בוררות באגודות שיתופיות ובמושבים: מסלול רשם האגודות

סכסוך בין חבר לאגודה שיתופית, או בין חברים בינם לבין עצמם, מנותב למסלול נפרד: סעיף 52(2) לפקודת האגודות השיתופיות ותקנות האגודות השיתופיות (בוררות בסכסוכים), תשל"ב-1972. רשם האגודות השיתופיות משמש שם רשות בוררות סטטוטורית וממנה בוררים. ההבדל הקריטי מחוק הבוררות משנת 1968 הוא בהיקף הביקורת: במסלול הרשם זכויות ההשגה רחבות יחסית, ואילו בחוק 1968 אין ערעור כלל אלא אם הוסכם מראש.
חבר מושב קיבל מהאגודה מכתב שלפיו חובו לאגודה עומד על סכום שהוא אינו מכיר, ושבשל כך נחסמה בקשתו לשיוך. הוא עשה את מה שכל אדם עושה: הלך לעורך דין והתכוון להגיש תביעה בבית משפט השלום. שם התברר לו שהמסלול שלו אינו שם בכלל.
אגודות שיתופיות, ובכללן מושבים, קיבוצים ואגודות מים וחשמל, פועלות בתוך מסגרת חקיקתית משלהן. גם מנגנון יישוב הסכסוכים שלהן נפרד.
שני חוקים, שני מסלולים
רוב הבוררויות העסקיות בישראל מתנהלות לפי חוק הבוררות, תשכ"ח-1968. שם הבסיס הוא חוזי: נדרש הסכם בוררות בכתב, הצדדים בוחרים בורר או קובעים מנגנון מינוי, ובתום ההליך הפסק מאושר בבית המשפט המחוזי.
באגודות שיתופיות קיים מסלול נוסף, שמקורו בפקודת האגודות השיתופיות. סעיף 52(2) לפקודה, יחד עם תקנות האגודות השיתופיות (בוררות בסכסוכים), תשל"ב-1972, מקים הסדר שבו רשם האגודות השיתופיות מתפקד כרשות בוררות סטטוטורית וממנה בוררים לסכסוכים שנופלים לגדרו.
ההבדל אינו טכני. הוא נוגע לשאלה מי מוסמך, מי ממנה, ומה אפשר לעשות עם ההכרעה אחרי שהיא ניתנת.
מה יוצר את הכפיפות: התקנון
בבוררות מסחרית רגילה, אין כפיפות בלי חתימה. חוק הבוררות מגדיר הסכם בוררות כהסכם בכתב, וסעיף 4 מרחיב את התחולה על חליפי הצדדים בלבד, כמו יורשים, נמחים ומפרקים.
באגודה שיתופית המקור שונה. תקנון האגודה הוא המסמך שמסדיר את היחסים בין האגודה לחבריה, והחבר מקבל אותו על עצמו עם הצטרפותו. כשהתקנון מפנה סכסוכים פנימיים למסלול הבוררות שבפקודה, החבר כבול למסלול גם אם מעולם לא חתם על תניית בוררות נפרדת. זה מפתיע חברים רבים, במיוחד במושבים שבהם החברות עברה בירושה או במסגרת מעמד של בן ממשיך.
מכאן נובעת המסקנה המעשית הראשונה: לפני כל צעד, הוציאו את התקנון העדכני של האגודה וקראו את פרק יישוב הסכסוכים שבו. אין תקנון אחיד לכל האגודות, וההגדרות אינן זהות.
הלכת נהריה כפר שיתופי: חזקה הניתנת לסתירה
בשנת 2020 קבע בית המשפט העליון, ברע"א 959/20 נהריה כפר שיתופי נגד פרידמן, כלל שמסדר את השאלה מתי סכסוך שייך למסלול הפנימי. בסכסוכי חברוּת באגודה שיתופית קיימת חזקה הניתנת לסתירה שמדובר בעניין פנימי, המתאים לבוררות לפי תקנון האגודה ולפי סעיף 52 לפקודה.
המשמעות המעשית של הניסוח הזה חשובה. נקודת המוצא היא המסלול הפנימי, לא בית המשפט. חבר שמגיש תביעה אזרחית רגילה ומבקש שבית המשפט ידון בה לגופה נדרש להסביר מדוע הסכסוך שלו יוצא מגדר העניין הפנימי. הנטל עליו, לא על האגודה.
מהצד השני, המילים "ניתנת לסתירה" אינן מיותרות. קיימים סכסוכים שאינם עניין פנימי גם כשהם מתרחשים בתוך אגודה, ועליהם נעמוד בהמשך.
