שכר טרחת בורר: איך נקבע, מי משלם ואיך מפחיתים שכר מופרז

רוב הצדדים מסכימים על בוררות משתי סיבות: מהירות ומומחיות. את שאלת הכסף הם דוחים לשלב מאוחר יותר, ושם מגיעה ההפתעה. שכר בורר אינו אגרה קבועה, אינו נקבע בתקנות ואינו מפוקח. הוא נקבע כמעט תמיד בידי מי שגם יכריע בסכסוך, והוא מצטבר לאורך ההליך בקצב שקשה להעריך מראש אם לא סגרתם אותו בכתב.
שכר בורר נקבע לפי סעיף 31 לחוק הבוררות בידי הבורר עצמו, בסכומים ובמועדים שהוא מחליט, אלא אם הצדדים קבעו אחרת בהסכם. ברירת המחדל בפרט (יח) לתוספת הראשונה היא חלוקה שווה בין הצדדים. שכר שלא נקבע בהסכמה וחורג מן המקובל ניתן להפחתה בבית המשפט לפי סעיף 32, בבקשה שתוגש לאחר מתן הפסק ולא יאוחר מ-45 יום ממסירתו.
מי קובע את שכר הבורר
סעיף 31 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968, מנוסח רחב מאוד. הבורר זכאי לשכר בסכומים, בחלקים ובמועדים שהוא קובע, אלא אם נקבע אחרת בהסכם הבוררות. אין תעריף ממשלתי, אין טבלה מחייבת ואין גורם שמפקח על מחירונים של בוררים פרטיים. מי שלא סיכם שכר בכתב לפני תחילת ההליך העביר את ההחלטה הזו לידיו של אדם שיש לו אינטרס בה.
לסעיף יש סיפא שנשכחת ושווה כסף אמיתי: צד רשאי לשלם גם את חלקו של הצד המפגר, ולחזור אליו על הסכום ששילם. זה נשמע טכני. בפועל זו נקודת המפתח בכל מקרה שבו הצד השני מנסה להרעיב את ההליך.
נניח שני שותפים בחברת תוכנה שנפרדו. אחד מהם רוצה הכרעה מהירה, השני חושב שהזמן עובד לטובתו. השני פשוט מפסיק לשלם לבורר. הבורר, שאינו עובד בחינם, מודיע שהישיבות מושהות. הצד הראשון יכול לשלם את שני החלקים, לבקש שהתשלום יירשם בפרוטוקול כתשלום חלף הצד השני, ולדרוש שההשבה תיקבע במפורש בפסק.
ארבעת הסעיפים שמסדירים את הכסף
| סעיף | מה הוא מסדיר | מי מכריע | מועד |
|---|---|---|---|
| 31 | קביעת השכר, חלוקתו ומועדי התשלום; זכות צד לשלם חלף המפגר ולחזור אליו | הבורר, בכפוף להסכם | לאורך ההליך |
| 32 | הפחתת שכר מופרז שלא נקבע בהסכמה | בית המשפט המחוזי | לא לפני הפסק, ולא אחרי 45 יום ממסירתו |
| 33 | זכות עיכבון של הבורר על הפסק עד לתשלום | הבורר; בית המשפט רשאי להתנות מסירה בהפקדה או בערובה | בגמר ההליך |
| 34 | שכרו של בורר שהועבר מתפקידו | בית המשפט | לאחר ההעברה |
בשלוש מהבקשות האלה, לפי סעיף 35, הבורר עצמו הוא המשיב. כלומר אתם מתדיינים מול האדם שהכריע בסכסוך שלכם. זו סיבה נוספת לסגור את השכר מראש ולא להגיע לשם.
מלכודת "מכל צד"
זו הטעות היקרה ביותר שאני רואה. תעריפוני מוסדות בוררות נוקבים בסכום לשעה, ומוסיפים בשקט את המילים "מכל צד". הקורא רואה מספר אחד וזוכר מספר אחד. בפועל הבורר גובה את הסכום פעמיים על אותה שעה.
