בוררות מסחרית בינלאומית בישראל: חוק הבוררות המסחרית הבין-לאומית התשפ"ד-2024 ומה שהשתנה

חברת תוכנה ישראלית מנהלת משא ומתן על הסכם רישיון עם תאגיד גרמני. הכול סגור חוץ מסעיף אחד. הגרמנים רוצים בוררות ICC בציריך, הישראלים רוצים בית משפט בתל אביב, ובאמצע מישהו זורק את המשפט שנשמע בכל חדר ישיבות בעשור האחרון. אף אחד לא ילך לבוררות בישראל, זו לא מדינת חוק מודל.

המשפט הזה כבר לא נכון. הוא היה נכון עד 2024, וזו כנראה הסיבה שהוא עדיין נאמר.

מה קרה בפברואר 2024

הכנסת אישרה בקריאה שלישית את חוק הבוררות המסחרית הבין-לאומית, התשפ"ד-2024. החוק פורסם ברשומות ב-14 בפברואר 2024, והוא מאמץ לתוך הדין הישראלי את חוק המודל של UNCITRAL בנוסח 1985 כפי שתוקן בשנת 2006.

עד אז ישראל התנהלה עם חוק בוררות אחד, משנת 1968, שנכתב לעולם אחר. חוק מצוין לסכסוך בין שני קבלנים מפתח תקווה, ופחות מתאים לסכסוך של מאה מיליון דולר בין קרן אמריקאית לחברה ישראלית עם פעילות בשלוש יבשות. הפער הזה היה חיסרון תחרותי אמיתי. עורכי דין זרים שראו תניית בוררות עם מושב בישראל נדרשו ללמוד דין שאינם מכירים, והתגובה הטבעית הייתה להעביר את המושב ללונדון או לסינגפור.

למה חוק המודל הוא כל כך משמעותי

חוק המודל של UNCITRAL אינו אמנה ואינו מחייב אף מדינה. זהו נוסח אחיד שגוף האומות המאוחדות למשפט מסחרי בינלאומי הכין, ומדינות מאמצות אותו לתוך החקיקה הפנימית שלהן. עשרות מדינות עשו זאת, וישראל מופיעה היום ברשימה הרשמית של UNCITRAL בין המדינות שאימצו.

הערך של האימוץ הוא בהיכרות. עורך דין מסחרי בכל מרכז בוררות בעולם יודע מה כתוב בחוק המודל בלי לפתוח אותו. הוא יודע מה מבחן עיכוב ההליכים, הוא יודע מה עילות הביטול, והוא יודע מה סמכויות הפיקוח של בית המשפט המקומי. כשמדינה מאמצת את הנוסח הזה, מושב הבוררות שלה מפסיק להיות סיכון לא ידוע והופך לפריט סטנדרטי במשא ומתן.

המצב הדו-מסלולי

נקודה שגורמת לבלבול בשיחות הראשונות. חוק הבוררות משנת 1968 לא בוטל. הוא לא צומצם ולא הוחלף. הוא ממשיך לחול בדיוק כפי שחל קודם על כל בוררות פנימית, כלומר על הרוב המוחלט של הסכסוכים העסקיים המתנהלים בישראל.

מה שנוצר הוא שני מסלולים מקבילים. סכסוך בין שני שותפים ישראלים בחברה ישראלית ימשיך להתנהל לפי חוק 1968, עם עשר עילות הביטול של סעיף 24, עם מועד של ארבעים וחמישה יום ועם התוספת הראשונה. סכסוך מסחרי בעל יסוד בין-לאומי שמושבו בישראל ייכנס למסלול החדש. הסקירה הכללית של המסלול הפנימי נמצאת במדריך בוררות עסקית בישראל.

השאלה הראשונה שצריך לשאול בכל תיק היא באיזה מסלול אתם. לא מפני שזה מעניין אקדמית, אלא מפני שהמועדים שונים, הערכאה שונה, ועילות ההתנגדות שונות. טעות בסיווג בשלב הראשון עלולה להתגלות רק כשהמועד כבר חלף.

מבנה החוק החדש, מה חשוב לדעת

סעיף 3, על מי החוק חל

החוק חל על בוררות בין-לאומית בעניין מסחרי שמושבה בישראל. לצד זאת נקבע במפורש שחלק מהוראות החוק, ובהן ההוראות שעניינן עיכוב הליכים והכרה ואכיפה של פסקים, חלות גם כאשר מושב הבוררות נמצא מחוץ לישראל. זו הוראה מעשית מאוד. היא מאפשרת לבית משפט ישראלי לפעול גם בתיק שהבוררות בו מתנהלת בפריז, כשהצד שנגדו מבקשים לאכוף נמצא כאן.

