בוררות מול בית משפט: השוואה מלאה של עלות, זמן, פומביות וערעור
ההבדל המרכזי בין בוררות לבית משפט אינו איכות ההכרעה אלא מבנה העלות, לוח הזמנים והסופיות. בבית משפט משלמים אגרה של 2.5 אחוזים משווי התביעה ואין משלמים לשופט, ההליך פומבי וזכות הערעור קיימת. בבוררות אין אגרה יחסית אך הצדדים מממנים את הבורר, ההליך אינו פומבי, לוח הזמנים נקבע בחוזה, ואין ערעור אלא אם הוסכם מראש.
ההשוואה בין בוררות לבית משפט נעשית בדרך כלל בסיסמאות. בוררות מהירה, בית משפט יסודי; בוררות יקרה, בית משפט זול; בוררות חסויה, בית משפט פומבי. חלק מזה נכון, חלק נכון בתנאים, וחלק פשוט לא מדויק. כאן נפרק את ההשוואה לגורמים שאפשר למדוד, ונסמן בבירור גם את המקומות שבהם אין נתון אמין ואסור להמציא אחד.
טבלת ההשוואה
| פרמטר | בית משפט | בוררות |
|---|---|---|
| אגרת פתיחה | 2.5 אחוזים משווי התביעה, בשני שיעורים | אין אגרה יחסית. במוסד בוררות משלמים דמי פתיחת תיק |
| תשלום למכריע | אין | שכר בורר לפי שעות או לפי חבילה, על חשבון הצדדים |
| מי מכריע | שופט בעל הכשרה משפטית כללית | מי שהצדדים בחרו, למשל מהנדס, שמאי, רואה חשבון או שופט בדימוס |
| לוח זמנים | אין לוח זמנים מחייב לתיק | ברירת מחדל של שלושה חודשים בתוספת הארכה של שלושה. מוסדות קובעים מועדים משלהם |
| סדרי דין ודיני ראיות | חלים במלואם | אינם חלים כברירת מחדל, אלא אם הותנה אחרת |
| הדין המהותי | מחייב את השופט | אינו מחייב את הבורר אלא אם נקבע כך בהסכם |
| פומביות הדיון | פומבי ככלל | אינו פומבי |
| חיסיון סטטוטורי | לא רלוונטי | אין. הסודיות נשענת על תניה חוזית ועל תקנון מוסד |
| ערעור | ערעור בזכות לערכאה גבוהה יותר | רק אם הוסכם מראש, לפי סעיף 21א או סעיף 29ב |
| ביקורת בהיעדר הסכמה על ערעור | לא רלוונטי | בקשת ביטול בעשר עילות סעיף 24, בכפוף למסנן סעיף 26(א) |
| מועד לתקיפת ההכרעה | לפי תקנות סדר הדין | 45 יום ממסירת העתק הפסק, לפי סעיף 27 |
| סעדים זמניים | עיקול, צו מניעה, כינוס ועיכוב יציאה מהארץ, גם במעמד צד אחד | הבורר מוגבל. סעדים אלה ניתנים בבית המשפט לפי סעיף 16 |
| תחולה על מי שלא חתם | אפשר לצרף כל נתבע רלוונטי | רק על הצדדים ועל חליפיהם לפי סעיף 4 |
| אכיפה בהוצאה לפועל | ישירה | לאחר אישור הפסק בבית המשפט המחוזי לפי סעיף 23 |
| מעשה בית דין | כן | כן, לפי סעיף 21, מרגע מתן הפסק |
| שימור מערכת היחסים העסקית | נמוך | בינוני עד גבוה |
עלות: איפה הכסף באמת יושב
אגרות
אגרת תביעה אזרחית רגילה עומדת על 2.5 אחוזים משווי התביעה, בשני שיעורים. בתביעה של עשרה מיליון שקל מדובר בכ-250 אלף שקל, לפני שנאמרה מילה באולם. זה מספר שמנהל כספים מרגיש מיד. בבוררות אין אגרה יחסית כלל, וזה היתרון הכספי הבודד הגדול ביותר של המסלול.