להלן תעריפון המוסד הישראלי לבוררות עסקית, נכון ל-2026. התעריפים מתעדכנים מעת לעת ויש לאמת אותם מול המוסד לפני חתימה.
| שווי התביעה | שכר לשעה מכל צד | עלות אפקטיבית לשעת בוררות |
|---|---|---|
| עד 500,000 ₪ | 800 ₪ | 1,600 ₪ + מע"מ |
| עד 5,000,000 ₪ | 1,000 ₪ | 2,000 ₪ + מע"מ |
| מעל 5,000,000 ₪ | 1,200 ₪ | 2,400 ₪ + מע"מ |
| תביעה שאינה ניתנת לכימות | 1,000 ₪ | 2,000 ₪ + מע"מ |
ניקח סכסוך של שלושה מיליון שקל בין ספק לרשת קמעונאית. התעריף הרלוונטי הוא 1,000 שקל לשעה מכל צד. ישיבת הוכחות של חמש שעות עולה 10,000 שקל בתוספת מע"מ, מהם 5,000 שקל בתוספת מע"מ עליכם. ארבע ישיבות כאלה, בתוספת זמן הכתיבה של הפסק שגם הוא מחויב לפי שעה, מביאות את חלקכם לסדר גודל של עשרות אלפי שקלים. בלי שכר טרחת עורך הדין שלכם ובלי חוות דעת מומחה.
לצד השכר השעתי קיימים דמי פתיחת תיק. באותו מוסד, נכון ל-2026, מדובר באחוז אחד משווי התביעה עד חמישה מיליון שקל וחצי אחוז מהעודף מעליו, במינימום של 3,000 שקל בתוספת מע"מ. את דמי הפתיחה משלם התובע בלבד, וכך גם התובע שכנגד על תביעתו. הקלטה ותמלול מחויבים בנפרד.
מודלים אחרים בשוק
לא כל מוסד מתמחר לפי שעה. קיים מודל חבילה שבו משלמים דמי פתיחה של כ-1,000 שקל בתוספת מע"מ, בוררות בסיסית בכ-6,000 שקל בתוספת מע"מ, וישיבה נוספת של עד שעה וחצי בכ-1,000 שקל בבורר יחיד או כ-2,000 שקל בהרכב של שניים, כשפרוטוקול מחויב בנפרד וערעור בפני הרכב שלושה עומד על כ-8,000 שקל בתוספת מע"מ. גם המספרים האלה נכונים ל-2026 ומתעדכנים. מוסד אחר גובה דמי פתיחה חד-פעמיים בתוספת חיוב חודשי, ומחייב ביטול ישיבה בהתראה של פחות מ-72 שעות בשלוש שעות שכר מלאות.
המסקנה המעשית פשוטה. לפני שאתם מפנים תניה למוסד כלשהו, קראו את התעריפון שלו לגופו והריצו סימולציה על סכום התביעה הצפוי. תעריפון לשעה מתאים לסכסוך צר וממוקד. מודל חבילה מתאים כשמספר הישיבות צפוי להיות קטן. אין תעריף מחייב לבורר פרטי שאינו פועל תחת מוסד, וכל מה שסוכם שם הוא פרי משא ומתן.
הרכב של שלושה מכפיל את החשבון
ברירת המחדל בפרט (א) לתוספת הראשונה היא בורר יחיד, ויש לכך גם היגיון כלכלי. הרכב של שלושה בוררים פירושו שלושה תעריפים על אותה ישיבה, שלוש קריאות של אותו תיק ושלושה יומנים שצריך לתאם. במנגנון בוררות זבל"א, שבו כל צד ממנה בורר מטעמו ומצטרף בורר מכריע, העלות מגיעה לשלושה שכרים במקום אחד, ולעיתים בלי שההכרעה משתפרת. בסכסוך מסחרי שאינו חוצה יבשות, בורר יחיד ניטרלי הוא כמעט תמיד הבחירה הנכונה מבחינת עלות מול תועלת.
