זכות העיכבון של הבורר: כשהפסק נעצר עד לתשלום
הבוררות הסתיימה. הסיכומים הוגשו, הבורר הודיע שהפסק מוכן, ואז לא קורה כלום. במקום העתק של הפסק מגיעה חשבונית ומכתב מנומס שמסביר שהפסק יימסר עם סילוק היתרה. זה לא מהלך חריג ולא ניסיון לחץ אישי. זו זכות שהחוק נותן לבורר במפורש, וכדאי להבין אותה לפני שנכנסים להליך ולא ביום שהיא מופעלת.
סעיף 33 לחוק הבוררות מקנה לבורר זכות עיכבון: הוא רשאי לעכב את פסק הבוררות תחת ידו עד שישולמו שכרו והוצאותיו. בחלקו השני של הסעיף נקבע שבית המשפט רשאי להורות על מסירת הפסק כנגד הפקדת הסכום שנדרש או כנגד מתן ערובה. כך צד שנתקע משחרר את הפסק בלי לוותר על טענתו שהשכר מופרז לפי סעיף 32.
מה בדיוק אומר סעיף 33
הסעיף בנוי משני חלקים שמשלימים זה את זה, ורוב האנשים מכירים רק את הראשון.
החלק הראשון: הזכות לעכב
לבורר עומדת זכות עיכבון על הפסק כערובה לתשלום שכרו והוצאותיו. הפסק קיים, הוא נכתב, נחתם ותוארך כנדרש בסעיף 20, אבל הוא נשאר אצל הבורר. מבחינה משפטית ההכרעה כבר ניתנה. מבחינה מעשית אי אפשר לעשות איתה דבר.
שימו לב לנקודה שמפתיעה צדדים: העיכבון פועל כלפי הפסק, לא כלפי צד מסוים. אם שילמתם את מלוא חלקכם והצד השני לא שילם את שלו, גם אתם לא תקבלו את הפסק. הבורר אינו מחלק את ההכרעה לחצאים.
החלק השני: המפתח שבידי בית המשפט
כאן נמצא הפתרון. בית המשפט המחוזי מוסמך להורות על מסירת הפסק כנגד הפקדת הסכום הנדרש או כנגד ערובה מתאימה. במילים אחרות, הכסף יוצא מכיסכם אבל לא לכיסו של הבורר, אלא לקופת בית המשפט או לערבות בנקאית, עד שתוכרע שאלת השכר לגופה. לפי סעיף 35 הבורר עצמו הוא המשיב בבקשה כזו, ויידרש להסביר על מה ולמה נדרש הסכום.
המהלך הזה חשוב במיוחד כשאתם סבורים שהשכר מנופח. בלי סעיף 33(ב) הייתם נאלצים לבחור בין תשלום מלא לבין פסק תקוע. עם הסעיף אתם משחררים את הפסק ומשמרים את הטענה.
למה החוק נותן לבורר את הכוח הזה
בורר אינו שופט. הוא אינו מקבל שכר מהמדינה, אין מאחוריו מנגנון גבייה, ואין לו אפשרות לפתוח תיק הוצאה לפועל נגד צד שלא שילם בלי להיגרר עצמו להליך ארוך. כל כוחו נובע מהסכמת הצדדים, וההסכמה הזו מסתיימת פחות או יותר ברגע שהפסק נכתב.
אלמלא העיכבון היה נוצר מצב פשוט: צד שצפוי להפסיד מפסיק לשלם בשלב הסיכומים, ממתין לפסק, ואז נעלם. החוק בחר לתת לבורר בטוחה מובנית במקום לשלוח אותו לתבוע את שכרו. זה גם מסביר למה בתי המשפט אינם ממהרים לרוקן את הזכות מתוכן, אלא מאזנים אותה בכלי ההפקדה והערובה. על מכלול חובותיו וסמכויותיו של הבורר במאמר על תפקיד הבורר.