בקצה השני של ההליך התמונה נעימה עוד יותר. אישור פסק בוררות פטור מאגרה לפי תקנות האגרות. בקשה לביטול פסק נושאת אגרה קבועה, שאינה נגזרת משווי הסכסוך: נכון לתחילת 2026, לפי הודעת האגרות, כ-1,363 שקל בבית המשפט המחוזי ו-774 שקל בבית משפט השלום. הסכומים מתעדכנים מדי שנה ויש לבדוק אותם מול לוח האגרות העדכני לפני הגשה.
שכר הבורר
מה שחוסכים באגרה משלמים לבורר. בתעריפון המוסד הישראלי לבוררות עסקית, נכון ליוני 2026, שכר הבורר לשעה עומד על 800 שקל בתביעות עד חצי מיליון שקל, 1,000 שקל בתביעות עד חמישה מיליון ו-1,200 שקל מעל כן. המילה שכדאי לשים לב אליה היא מכל צד: בתביעה של שלושה מיליון שקל העלות האפקטיבית של שעת בורר היא 2,000 שקל בתוספת מע"מ. נוספים דמי פתיחת תיק בשיעור אחוז משווי התביעה עד חמישה מיליון, ומחצית האחוז מעבר לכך, במינימום 3,000 שקל, המשולמים על ידי התובע. הקלטה ותמלול מחויבים בנפרד.
קיימים גם מודלים אחרים. מוסד אחר מציע חבילה בגישה שונה: פתיחת תיק באלף שקל, בוררות בסיסית בשישה אלפים, ותוספת קבועה לכל ישיבה נוספת. במשכן לבוררות נהוג חיוב חודשי לצד דמי פתיחה, וביטול ישיבה בהתראה של פחות מ-72 שעות מחויב בשלוש שעות שכר. אין בדין תעריף מחייב, וטווחי השכר של בוררים פרטיים בכירים אינם מפורסמים באופן שניתן להסתמך עליו. פירוט נוסף במאמר על שכר טרחת בורר.
נקודת המפנה
| שווי התביעה | אגרת בית משפט (2.5 אחוזים) | בבוררות מוסדית |
|---|---|---|
| 200,000 ₪ | כ-5,000 ₪ | דמי פתיחה במינימום 3,000 ₪, ושכר בורר של 1,600 ₪ לשעה בפועל |
| 3,000,000 ₪ | כ-75,000 ₪ | דמי פתיחה של כ-30,000 ₪, ושכר בורר של 2,000 ₪ לשעה בפועל |
| 10,000,000 ₪ | כ-250,000 ₪ | דמי פתיחה של כ-75,000 ₪, ושכר בורר של 2,400 ₪ לשעה בפועל |
הטבלה מבוססת על שיעור האגרה ועל תעריפון המוסד כאמור לעיל, ואינה כוללת מע"מ, שכר טרחת עורכי דין, חוות דעת מומחים והוצאות תמלול. המסקנה המעשית פשוטה: ככל ששווי התביעה עולה, כך נוטה הבוררות להיות הזולה מבין השתיים, וככל שהתביעה קטנה יותר, כך גדל הסיכוי שבית המשפט יעלה פחות.
זמן: מה אפשר להבטיח ומה לא
כאן צריך לדייק, כי בתחום הזה מסתובבים הרבה מספרים שאיש אינו יכול לגבות. אין בישראל נתון רשמי מאומת על משך ממוצע של תיק אזרחי, ולכן לא נציג כאן מספר כזה. מה שכן ניתן לומר מבוסס על שני עוגנים.