עוד שני פריטים שנוטים ליפול בין הכיסאות: מע"מ, שכמעט כל תעריפון נוקב בו בנפרד ולכן המספר בטבלה אינו המספר בחשבונית, והקלטה או תמלול של הישיבות, שמחויבים לרוב בנפרד ויכולים להוסיף מאות שקלים לכל ישיבה. אם אתם רוצים פרוטוקול מלא, וזה תנאי מקדים לערעור לפי סעיף 29ב, תמחרו אותו מראש.
מי משלם באמת
שאלת החלוקה נחתכת בפרט (יח) לתוספת הראשונה. הבורר מוסמך לקבוע בפסק הוראות בדבר הוצאות הצדדים, ובכלל זה שכר טרחת עורכי הדין, וכן בדבר שכרו שלו ובדבר ערובה והפקדה. ברירת המחדל, בהיעדר הוראה אחרת, היא חלק כחלק.
שימו לב לפער שבין שני המישורים. במהלך ההליך שני הצדדים מממנים אותו במקביל, בדרך כלל חצי חצי. בפסק הבורר רשאי להטיל את מלוא ההוצאות על הצד שהפסיד, וכך נעשה לא מעט. כלומר המימון השוטף אינו מעיד על התוצאה הכספית הסופית, אבל תזרימית אתם צריכים לעמוד בו לכל אורך הדרך.
אם החוזה שלכם קובע אחרת, ההסכם גובר. תניה שמטילה את מלוא עלות הבוררות על צד אחד היא לגיטימית בין עוסקים, אך היא מסוכנת בחוזה אחיד או צרכני ועלולה להיחשב מקפחת. על כך בהרחבה במאמר על תניית בוררות בחוזה אחיד.
פיקדונות מראש
הפרקטיקה המקובלת בבוררות מסחרית היא פיקדון. הבורר דורש הפקדה מראש על חשבון שכרו, לרוב בשני צדדים בחלקים שווים, ומחדש את הדרישה ככל שההליך מתקדם. פרט (יח) מסמיך אותו לכך במפורש כשהוא מדבר על ערובה והפקדה.
הפיקדון משרת את שני הצדדים ולא רק את הבורר. הוא מונע את התרחיש שבו הפסק מוכן והבורר מעכב אותו, הוא מחייב את שני הצדדים לגלות מוקדם אם יש להם יכולת כלכלית לנהל את ההליך, והוא מייצר תמונת עלות ריאלית כבר בהתחלה. אם צד מסרב להפקיד, זה בדרך כלל סימן מוקדם לסרבן בוררות, ועדיף לגלות את זה בשבוע הראשון ולא אחרי שנה.
שאלו את הבורר המועמד שלוש שאלות על הפיקדון: מהו הסכום הראשוני, מתי נדרשת השלמה, ומה קורה לעודף אם ההליך מסתיים בפשרה מוקדמת. הסיכום צריך להיות בכתב.
שכר מופרז והפחתתו לפי סעיף 32
סעיף 32 מאפשר לבית המשפט להפחית שכר בורר שנקבע שלא בהסכמת הצדדים ושבית המשפט מצא כי הוא מופרז. זהו מסלול צר, ויש להכיר את שלושת התנאים המעשיים שלו.
- השכר לא נקבע בהסכם או בהסכמה. אם חתמתם על תעריפון או על מכתב התקשרות עם הבורר, הסכמתם. מי שהסכים לתעריף שעתי גבוה יתקשה מאוד לטעון אחר כך שהוא מופרז.
- לא לפני מתן הפסק. אי אפשר להגיש בקשה כזו באמצע ההליך כדי ללחוץ על הבורר.
