עיכוב הליכים לפי סעיף 5: איך עוצרים תביעה שהוגשה בניגוד להסכם בוררות
הוגשה נגדכם תביעה בעניין שהוסכם למסור לבוררות, ואתם רשאים לבקש מבית המשפט לעכב את ההליכים לפי סעיף 5 לחוק הבוררות. שלושה תנאים: קיים הסכם בוררות תקף שהתובענה נופלת בגדרו, אתם מוכנים לקיים את הבוררות ועודכם מוכנים, והבקשה מוגשת לא יאוחר מהיום שבו טענתם לראשונה לגופו של עניין. בהתקיימם, בית המשפט יעכב.
שני שותפים בחברת תוכנה חתמו לפני ארבע שנים על הסכם מייסדים ובו תניית בוררות. השותפות התפרקה, ואחד מהם הגיש תביעה כספית בבית המשפט המחוזי כאילו התניה אינה קיימת. הנתבע מחזיק ביד כלי חזק, בתנאי שהוא משתמש בו מיד. סעיף 5 לחוק הבוררות אינו סובל דחיינות.
שלושת התנאים של סעיף 5
תנאי ראשון: הסכם בוררות תקף שהעניין בגדרו
בית המשפט בודק שקיים הסכם בוררות בכתב, כנדרש בהגדרה שבסעיף 1 לחוק, ושהעניין שנתבע נכנס לתחומו. כאן נופלות תניות מנוסחות ברישול. תניה שמדברת על "מחלוקות בקשר לביצוע ההסכם" עלולה שלא לכסות תביעה שעילתה הטעיה בשלב המשא ומתן. תניה שמפנה לגורם מכריע שלא ניתן לזהותו עלולה להיחשב פתולוגית. הרכיבים שמונעים את הבעיה מרוכזים במאמר על תניית בוררות בחוזה מסחרי, וקריטריוני התוקף במאמר על הסכם בוררות.
סוגיה נפרדת היא עניין שאינו בר-בוררות כלל לפי סעיף 3 לחוק. בעניין כזה אין להסכם תוקף מלכתחילה ואין מה לעכב, כמפורט במאמר על סכסוכים שאינם בני-בוררות.
תנאי שני: המבקש היה מוכן ועודנו מוכן
סעיף 5(א) מציב דרישה כפולה, בעבר ובהווה: המבקש היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה, ועודנו מוכן. זו אינה הצהרה ריקה. צד שסירב למנות בורר, שהתעלם מפניות, שלא שילם את חלקו בשכר הבורר ואז נזכר לבקש עיכוב, מתקשה לעמוד בתנאי.
המסקנה המעשית הפוכה מהאינטואיציה של רבים: אם קיבלתם בעבר דרישה לפתוח בבוררות והתעלמתם ממנה, ההתעלמות הזו עלולה לעלות לכם ביום שבו תרצו להיאחז בתניה. הפתרון הוא לצרף לבקשה תשתית שמראה נכונות אמיתית, למשל הצעה קונקרטית לזהות בורר, נכונות להפקיד את שכרו, ומכתב שנשלח עוד לפני התביעה.
תנאי שלישי: המועד לפי סעיף 5(ב)
הבקשה תוגש לא יאוחר מהיום שבו טען המבקש לראשונה לגופו של עניין. זהו התנאי שמפיל את מרבית הבקשות.
הפסיקה קבעה שצד שהגיש כתב הגנה לגופו של עניין, או שהתדיין בערכאה זמן ניכר, ויתר על זכותו לבקש עיכוב. ההיגיון פשוט: אי אפשר לנסות את מזלכם בבית המשפט ולשמור את הבוררות ככרטיס חזרה לשימוש אחרי שהדברים לא הלכו כמתוכנן. אותו רעיון של התנגדות בזמן אמת עולה גם בהקשר הפוך, בפסיקה שקבעה שצד שהשתתף בהליך בוררות אינו יכול לכפור בסמכות הבורר בדיעבד.
סעיף 5(ג): טעם מיוחד
גם כשמתקיימים שלושת התנאים, בית המשפט רשאי שלא לעכב אם ראה טעם מיוחד שהסכסוך לא יידון בבוררות. זהו חריג, לא ברירת מחדל, והנטל על מי שמבקש להישאר בבית המשפט.
הלכת אלרינה ושני מבחניה
ההלכה המרכזית בסוגיה ניתנה ברע"א 985/93 אלרינה אינווסטמנט קורפוריישן נ' ברקי פטה המפריס (ישראל) בע"מ, פ"ד מח(1) 397. הסיטואציה קלאסית: התובע צירף לתביעה נתבע נוסף שאינו כבול להסכם הבוררות, וטען שאין מקום לפצל את הדיון.