העוגן הראשון הוא לוח הזמנים בבוררות, שהוא עניין של הסכמה. התוספת הראשונה קובעת פסק בתוך שלושה חודשים מהיום שהבורר החל לדון, עם אפשרות הארכה בשלושה חודשים נוספים, ובית המשפט מוסמך להאריך לפי סעיף 19. תקנוני המוסדות מחמירים יותר: כללי הבוררות בהיי טק של המוסד הישראלי לבוררות עסקית קובעים קדם-בוררות בתוך 30 יום מכתב הטענות האחרון, מועדי הוכחות בתוך שישה חודשים ופסק בתוך שנה, ומגבילים כל צד לשתי דחיות בלבד. כללי ההתחדשות העירונית של אותו מוסד קובעים סיום הליך בתוך 45 יום. במשכן לבוררות קיים הליך מזורז של 60 יום.
העוגן השני הוא עומס המערכת. לפי דוח חופש המידע של הרשות השופטת לשנת 2024, נפתחו בבתי משפט השלום 792,079 תיקים ונסגרו 394,502, ובסוף התקופה היו תלויים ועומדים 809,577. במחוזיים נפתחו 57,281 תיקים ונסגרו 36,822, כשתלויים ועומדים 61,574. שיעור השופטים בישראל עומד על 8.2 ל-100 אלף תושבים, לעומת ממוצע אירופי של 22.
ההשוואה ההוגנת אינה בין מספר למספר, אלא בין לוח זמנים חוזי שאתם קובעים ובין מערכת ללא לוח זמנים מחייב לתיק ועם מצבת תיקים גדולה. שימו לב שגם בבוררות הזמן אינו מובטח אם התניה לא קבעה מועדים, ואם הצדדים מבקשים דחיות.
פומביות מול סודיות
דיון בבית משפט פתוח לציבור, פסק הדין מתפרסם, והמתחרים שלכם יכולים לקרוא אותו. בבוררות אין קהל, אין פרסום ואין תיק פתוח לעיון. זה יתרון ברור לחברה שאינה רוצה שמנגנון התמחור שלה או תנאי הסכם ההפצה שלה יעמדו לעיון.
אבל צריך לדעת בדיוק מה קניתם. חוק הבוררות אינו קובע חיסיון ואינו קובע סודיות. ההגנה נובעת משלושה מקורות בלבד: תניה חוזית מפורשת, תקנון מוסד שכולל סעיף סודיות, והעובדה שההליך פשוט אינו פומבי. השוו לגישור, שבו סעיף 79ג(ד) לחוק בתי המשפט ותקנות הגישור יוצרים אי-קבילות סטטוטורית של דברים שנאמרו בהליך.
יש גם דלת אחורית. הליך אישור או ביטול פסק בבית המשפט המחוזי הוא הליך פומבי, ותוכן הפסק עלול להיחשף בגדרו. מי שהסודיות קריטית עבורו צריך לכתוב תניה מפורטת, לרבות סנקציה, ולהביא בחשבון את השלב שאחרי הפסק. הרחבה במאמר על סודיות בבוררות.
ערעור וסופיות
בבית המשפט ערעור הוא זכות. בבוררות הוא חריג שצריך לקנות מראש. בהיעדר הסכמה, כל מה שנותר לצד שהפסיד הוא בקשת ביטול לפי סעיף 24, בתוך 45 יום ממסירת העתק הפסק. זו אינה ערעור: בית המשפט אינו בודק אם הבורר צדק, אלא אם התקיימה אחת מעשר עילות סגורות. בעניין גמליאלי נגד מגשימים נקבע שהעילות מתפרשות בצמצום ושתכלית ההסדר היא לקיים את הפסק. סעיף 26(א) מוסיף מסנן: אפשר לדחות את הבקשה גם כשהעילה קיימת, ובלבד שלא נגרם עיוות דין.
מי שרוצה ביקורת של ממש צריך לבחור מראש בין שני מסלולים. סעיף 21א מעביר ערעור מלא לבורר ערעור, ואז ביטול אפשרי רק בעילות 24(9) ו-24(10). סעיף 29ב מאפשר ערעור ברשות לבית המשפט המחוזי על טעות יסודית ביישום הדין שיש בה כדי לגרום לעיוות דין, ומחייב שהבורר יפסוק לפי הדין, ינהל פרוטוקול וינמק. השוואה מלאה בין המסלולים במאמרים על ערעור על פסק בוררות ועל ביטול פסק בוררות.