סעיף 9, עיכוב הליכים

כאן ההבדל בין המסלולים ניכר במיוחד. בחוק 1968, סעיף 5(ג) מותיר לבית המשפט שיקול דעת לסרב לעכב הליכים כשקיים טעם מיוחד. בחוק החדש, סעיף 9(א) בנוי במתכונת סעיף II(3) לאמנת ניו-יורק, ומורה על הפניה לבוררות אלא אם הסכם הבוררות בטל ומבוטל, אינו בר-ביצוע או אינו ניתן לביצוע.

זו לשון צרה בהרבה. שיקול הדעת הרחב שקיים במסלול הפנימי, וההשוואה בינו לבין הפתח המצומצם שבמסלול הבינלאומי, מפורטים במאמר על עיכוב הליכים לפי סעיף 5. המסר לצד שחתם על תניית בוררות בינלאומית פשוט. הסיכוי להתחמק ממנה בבית משפט ישראלי נמוך מאוד.

סעיף 43, ביטול פסק

בקשה לביטול פסק שניתן במסלול הבינלאומי מוגשת תוך תשעים יום מקבלת הפסק, וזהו המנגנון הבלעדי לתקיפתו. במסלול הפנימי המועד הוא ארבעים וחמישה יום מיום מסירת העתק הפסק. תשעים יום נשמעים כמו נוחות, אבל בתיק בינלאומי הם נבלעים מהר בין תרגום הפסק, גיוס יועץ מקומי במדינת האכיפה והחלטה מסחרית אם בכלל שווה להתנגד.

סעיפים 44 ו-45, הכרה ואכיפה

אלה הסעיפים שמעניינים את מי שאוחז בפסק ורוצה כסף. עילות הסירוב שנקבעו בהם זהות במהותן לעילות שבסעיף V לאמנת ניו-יורק. אותה רשימה סגורה, אותה חלוקת נטלים, ואותה הפרדה בין עילות שהמתנגד צריך להוכיח לבין עילות שבית המשפט רשאי להעלות מיוזמתו. הפירוט המלא נמצא במאמר על אכיפת פסק בוררות חוץ בישראל.

סעיף 46, ערכאה אחת

הסמכות לפי החוק מרוכזת בבתי המשפט המחוזיים בלבד. ריכוז כזה נועד לבנות מומחיות שיפוטית ולמנוע מצב שבו תיקי בוררות בינלאומית מתפזרים בין ערכאות שונות עם גישות שונות.

שני המסלולים זה מול זה

מה זה משנה לחברה ישראלית

עמדת המשא ומתן השתנתה

עד 2024 חברה ישראלית שביקשה מושב בוררות בישראל נאלצה להגן על הבקשה. היום אפשר להניח על השולחן טיעון פשוט, ישראל היא מדינת חוק מודל, בית המשפט המפקח הוא המחוזי, והעילות מוכרות לכל מי שעבד עם האמנה. זה לא מבטיח שתקבלו את מבוקשכם מול צד חזק, אבל זה משנה את נקודת הפתיחה.

העלות של מושב זר אינה רק שכר טרחה

מושב בלונדון או בציריך גורר עורכי דין מקומיים, נסיעות, עדים שצריך להטיס, תרגומים ותשלומים במטבע זר. חברה בינונית שנגררת לשם על סכסוך של כמה מיליוני שקלים מגלה שעלות ההליך אוכלת נתח מהותי מהסכום השנוי במחלוקת. מושב ישראלי, כשהוא אפשרי מסחרית, מוריד את כל שכבת העלות הזו.

הפסק הישראלי נסחר טוב יותר בעולם

ישראל צד מלא לאמנת ניו-יורק, ופסק שניתן כאן ניתן לאכיפה במדינות החברות בכפוף לעילות הסירוב שבאמנה. אימוץ חוק המודל מחזק את המעמד הזה, מפני שמושב ישראלי נתפס היום כמושב סטנדרטי ולא כחריג שדורש בדיקה מיוחדת בבית המשפט של מדינת האכיפה.

מה החוק החדש לא שינה

אימוץ חוק המודל לא ביטל את המשטר שקדם לו באכיפת פסקים זרים. ישראל אשררה את אמנת ניו-יורק עוד בשנת 1959, ועשתה זאת בלי להגיש ולו הסתייגות אחת. השאלה אם החוק החדש בא במקום האמנה כבר הגיעה לבית המשפט, בבקשה לאכיפת פסק של ICC בהיקף של כתשעים ותשעה מיליון שקל בפרשת Hilton. בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע שאמנת ניו-יורק ממשיכה לחול גם לאחר חקיקת חוק 2024, ושאין דרישה לאישור מוקדם של הפסק במדינת המושב.