בית המשפט העמיד מבחן דו-שלבי. בשלב הראשון נבחנת אותנטיות הצירוף: האם הנתבע הנוסף צורף מפני שיש נגדו עילה אמיתית, או שצירופו נועד לעקוף את הבוררות. בשלב השני, אם הצירוף אותנטי, נבחן אם פיצול הדיון בין שני פורומים עלול להוליד הכרעות סותרות באותה מסכת עובדתית.
מכאן נגזרת אסטרטגיה לשני הצדדים. תובע שרוצה להישאר בבית המשפט בונה תשתית שמראה עילה עצמאית ואמיתית נגד הנתבע הנוסף ומצביע על סיכון ממשי להכרעות סותרות. נתבע שרוצה בוררות מראה שהעילה נגד הנוסף נגזרת כולה מאותו חוזה, שהיא חלשה על פניה, ושאפשר לנהל את הכל בבוררות אחת. סוגיות דומות של ריבוי בעלי דין ושל שרשראות חוזים מתעוררות בכל סכסוך שבו מעורבים יותר משני שחקנים.
מה עוד נחשב טעם מיוחד
הפסיקה לא סגרה רשימה. עניינים שיורדים לשורש תקנת הציבור בישראל הוכרו כשיקול שעשוי להצדיק סירוב לעכב, וכך גם מצבים שבהם קיום הבוררות אינו מעשי. נטייה כללית של בתי המשפט היא לכבד את הסכמת הצדדים, ולכן טענות כלליות בדבר עלות, נוחות או חוסר אמון בבורר אינן מספיקות.
ויתור: איך מאבדים את הזכות בלי לשים לב
| המהלך | נחשב טענה לגופו של עניין? | מה לעשות במקום |
|---|---|---|
| הגשת כתב הגנה מלא | כן, ויתור כמעט ודאי | להגיש בקשת עיכוב לפני כתב ההגנה |
| בקשת ארכה להגשת כתב הגנה | בדרך כלל לא | לבקש ארכה ובמקביל להגיש את הבקשה |
| תגובה לבקשה לסעד זמני | בדרך כלל לא | לציין בתגובה במפורש שהזכות לעיכוב נשמרת |
| טענת חוסר סמכות מקומית | לא | אפשר להעלות במקביל |
| הגשת תביעה שכנגד | כן | לשמור את התביעה שכנגד לבוררות |
| ניהול דיוני קדם משפט | ככל שנמשך, כן | לא להמתין. הזכות נשחקת עם הזמן |
| ניהול משא ומתן לפשרה | לא כשלעצמו | לתעד שהמו"מ אינו ויתור על התניה |
ההבדל מסעיף 6: בוררות חוץ
כשהסכם הבוררות נופל בגדר אמנה בין-לאומית שישראל צד לה, ובעיקר אמנת ניו-יורק משנת 1958, נכנס לתמונה סעיף 6. הוא קובע שבית המשפט יפעיל את סעיף 5 בהתאם לאמנה ובכפוף להוראותיה. התוצאה היא צמצום ניכר של שיקול הדעת.
סעיף II(3) לאמנה מחייב הפניה לבוררות אלא אם ההסכם בטל ומבוטל, לא בר-ביצוע או אינו ניתן לביצוע. אלה עילות צרות, ואין בהן מקבילה ל"טעם מיוחד" הישראלי. נוסח דומה אומץ גם בסעיף 9(א) לחוק הבוררות המסחרית הבין-לאומית משנת 2024, שאימץ את חוק המודל של UNCITRAL והוסיף מסלול מקביל לבוררות בין-לאומית שמושבה בישראל. הרקע כולו מפורט במאמר על בוררות מסחרית בינלאומית.
עדיין, הגבול אינו הרמטי. בפרשת טבע נגד Pronauron נדונה תניית בוררות LCIA בלונדון תחת דין ישראלי, ודעת הרוב סירבה לעכב את ההליכים בקובעה שעניינים היורדים לשורש תקנת הציבור בישראל עשויים להצדיק זאת. דעת המיעוט סברה ששלוש העילות שבאמנה ממצות ושתקנת הציבור פתוחה רק בשלב האכיפה. המחלוקת הזו ממחישה עד כמה חשוב לנסח את התניה הבין-לאומית בקפידה מלכתחילה.