מה שבית המשפט יכול ובורר לא
הבורר רשאי לתת צו עשה, צו מניעה, ביצוע בעין, פסק הצהרתי ופסק ביניים. אבל הוא אינו יכול לפעול במעמד צד אחד, אין לצו שלו תחולה על בנק, על רשם או על מחזיק, אין לו סמכות ביזיון ואין לו אכיפה ישירה עד לאישור הפסק. לכן עיקול, עיכוב יציאה מהארץ, כינוס נכסים וערובה נעשים בבית המשפט לפי סעיף 16(א)(5). נקודה שנוטים לשכוח: לפי סעיף 16(ב) גם הבורר עצמו רשאי להגיש את הבקשה, ולא רק בעל דין. סעיף 18 מבהיר שפנייה כזו אינה מעכבת את הבוררות. זהו אחד ההבדלים המעשיים החדים ביותר בין שני המסלולים.
מגבלה שנייה נוגעת לצדדים שלישיים. בבית המשפט אפשר לצרף כל נתבע רלוונטי. הבורר כבול לצדדים ולחליפיהם. בשרשרת של יזם, קבלן ראשי וקבלני משנה זה עלול להוליד שני הליכים במקביל ואף הכרעות סותרות, וזה בדיוק הטעם המיוחד שהוכר בעניין אלרינה נגד ברקי פטה המפריס כמצדיק שלא לעכב הליכים לפי סעיף 5(ג).
מה לעשות עכשיו
אם אתם בשלב החוזה, בחרו לפי סוג הסכסוך הצפוי ולא לפי הרגל. עסקה טכנית בסכום גבוה, מול צד שתמשיכו לעבוד איתו, נוטה לבוררות. עסקה קטנה מול צדדים רבים, שבה תזדקקו לעיקולים ולצירוף גורמים שלא חתמו, נוטה לבית המשפט. ואם בחרתם בוררות, קבעו בתניה דין מהותי, חובת הנמקה, לוח זמנים ומסלול ערעור. הרשימה המלאה במאמר על תניית בוררות בחוזה מסחרי.
אם התביעה כבר הוגשה, עדיין קיימות אפשרויות: בקשת עיכוב הליכים לפי סעיף 5, ובלבד שטרם טענתם לגופו של עניין, או מעבר מוסכם לבוררות לפי סעיף 79ב לחוק בתי המשפט. סקירה כללית נמצאת במאמר בוררות עסקית בישראל, ולצד שני המסלולים קיים גם הגישור, שהוא הליך הסכמי ולא הכרעתי.
האמור במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו יוצר יחסי עורך דין לקוח. סכומי אגרות ותעריפים נכונים למועד הכתיבה ומתעדכנים מעת לעת.
עו״ד דוניץ מסביר, בווידאו
שאלות ותשובות
מה זול יותר, בוררות או בית משפט
כמה עולה אגרת בית משפט בתביעה של חמישה מיליון שקל
כמה עולה להגיש בקשה לביטול פסק בוררות
האם בוררות באמת מהירה יותר מבית משפט
האם דיוני בוררות חסויים
אפשר לקבל עיקול בבוררות
אם הפסדתי בבוררות, אפשר לערער לבית המשפט
האם אפשר לעבור לבוררות אחרי שהתביעה כבר הוגשה
שוקלים בוררות או שכבר נמצאים בתוכה?
עו״ד דב (דובי) דוניץ ומשרד דוניץ ושות׳ עורכי דין מלווים חברות ובעלי עסקים בניסוח תניות בוררות, בניהול הליכי בוררות ובהליכי אישור וביטול של פסקי בוררות.
לפנייה ראשונית