מה עושה צד שנתקע
נניח קבלן ראשי וקבלן משנה שסיימו בוררות על חריגים ואיחורים. הקבלן הראשי, שמריח הפסד, מפסיק לשלם. הבורר מעכב את הפסק. לקבלן המשנה יש ארבע אפשרויות מעשיות.
| המהלך | המקור | מה נדרש ממכם | מתי זה מתאים |
|---|---|---|---|
| לשלם גם את חלק הצד השני ולדרוש השבה | סעיף 31 | תזרים מיידי; רישום התשלום כתשלום חלף הצד השני | כשהסכום קטן יחסית ואתם צופים לזכות ולקבל השבה בפסק |
| בקשה למסירת הפסק כנגד הפקדה או ערובה | סעיף 33(ב) | בקשה בכתב לבית המשפט המחוזי בתמיכת תצהיר; הבורר משיב | כשאתם חולקים על גובה השכר או כשהצד השני לא משתף פעולה |
| בקשה להפחתת שכר מופרז | סעיף 32 | להראות שהשכר לא נקבע בהסכמה ושהוא מופרז בנסיבות | לאחר מתן הפסק ובתוך 45 יום ממסירתו |
| משא ומתן ישיר על פריסה או הפחתה | הסכמה | פנייה בכתב לבורר, לרוב בהעתק לצד השני | כמעט תמיד שווה ניסיון לפני שפונים לבית המשפט |
בפרקטיקה, שילוב של השניים הראשונים הוא הנפוץ. משלמים או מפקידים, מוציאים את הפסק החוצה, ורק אז נכנסים לוויכוח על הכסף. פסק בידיים הוא נכס. פסק אצל הבורר הוא נייר.
דוגמה נוספת מהשטח: שני אחים שניהלו בוררות על חלוקת עסק משפחתי סיימו את ההליך, והאח שידע שהפסק לא לטובתו הודיע שאין לו כסף לשלם את חלקו בשכר. האח השני שילם את שני החלקים, ביקש שהתשלום יתועד בכתב כתשלום חלף, קיבל את הפסק, אישר אותו בבית המשפט וגבה את הסכום ששילם יחד עם יתר החוב הפסוק. שלושה חודשי המתנה נחסכו בהחלטה של יום אחד.
הסדר הפעולות שכדאי לשמור עליו
- בקשו מהבורר פירוט חיובים כתוב: שעות, ישיבות, זמן כתיבת פסק, הוצאות נלוות ומע"מ.
- הודיעו בכתב על נכונותכם לשלם את חלקכם, ותעדו את התשלום.
- אם החסימה נובעת מהצד השני, שקלו תשלום חלף לפי סעיף 31 ובקשו שההשבה תיקבע בפסק או בהחלטה משלימה.
- אם המחלוקת היא מול הבורר, הגישו בקשה לפי סעיף 33(ב) למסירה כנגד הפקדה.
- מהיום שהפסק נמסר לכם, סמנו ביומן את 45 הימים לבקשת ביטול ולבקשת הפחתת שכר.
כשהבורר פועל תחת מוסד
בבוררות מוסדית שאלת העיכבון מוסדרת לרוב בתקנון עצמו, ולא רק בסעיף 33. חלק מהמוסדות אינם משחררים פסק לפני סילוק מלוא החיובים, ובכללם דמי פתיחת התיק, שעות מעבר למכסה, הוצאות תמלול וחיוב על ישיבה שבוטלה בהתראה קצרה. היתרון הוא שהכללים ידועים מראש ואינם נתונים למשא ומתן אישי מול הבורר. החיסרון הוא שאין עם מי להתמקח. מי שמפנה תניה למוסד צריך לקרוא את פרק התשלומים בתקנונו לפני החתימה על החוזה, לא אחרי שהפסק מוכן.
שלוש טעויות נפוצות מול פסק מעוכב
הראשונה היא להפסיק לשלם כתגובה. צד שמרגיש נסחט מחליט להקפיא גם הוא את התשלומים. התוצאה היא שהפסק נשאר במקום, שהצד השני מקבל בדיוק את ההשהיה שרצה, ושכשתגיעו לבית המשפט תעמדו שם כמי שלא עמד בהתחייבותו שלו.
השנייה היא לשלם הכול בשקט ולשתוק. תשלום מלא בלי הסתייגות בכתב מקשה מאוד לטעון אחר כך שהשכר מופרז, כי סעיף 32 חל רק על שכר שלא נקבע בהסכמה, ותשלום ללא מחאה נקרא לעיתים כהסכמה. אם אתם משלמים תחת מחאה, כתבו זאת במכתב הלוואי, במפורש ובאותו יום.
השלישית היא לחכות. חודשיים של התכתבויות מנומסות עם הבורר אינם עוצרים דבר מלבד אתכם. אם ניסיון ההסדר לא הבשיל תוך שבועיים או שלושה, עברו למסלול של סעיף 33(ב). ההפקדה בקופת בית המשפט אינה ויתור, והיא כמעט תמיד זולה יותר מהנזק שבפסק תקוע, במיוחד כשמדובר בחוב פסוק שנושא ריבית או בעסקה שממתינה להכרעה.