| פרמטר | סעיף 5 (בוררות פנימית) | סעיף 6 (אמנה בין-לאומית) |
|---|---|---|
| שיקול דעת בית המשפט | קיים, דרך 5(ג) | מצומצם מאוד |
| עילות לסירוב | טעם מיוחד, פתוח | הסכם בטל, לא בר-ביצוע או שאינו ניתן לביצוע |
| המועד להגשה | לפני טענה לגופו של עניין | אותו היגיון, בכפוף לאמנה |
| צירוף נתבע שאינו כבול | נבחן לפי מבחני אלרינה | משקל נמוך יותר |
| תקנת הציבור | שיקול לגיטימי | שנויה במחלוקת בשלב זה, ברורה בשלב האכיפה |
לאיזה בית משפט מגישים, ומה קורה אחר כך
נקודה טכנית שמבלבלת. סעיף 1 לחוק הבוררות מגדיר את "בית המשפט" לצורך החוק כבית המשפט המחוזי, אבל הוא מחריג במפורש את סעיפים 5 ו-9. המשמעות היא שבקשה לעיכוב הליכים אינה מוגשת למחוזי אלא לבית המשפט שבו תלויה ועומדת התובענה עצמה. הוגשה נגדכם תביעה בבית משפט השלום, הבקשה מוגשת שם.
התקבלה הבקשה, ההליך מעוכב. התיק אינו נמחק אלא מוקפא, והצדדים עוברים לבוררות. ההקפאה הזו היא נכס: אם הבוררות נתקעת מסיבות שאינן תלויות בתובע, למשל משום שהנתבע שהתחייב לשתף פעולה מסרב למנות בורר או לשלם, אפשר לשוב ולפנות לבית המשפט. הדרישה שבסעיף 5(א) לנכונות מתמשכת פועלת כאן לשני הכיוונים, והיא הסיבה שכדאי לתעד כל פנייה שנשלחת אחרי העיכוב.
נדחתה הבקשה, ההליך ממשיך בבית המשפט. בשלב הזה כדאי לבחון גם את שאלת תוקף התניה עצמה, למשל כשההסכם בוטל. לפי עקרון ההיפרדות תניית הבוררות שורדת ברוב המקרים גם כשההסכם שבו היא מצויה חדל להתקיים.
מה לעשות עכשיו
- קיבלתם כתב תביעה: הוציאו את החוזה ובדקו את תניית הבוררות עוד באותו יום.
- אל תגישו כתב הגנה. הגישו בקשה לעיכוב הליכים ובמקביל בקשה לדחיית המועד להגשת כתב ההגנה עד להכרעה בה.
- צרפו תצהיר שמבסס נכונות אמיתית לקיים את הבוררות, ואם אפשר גם הצעה קונקרטית לזהות הבורר.
- אם צורפו נתבעים נוספים, נתחו מראש את שני מבחני אלרינה והתייחסו אליהם בבקשה.
- אם התניה בינלאומית, בדקו אם החוזה נכנס בגדר אמנת ניו-יורק, ואם כן הגישו לפי סעיף 6.
- שאלה נלווית שכדאי לבחון היא האם בכלל כדאי לכם בוררות בתיק הזה. הנושא נדון במאמר על חתמתי על תניית בוררות והאם עדיין אפשר לתבוע בבית משפט.
האמור במאמר הוא מידע כללי בלבד, אינו ייעוץ משפטי, אינו מתייחס לנסיבות של תיק מסוים ואינו יוצר יחסי עורך דין ולקוח. בעיכוב הליכים המועד הוא הכל, וכל יום שעובר מצמצם אפשרויות.
משרד דוניץ ושות' ברעננה מייצג בבקשות לעיכוב הליכים ובניהול בוררויות עסקיות.
שאלות ותשובות
תוך כמה זמן צריך להגיש בקשה לעיכוב הליכים?
הגשתי בקשה לארכה להגשת כתב הגנה. איבדתי את הזכות?
מה קורה אם הבקשה מתקבלת?
מהו טעם מיוחד לפי סעיף 5(ג)?
התובע צירף לתביעה גם את המנהל שלי אישית שלא חתם על ההסכם. זה מספיק כדי למנוע עיכוב?
מה ההבדל בין סעיף 5 לסעיף 6?
ההסכם עצמו בוטל. תניית הבוררות עדיין תופסת?
אפשר לערער על החלטה בבקשת עיכוב הליכים?
שוקלים בוררות או שכבר נמצאים בתוכה?
עו״ד דב (דובי) דוניץ ומשרד דוניץ ושות׳ עורכי דין מלווים חברות ובעלי עסקים בניסוח תניות בוררות, בניהול הליכי בוררות ובהליכי אישור וביטול של פסקי בוררות.
לפנייה ראשונית