אילו סכסוכים מגיעים לשם בפועל
הרשימה משתנה בין סוגי האגודות, אבל דפוסים חוזרים על עצמם. במושבים מדובר בעיקר בחובות חברים לאגודה, במחלוקות סביב נחלות ומעמד של בן ממשיך, בשיוך מגרשים ובתי מגורים, בהקצאת מכסות מים וחשמל, בשימושים חורגים בשטח הנחלה, ובהחלטות ועד שחבר טוען שהתקבלו שלא כדין או תוך אפליה.
באגודות אחרות התמונה דומה במהותה: חיוב שנוי במחלוקת, זכות שנשללה, ומעמד חברות שהאגודה מבקשת לסיים. בקיבוצים ובאגודות שעברו שינוי מבני מצטרפות מחלוקות על הליכי השיוך עצמם ועל זכויות של חברים ותיקים לעומת חדשים.
המכנה המשותף לכל אלה הוא שהם נובעים מהחברות באגודה ומהיחסים שהתקנון מסדיר. בדיוק בשל כך הם נופלים בליבת החזקה שנקבעה בהלכת נהריה. סכסוך שמקורו במקום אחר, למשל בעסקה מסחרית נפרדת שחבר עשה עם האגודה כספק חיצוני, מתנהג אחרת.
ההבדל הקריטי: השגה מול ביטול
זה החלק שמשנה תוצאות. בבוררות לפי חוק 1968 אין ערעור, נקודה, אלא אם הצדדים הסכימו על כך מראש ובכתב, לפי סעיף 21א (ערעור בפני בורר) או לפי סעיף 29ב (ערעור ברשות לבית המשפט, בתנאי שהותנה שהבורר פוסק לפי הדין). מי שלא התנה מראש נשאר עם בקשת ביטול לפי סעיף 24, ובה עשר עילות בלבד.
הפסיקה מפרשת את העילות האלה בצמצום. ההלכה המנחה, שניתנה דווקא בסכסוך שמקורו בכפר שיתופי, קבעה שהעילות הן רשימה סגורה, שתכליתן לקיים את הפסק ולא לבטלו, ושבית המשפט אינו יושב כערכאת ערעור על הבורר. אפילו כשמתקיימת עילה, סעיף 26(א) מאפשר לדחות את הבקשה אם לא נגרם עיוות דין, וזהו המסנן שעליו נופלות רוב הבקשות. הרחבנו על כך במאמר על ביטול פסק בוררות.
| פרמטר | מסלול רשם האגודות | בוררות לפי חוק הבוררות, תשכ"ח-1968 |
|---|---|---|
| מקור הסמכות | סעיף 52(2) לפקודת האגודות השיתופיות, תקנות 1972 ותקנון האגודה | הסכם בוררות בכתב בין הצדדים |
| האם נדרשת חתימה | לא. הכפיפות נובעת מהחברות באגודה ומהתקנון | כן. בלי הסכם בכתב אין בוררות |
| מי ממנה את המכריע | רשם האגודות השיתופיות, המשמש רשות בוררות סטטוטורית | הצדדים, מוסד שנקבע בתניה, או בית המשפט לפי סעיף 8 |
| סוג הסכסוכים | סכסוכים שהם עניין פנימי של האגודה, בכפוף לחזקה שנקבעה בהלכת נהריה | כל סכסוך שהצדדים מסרו, בכפוף לסייג שבסעיף 3 |
| ביקורת על ההכרעה | זכויות השגה וערעור רחבות יחסית | אין ערעור אלא אם הוסכם מראש; אחרת בקשת ביטול לפי עשר העילות של סעיף 24 |
| גישת בית המשפט | ביקורת רחבה יותר על ההכרעה לגופה | אי-התערבות. העילות מתפרשות בצמצום ומסוננות דרך סעיף 26(א) |
הערה חשובה על שימוש בטבלה: תקנות 1972 עודכנו לאורך השנים, והמועדים ואופן ההגשה במסלול הרשם נקבעים בהן ובנהלים הנלווים. אל תסתמכו על מועד שנשמע לכם מוכר מחוק הבוררות. ברגע שמתקבלת הכרעה, בדקו את המועד המדויק לפי הנוסח העדכני.
מתי בכל זאת פונים לבית משפט
כשהצד השני אינו חבר
יזם בפרויקט הרחבה, קבלן שבנה מבנה ציבור, ספק ציוד חקלאי או בנק אינם חברי האגודה ואינם כפופים לתקנונה. סכסוך מולם אינו עניין פנימי. אם ההסכם עמם כולל תניית בוררות, ההליך יתנהל כבוררות רגילה לפי חוק 1968. אם אין תניה, הכתובת היא בית המשפט. בפרויקטים גדולים באגודות זה מייצר מצב שכיח של סכסוך אחד המתפצל לשני מסלולים, ולכן כדאי לחשוב על כך בשלב ניסוח ההסכמים ולא אחרי.