המשמעות המעשית היא שלמי שאוחז בפסק זר יש היום שני מסלולי אכיפה מקבילים, מסלול האמנה דרך סעיף 29א לחוק 1968, ומסלול ההכרה והאכיפה שבחוק החדש. זה יתרון ולא בעיה, אבל הוא דורש בחירה מודעת בשלב הגשת הבקשה ולא בדיעבד.

גם עלות וזמן לא השתנו בקסם

בוררות בינלאומית אינה הליך זול. דוח העלויות השלישי של LCIA, שפורסם בינואר 2025 על בסיס נתוני 2017 עד 2024, מציג חציון של עשרים חודשים ושל כמאה שבעה עשר אלף דולר להליך, כאשר שכר הטריבונל החציוני עומד על כתשעים ושלושה אלף דולר. הנתונים האלה נוגעים למוסד אחד ואינם בהכרח ברי-השוואה למוסדות אחרים, שמבני התמחור שלהם שונים לגמרי. מה שהם כן מלמדים הוא סדר גודל. מי שמכניס תניית בוררות ICC או LCIA לחוזה של מיליון דולר צריך לשאול את עצמו אם הוא בנה מנגנון או מלכודת.

מכאן חשיבותם של מנגנונים מדורגים. משא ומתן קצר, גישור, ורק אחריו בוררות, עם סף כספי שמתחתיו הסכסוך מוכרע בהליך מזורז או בבורר יחיד. מוסדות בינלאומיים מציעים מסלולים מזורזים לתביעות קטנות, וגם מוסד ישראלי השיק בשנת 2024 כללי בוררות בינלאומיים משלו.

שלוש בחירות שאסור לערבב

הטעות הנפוצה ביותר בניסוח תניה בינלאומית היא ערבוב בין שלושה דברים נפרדים לחלוטין.

• הדין החל על החוזה. הדין המהותי שלפיו נקבעות זכויות הצדדים. ישראלי, אנגלי, ניו-יורקי או אחר.
• מושב הבוררות. המקום המשפטי של ההליך. הוא קובע את הדין הפרוצדורלי החל, את בית המשפט המוסמך לבטל את הפסק ואת היקף הסעד הזמני שאפשר לקבל.
• מקום קיום הדיונים. עניין טכני של לוגיסטיקה. אפשר לקיים ישיבה בתל אביב בבוררות שמושבה בלונדון.

שלושתם יכולים להיות שונים זה מזה. ברע"א 1817/08 טבע תעשיות פרמצבטיות נגד Pronauron Biotechnologies נדונה בדיוק קומבינציה כזו, תניית בוררות LCIA בלונדון תחת דין ישראלי. הרוב, מפי השופט רובינשטיין, סירב לעכב את ההליכים וקבע שעניינים היורדים לשורש תקנת הציבור בישראל עשויים להצדיק זאת. המיעוט, מפי השופט דנציגר, סבר שהעילות שבסעיף II(3) לאמנת ניו-יורק ממצות ושתקנת הציבור נפתחת רק בשלב האכיפה. פסק דין כזה היה נראה אחרת לגמרי תחת המסלול של חוק 2024. הרחבה על הבחירה הזו נמצאת במאמר על מושב הבוררות.

מה לעשות עכשיו

• הוציאו כל חוזה פעיל עם צד זר ובדקו שלושה דברים בנפרד, הדין החל, המושב וכללי המוסד. אם התניה קובעת רק אחד מהם, יש לכם בעיה בהמתנה.
• אם התניה שלכם מפנה למוסד בינלאומי, ודאו שהשם מדויק. הפניה כללית לגוף שאינו קיים בשם הזה היא אחת התניות הפתולוגיות הנפוצות. השוואה בין המוסדות נמצאת במאמר ICC, LCIA, SIAC.
• לפני שאתם מסכימים למושב זר, בקשו הערכת עלות מלאה של ניהול הליך שם. הסכום מפתיע לרעה.
• אם יש לכם תניית בוררות בינלאומית שנחתמה לפני 2024, בררו באיזה מסלול היא נמצאת היום ואל תניחו הנחות לפי תאריך החתימה.
• שקלו את סיכון האכיפה בפועל. מושב או גורם ממנה במדינה שאין לה יחסים עם ישראל, או נכסים המצויים בתחום שיפוט עוין, הם שיקול מסחרי אמיתי בשלב הניסוח.

האמור במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו יוצר יחסי עורך דין ולקוח. סיווג עסקה כבין-לאומית ותחולת החוק על הסכם קיים מחייבים בדיקה פרטנית. משרד דוניץ ושות ברעננה עוסק בבוררות עסקית ובליווי התקשרויות מסחריות מול גורמים בחו"ל.