- לא יאוחר מ-45 יום ממסירת הפסק. אותו חלון זמן של בקשת ביטול פסק. מי שמתלבט חודשיים מאבד את הזכות.
בבקשה כזו הבורר הוא המשיב לפי סעיף 35, והוא יטען להצדקת שכרו. הטענות שמקבלות משקל הן היקף החומר, מספר הישיבות בפועל, מורכבות הסוגיה והיחס בין השכר לשווי הסכסוך. טענה שהשכר גבוה בגלל שהתוצאה לא מצאה חן בעיניכם אינה טענה.
מבחינה טקטית כדאי להיות זהירים. אם אתם ממילא שוקלים בקשה לביטול פסק בוררות באותם 45 יום, תיאמו בין שני המהלכים. הם רצים על אותו לוח זמנים ומופנים לאותו בית משפט מחוזי.
עיכבון וסיום תפקיד
סעיף 33 מקנה לבורר זכות עיכבון על הפסק עד שישולמו שכרו והוצאותיו. בית המשפט רשאי להורות שהפסק יימסר כנגד הפקדת הסכום שנפסק או כנגד ערובה. הכלי הזה חזק, והוא הסיבה המרכזית לכך שסכסוך על שכר יכול לעצור פסק מוכן. הרחבה במאמר על זכות העיכבון של הבורר.
סעיף 34 מטפל במקרה שבו בורר הועבר מתפקידו, למשל בעילה של אי אמון או של עינוי דין לפי סעיף 11. הוא אינו מאבד אוטומטית שכר על עבודה שכבר עשה, וגם אינו זכאי לשכר מלא על הליך שלא הושלם. בית המשפט מכריע לפי היקף העבודה ונסיבות ההעברה. פירוט על העילות עצמן במאמר על פסילת בורר.
מה לעשות עכשיו
- סכמו את השכר בכתב לפני הישיבה הראשונה. תעריף לשעה או סכום גלובלי, מה נכלל ומה לא, ומה קורה בביטול ישיבה.
- קראו כל תעריף ושאלו אם הוא לצד או לשעה כוללת. חשבו את המספר הכפול.
- הריצו סימולציה: מספר ישיבות משוער כפול משך משוער, פלוס זמן כתיבת הפסק, פלוס דמי פתיחה.
- קבעו בתניה את חלוקת ההוצאות, או השאירו במודע את שיקול הדעת לבורר.
- הסכימו על פיקדון מראש ועל מנגנון השלמה.
- אם קיבלתם פסק ושכר הבורר נראה לכם מופרז ולא הסכמתם עליו, ספרו 45 יום מהיום שהעתק הפסק נמסר לכם ופעלו בתוכם.
האמור כאן הוא מידע כללי ואינו ייעוץ משפטי, ואין בקריאתו כדי ליצור יחסי עורך דין ולקוח. בכל סכסוך קונקרטי יש לבחון את החוזה ואת נסיבות ההליך לגופם. משרד דוניץ ושות' מרעננה מלווה בוררויות עסקיות ובכלל זה סיכומי שכר עם בוררים ומוסדות בוררות.
שאלות ותשובות
מי קובע את שכר הבורר
מה המשמעות של תעריף שכתוב בו מכל צד
מי משלם את שכר הבורר בסוף ההליך
מה עושים כשהצד השני מפסיק לשלם לבורר
מתי אפשר לבקש מבית המשפט להפחית שכר בורר
האם הבורר יכול לעכב את הפסק עד שישלמו לו
מה קורה לשכר של בורר שהועבר מתפקידו
האם יש תעריף מחייב לבוררים בישראל
שוקלים בוררות או שכבר נמצאים בתוכה?
עו״ד דב (דובי) דוניץ ומשרד דוניץ ושות׳ עורכי דין מלווים חברות ובעלי עסקים בניסוח תניות בוררות, בניהול הליכי בוררות ובהליכי אישור וביטול של פסקי בוררות.
לפנייה ראשונית