כשמעורבת רשות ציבורית
עניינים מנהליים הכרוכים בהפעלת שיקול דעת שלטוני אינם ניתנים למסירה לבוררות. רשות אינה רשאית לאצול לבורר פרטי את שיקול הדעת שהחוק הפקיד בידיה. סכסוך שבליבו החלטה של רשות מנוהל אפוא בערוצים המנהליים, גם כאשר במקביל קיים סכסוך פנימי באגודה שכן מתאים למסלול הבוררות. הנושאים שאינם ניתנים למסירה מפורטים במאמר על סכסוכים שאינם בני-בוררות.
כשצריך סעד דחוף
בורר, בכל מסלול, מוגבל בכלים. הוא אינו נותן סעד במעמד צד אחד, אין לו סמכות כלפי צדדים שלישיים כמו בנק, רשם או מחזיק, ואין בידיו כלי ביזיון. כשנדרש עיקול, צו מניעה זמני, עיכוב פעולת רישום או ערובה, הכתובת היא בית המשפט לפי סעיף 16(א)(5) לחוק הבוררות. ראו סעדים זמניים בבוררות.
כשהסכסוך אינו באמת פנימי
החזקה שנקבעה בהלכת נהריה ניתנת לסתירה. סכסוך שאינו נובע מהחברות באגודה ומהיחסים שהתקנון מסדיר, אלא מהתקשרות מסחרית נפרדת או מזכות קניינית שמקורה מחוץ לאגודה, עשוי שלא להיכנס לגדר המסלול. זו שאלה שנבחנת לגופה, ותשובה גורפת לשני הכיוונים תהיה שגויה.
שלוש טעויות שחוזרות
הראשונה, הגשת תביעה בבית משפט בלי לבדוק את התקנון. התוצאה הרגילה היא בקשה לעיכוב הליכים, אגרה שהוצאה לריק וחודשים שאבדו.
השנייה, השתתפות בהליך ואחר כך כפירה בסמכות. הכלל בבוררות הוא שהתנגדות לסמכות חייבת להיעלות בזמן אמת. צד שהתדיין לגופו של עניין ורק כשהפסיד גילה שהמכריע לא היה מוסמך יתקשה מאוד.
השלישית, פספוס המועד להשגה. במסלול שבו זכויות הערעור רחבות יחסית, המועד הוא הנכס העיקרי שיש לכם. מי שמאחר מאבד את היתרון המרכזי של המסלול.
מה לעשות עכשיו
- הוציאו את התקנון העדכני של האגודה וקראו את פרק יישוב הסכסוכים. זו נקודת הפתיחה, לפני כל ייעוץ.
- סווגו את הסכסוך: מול האגודה, מול חבר אחר, או מול גורם חיצוני שאינו חבר. הסיווג קובע את המסלול.
- אם הסכסוך פנימי, בררו את הפרוצדורה מול הרשם לפי הנוסח העדכני של תקנות 1972, ובכלל זה אופן הפנייה ולוחות הזמנים.
- אם נדרש סעד דחוף, פנו לבית המשפט במקביל. אין בכך ויתור על המסלול הפנימי.
- בהסכמים עם יזמים, קבלנים וספקים, קבעו במפורש תניית בוררות עם מנגנון מינוי ניטרלי, כדי שלא תיתקעו בין שני מסלולים. הרכיבים מפורטים במאמר על תניית בוררות בחוזה מסחרי.
- קיבלתם הכרעה: בדקו באותו יום מה המועד להשגה. אל תניחו שמדובר ב-45 יום כמו בחוק הבוררות.
האמור כאן הוא מידע כללי בלבד. אין בו ייעוץ משפטי, אין בו התייחסות לאגודה, לתקנון או לסכסוך מסוימים, ואין בו כדי ליצור יחסי עורך דין ולקוח.
משרד דוניץ ושות' ברעננה מלווה אגודות שיתופיות, מושבים וחברים בסכסוכים פנימיים ובבוררויות מסחריות.
שאלות ותשובות
צריך לחתום על תניית בוררות כדי שהמסלול הזה יחול?
מה זה אומר שהחזקה ניתנת לסתירה?
אפשר לערער על הכרעת בורר שמינה הרשם?
יש לי סכסוך עם היזם בפרויקט ההרחבה. גם הוא הולך לרשם?
האגודה קיבלה החלטה שפוגעת בי. אפשר לעצור אותה בדחיפות?
מה קורה כשהסכסוך נוגע לרשות מקרקעי ישראל או לרשות אחרת?
בית המשפט יתערב בהכרעה של בורר אם היא שגויה?
כמה זמן יש לי לתקוף הכרעה?
שוקלים בוררות או שכבר נמצאים בתוכה?
עו״ד דב (דובי) דוניץ ומשרד דוניץ ושות׳ עורכי דין מלווים חברות ובעלי עסקים בניסוח תניות בוררות, בניהול הליכי בוררות ובהליכי אישור וביטול של פסקי בוררות.
לפנייה ראשונית