מה העיכבון לא עוצר, ומה כן
הפסק אינו מתבטל בגלל שהוא מעוכב, וגם אינו הופך לפחות תקף. הוא פשוט אינו בידיכם, וזה משתק שלוש פעולות מרכזיות. אי אפשר להגיש בקשה לאישור פסק בוררות, כי הפסק צריך להיות מצורף לבקשה. בלי אישור אין פתיחת תיק בהוצאה לפועל. ולצד השני שהפסיד יש בינתיים זמן שהוא לא בהכרח מנצל לרעתו.
יש גם צד חיובי אחד למי שממתין. מניין 45 הימים להגשת בקשת ביטול לפי סעיף 27 מתחיל מיום שנמסר לכם העתק הפסק, ולא מיום שהבורר כתב אותו. פסק מעוכב הוא פסק שטרם נמסר, ולכן השעון עומד. את זה כדאי לנצל להיערכות ולא לשינה. פירוט בעץ ההחלטה של 45 הימים שאחרי הפסק.
האמור כאן הוא מידע כללי ואינו ייעוץ משפטי, ואינו יוצר יחסי עורך דין ולקוח.
פיקדונות מראש: הפתרון שמייתר את כל הפרק הזה
כמעט כל סכסוך עיכבון שראיתי היה ניתן למניעה בשיחה אחת בתחילת ההליך. פרט (יח) לתוספת הראשונה מסמיך את הבורר לקבוע הוראות בדבר ערובה והפקדה, ובוררים מנוסים אכן דורשים פיקדון מראש ומחדשים אותו לאורך הדרך.
מה כדאי לסגור בכתב לפני הישיבה הראשונה:
- סכום הפיקדון הראשוני וחלוקתו בין הצדדים.
- נקודות ההשלמה: לפני ישיבת הוכחות, לפני סיכומים, ולפני כתיבת הפסק.
- מה קורה כשצד אחד אינו מפקיד, לרבות אפשרות שהצד השני יפקיד במקומו ותירשם לו זכות השבה.
- מה קורה לעודף אם התיק מסתיים בפשרה או נמחק.
- חיובים נלווים: הקלטה, תמלול, ביטול ישיבה בהתראה קצרה, שכר מומחה מטעם הבורר.
סירוב עקבי של הצד השני להפקיד הוא בדרך כלל התרעה מוקדמת. לרוב מדובר בבעיית נזילות אמיתית או באסטרטגיית השהיה, ושתיהן משפיעות על האופן שבו תנהלו את התיק. הרחבה במאמר על סרבן בוררות, ופירוט מלא של אופן קביעת השכר במאמר על שכר טרחת בורר.
מה לעשות עכשיו
- לפני שההליך מתחיל: הסכם שכר בכתב עם מנגנון פיקדון והשלמות.
- במהלך ההליך: עמדו בתשלומים בזמן ותעדו אותם. צד שמפגר מאבד עמדת מיקוח כשמגיעים לבית המשפט.
- כשהפסק מעוכב: פירוט חיובים, ניסיון הסדר, ואם לא, בקשה לפי סעיף 33(ב) למסירה כנגד הפקדה.
- אם השכר מופרז ולא הוסכם: בקשת הפחתה לפי סעיף 32, בתוך 45 יום ממסירת הפסק.
- מיד עם קבלת הפסק: בדקו אם יש עילת ביטול או ערעור, לפי המפורט במאמר על פסק בוררות.
שאלות ותשובות
מה זה עיכבון בורר
האם הבורר יכול לעכב את הפסק גם אחרי ששילמתי את חלקי
מה עושים כשהבורר מסרב למסור את הפסק
אם לא קיבלתי את הפסק, האם 45 הימים לבקשת ביטול כבר רצים
האם אפשר לאשר פסק בוררות בלי לקבל אותו לידיים
מה ההבדל בין ההליך לפי סעיף 33 לבין בקשה להפחתת שכר לפי סעיף 32
איך מונעים מראש מצב של פסק מעוכב
האם עיכבון מותר גם כשהבורר מוסד ולא אדם פרטי
שוקלים בוררות או שכבר נמצאים בתוכה?
עו״ד דב (דובי) דוניץ ומשרד דוניץ ושות׳ עורכי דין מלווים חברות ובעלי עסקים בניסוח תניות בוררות, בניהול הליכי בוררות ובהליכי אישור וביטול של פסקי בוררות.
לפנייה ראשונית