר יושב על התיק, בהסכמת הצדדים. פסק דין כזה אינו טעון הנמקה מלאה, והוא כמעט בלתי ניתן לערעור למעט טענות על חריגה ממתחם שהוסכם עליו או על פגם בהסכמה עצמה. זה מסלול של מי שכבר נמצא בבית המשפט ורוצה לסיים.
שאלת הבדיקה המהירה
אם היחסים העסקיים אמורים להימשך, ספק שממשיך לספק לרשת קמעונאית, שני אחים שנשארים בעסק המשפחתי, שכן וקבלן באותו בניין, גישור נותן משהו שאף הכרעה לא נותנת: פתרון שהצדדים כתבו בעצמם. אם היחסים נגמרו והשאלה היא מי חייב כמה, אתם צריכים מכריע.
החיסיון: ההבדל שרוב האנשים מפספסים
סעיף 79ג(ד) לחוק בתי המשפט קובע חיסיון סטטוטורי על הגישור. דברים שנאמרו בהליך הגישור אינם קבילים. תקנות בתי המשפט (גישור), תשנ"ג-1993 מוסיפות על כך שכבת הסדרה. המשמעות המעשית פשוטה: אתם יכולים להניח על השולחן הצעה נדיבה בלי לחשוש שהיא תוצג אחר כך כהודאה.
בבוררות אין חיסיון סטטוטורי. חוק הבוררות אינו קובע סודיות ואינו קובע אי-קבילות. הסודיות בבוררות נשענת על שלושה מקורות בלבד: תניה חוזית שאתם כתבתם, תקנון של מוסד בוררות שבחרתם, והעובדה הפשוטה שההליך אינו פומבי. לכך שתי הסתייגויות שכדאי להכיר. הליך אישור או ביטול של פסק בבית המשפט הוא הליך פומבי, ותוכן הפסק עלול להיחשף בגדרו. ותיק הבוררות עצמו נשמר שבע שנים מגמר הבוררות לפי פרט (יט) לתוספת הראשונה.
אם בסכסוך שלכם יש סוד מסחרי, רשימת לקוחות, מבנה תמחור או מידע על משא ומתן מקביל, גישור מגן עליו בכוח החוק ובוררות מגנה עליו בכוח החוזה. בבוררות אתם חייבים לכתוב את סעיף הסודיות בעצמכם. הרחבנו על כך במאמר על סודיות בבוררות.
השוואה מסודרת בין שלושת המסלולים
| פרמטר | גישור (79ג) | בוררות | פשרה (79א) |
|---|---|---|---|
| מי מכריע | אף אחד. הצדדים מסכימים או לא | הבורר שהצדדים בחרו | השופט שהתיק לפניו |
| מקור הסמכות | הסכמה או הפניה של בית המשפט | הסכם בוררות בכתב (סעיף 1 לחוק) | הסכמת הצדדים בתיק תלוי ועומד |
| חיסיון | אי-קבילות סטטוטורית לפי 79ג(ד) | אין בחוק. רק תניה חוזית ותקנון מוסד | הדיון פומבי ככל הליך בבית משפט |
| התוצר | הסכם גישור חוזי, שאפשר לבקש לתת לו תוקף של פסק דין | פסק בוררות, מעשה בית דין לפי סעיף 21 | פסק דין לכל דבר |
| ביקורת על התוצאה | לא רלוונטי | ביטול לפי עשר עילות סעיף 24 תוך 45 יום. ערעור רק אם הותנה מראש | ערעור מצומצם מאוד |
| הנמקה | אין | ברירת המחדל מחייבת הנמקה (פרט טו1) | אינו טעון הנמקה מלאה |
| לוח זמנים | שבועות | שלושה חודשים ועוד שלושה בהארכה, כברירת מחדל | לפי יומן בית המשפט |
| מומחיות המכריע | הצדדים בוחרים | הצדדים בוחרים מהנדס, רואה חשבון או שמאי | שופט בעל סמכות כללית |
| אגרה | אין | אין אגרה יחסית לשווי | אגרת בית משפט רגילה, ששולמה כבר |
| שימור יחסים | גבוה | בינוני | נמוך |
מה זה עולה ובאיזה קצב
תביעה אזרחית רגילה נושאת אגרה של 2.5% משווי התביעה, שמשולמת בשני שיעורים. בתביעה של עשרה מיליון שקלים מדובר בכ-250,000 שקלים לפני ששמעתם עד אחד. בבוררות אין אגרה כזו. במקומה יש שכר בורר ודמי פתיחת תיק.
לפי תעריפון המוסד הישראלי לבוררות עסקית, נכון ל-2026, שכר הבורר לשעה נגבה מכל צד בנפרד ועומד על 800 שקלים בתביעה עד חצי מיליון, 1,000 שקלים עד חמישה מיליון ו-1,200 שקלים מעל לכך. דמי פתיחת תיק באותו מוסד הם 1% משווי התביעה עד חמישה מיליון, מינימום 3,000 שקלים, ומשולמים על ידי התובע. הסכומים בתוספת מע"מ והם מתעדכנים מעת לעת. שימו לב לניסוח מכל צד: בתביעה של שלושה מיליון העלות האפקטיבית לשעת בורר היא 2,000 שקלים ועוד מע"מ.
הזמן הוא הפרמטר שהופך את הבוררות לכדאית בעסקים. ברירת המחדל בחוק היא שלושה חודשים ועוד שלושה בהארכה. כללי הבוררות להתחדשות עירונית של המוסד הישראלי מציבים יעד של 45 יום לסיום ההליך, וכללי ההיי-טק מציבים פסק תוך שנה ממועד כתב הטענות האחרון. בבית המשפט אין לוח זמנים מחייב. לפי דוח חופש המידע של הרשות השופטת לשנת 2024, בבתי משפט השלום נפתחו 792,079 תיקים ונותרו תלויים ועומדים 809,577, ובמחוזי נפתחו 57,281 ונותרו 61,574. שיעור השופטים בישראל עומד על 8.2 ל-100,000 תושבים לעומת ממוצע אירופי של 22. ההשוואה המלאה בין המסלולים נמצאת במאמר בוררות מול בית משפט.
המנגנון המדורג: קודם גישור, ואז בוררות
הפתרון שמשלב את היתרונות של שני המסלולים הוא סעיף מדורג. הצדדים מתחייבים לפנות תחילה לגישור, ואם הגישור לא הבשיל תוך פרק זמן מוגדר, הסכסוך עובר אוטומטית לבוררות. זה המנגנון המקובל באמנה משפחתית בעסק משפחתי, והוא עובד היטב גם בהסכמי בעלי מניות ובהסכמי הפצה ארוכי טווח.
היתרון הוא בשילוב בין הזדמנות אמיתית לפתרון מוסכם ובין ודאות שהסכסוך ייגמר. הצד שרוצה לתקוע יודע שהמשיכה תסתיים בהכרעה, וזה לבדו מעלה את סיכויי הגישור.
שלוש מלכודות במנגנון מדורג
- אין מועד סיום לשלב הגישור. סעיף שכתוב בו רק שהצדדים יפנו לגישור בטרם יפנו לבוררות הוא הזמנה לסחבת. כתבו מספר ימים, וכתבו מי מודיע על סיום השלב ולמי.
- אותו אדם משמש מגשר ואחר כך בורר. זה נראה חסכוני ואינו כדאי. המגשר שומע כל צד בנפרד. אם הוא יכריע אחר כך כבורר, נפתחת חזית של טענות על מגע חד-צדדי ועל בורר שאינו ראוי עוד לאמון הצדדים לפי סעיף 11(1) לחוק. פסיקה ותיקה ביטלה פסק בנסיבות של מגעים עם צד אחד שלא בנוכחות משנהו.
- אין מענה לסעד דחוף בשלב הגישור. בזמן שהצדדים מגשרים, נכסים יכולים לזוז. הסעיף צריך לומר במפורש שפנייה לבית המשפט לסעד זמני אינה מהווה הפרה של המנגנון ואינה ויתור עליו.
ומה עם סעיף 79ב
יש מסלול רביעי שלא תמיד חושבים עליו. תיק שכבר תלוי ועומד בבית המשפט יכול לעבור לבוררות בהסכמת הצדדים לפי סעיף 79ב לחוק בתי המשפט. חוק הבוררות חל על ההליך, התיק בבית המשפט מושהה, והפסק חוזר אליו. זה שימושי כשגיליתם באמצע הדרך שהתיק דורש מומחיות טכנית שאין לשופט. פירטנו את המסלול במאמר על סעיף 79ב.
מה לעשות עכשיו
- שאלו את עצמכם אם אתם צריכים הסכמה או הכרעה. זו השאלה שקובעת, וכל השאר טכני.
- בדקו אם בחוזה כבר יש סעיף. חוזה עם תניית בוררות מחייב, וצד שיתבע בבית המשפט חשוף לבקשת עיכוב הליכים לפי סעיף 5.
- אם יש מידע רגיש, אל תסתמכו על כך שבוררות היא הליך סגור. כתבו סעיף סודיות מפורש.
- בחוזה חדש, שקלו מנגנון מדורג עם מועדים קשיחים ועם מגשר ובורר שהם שני אנשים שונים. מה נכנס לתניה כזו מפורט במאמר על תניית בוררות בחוזה מסחרי.
- אם המסלול שנבחר הוא בוררות, הכירו את השלבים מראש דרך המדריך על הליך בוררות שלב אחר שלב, ובעסק משפחתי גם את המאמר על בוררות בעסק משפחתי.
האמור כאן הוא מידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי, ואין בקריאתו כדי ליצור יחסי עורך דין ולקוח. כל סכסוך נבחן לגופו, ובחירת מסלול נכונה תלויה בנוסח החוזה ובנסיבות. משרד דוניץ ושות' מרעננה עוסק בגישור ובבוררות עסקית לצד ליטיגציה אזרחית ומסחרית.
עו״ד דוניץ מסביר, בווידאו
שאלות ותשובות
חתמנו על סעיף שמחייב גישור לפני תביעה. אנחנו באמת חייבים?
האם דברים שאמרתי בגישור יכולים לשמש נגדי בבוררות שתבוא אחריו?
כמה זמן לוקח כל מסלול?
אפשר שאותו אדם יגשר, ואם ייכשל, יכריע כבורר?
מה קורה אם הגישור נכשל באמצע?
פשרה לפי סעיף 79א נשמעת פשוטה. למה לא לבחור בה תמיד?
מי משלם על ההליך?
שוקלים בוררות או שכבר נמצאים בתוכה?
עו״ד דב (דובי) דוניץ ומשרד דוניץ ושות׳ עורכי דין מלווים חברות ובעלי עסקים בניסוח תניות בוררות, בניהול הליכי בוררות ובהליכי אישור וביטול של פסקי בוררות.
לפנייה ראשונית