45 הימים שאחרי פסק הבוררות: עץ החלטה לצד שהפסיד

הפסק הגיע במייל ביום חמישי אחר הצהריים. הוא לא לטובתכם. התחושה הראשונה היא לקרוא אותו שוב, לשלוח אותו לשותף ולחכות לשבוע הבא. זו בדיוק הטעות. מרגע שהעתק הפסק נמסר לכם התחיל לרוץ שעון סטטוטורי קצר, והוא אינו עוצר בשביל התלבטות.
בקשה לביטול פסק בוררות מוגשת תוך 45 יום מיום שנמסר לכם העתק הפסק, לפי סעיף 27 לחוק הבוררות. בית המשפט רשאי להאריך את המועד מטעמים מיוחדים גם לאחר שחלף. פנייה לבורר לתיקון לפי סעיף 22 מזיזה את המניין ליום החלטתו. שני חריגים אינם כפופים למועד: עילת 24(1) ועילת 24(10), שנספרת מיום שנודעו העובדות.
ההחלטה הראשונה: מתי בדיוק התחיל המניין
לפני שמדברים על עילות, קבעו תאריך. סעיף 27 סופר 45 יום מיום מסירת העתק הפסק, ולא מיום כתיבתו ולא מיום שנודע לכם שהוא קיים. פרט (כ) לתוספת הראשונה קובע מסירה בדואר רשום עם אישור מסירה, ובפרקטיקה בוררים רבים שולחים גם במייל. שמרו את ההוכחה.
שתי נקודות מזיזות את התאריך. הראשונה, פסק שהבורר מעכב תחת ידו לפי סעיף 33 עד לתשלום שכרו טרם נמסר, ולכן המניין עליו כלל לא התחיל. זכות העיכבון הזו קשה בשעתה, אך היא קונה לכם זמן. השנייה, פנייה לבורר לתיקון לפי סעיף 22 מעבירה את נקודת ההתחלה ליום שבו יחליט בבקשה.
ההחלטה השנייה: איזה מסלול פתוח בפניכם
לא כל מי שהפסיד יכול לערער. בבוררות ישראלית ברירת המחדל היא שאין ערעור כלל, ושהביקורת היחידה היא בקשת ביטול בעשר העילות של סעיף 24. אם רציתם ערעור אמיתי, זה היה צריך להיכתב בתניה עוד לפני הסכסוך. בדקו עכשיו מה כתוב אצלכם.
| מסלול | מועד | מה נדרש |
|---|---|---|
| בקשת ביטול לבית המשפט המחוזי, סעיף 24 | 45 יום ממסירת העתק הפסק | אחת מעשר העילות שבסעיף 24; בקשה בכתב עד 8 עמודים בתמיכת תצהיר עד 6 עמודים; אגרה קבועה, 1,363 שקלים במחוזי נכון ל-2026 |
| עילת 24(1), אין הסכם בוררות בר-תוקף | ללא מועד. סעיף 27(ד) קובע שהמועדים אינם חלים עליה | להראות שההסכם אינו קיים או אינו תקף. אם השתתפתם בהליך בלי למחות, הטענה נחלשת מאוד |
| עילת 24(10), תרמית או ראיות חדשות | מיום שנודעו לכם העובדות. סעיף 27(ג) אינו חל עליה | עילה שבה בית משפט היה מבטל פסק דין סופי שאין עליו ערעור; תשתית ראייתית ממשית ולא חשד |
| פנייה לבורר לתיקון או השלמה, סעיף 22 | לגבי ריבית והוצאות, אין חובה להיזקק לבקשה שהוגשה לאחר 30 יום ממתן הפסק | טעות סופר, חישוב או תיאור; ליקוי שאינו נוגע לגוף הסכסוך; היעדר הוראה בדבר ריבית או הוצאות. הבורר יחליט תוך 30 יום |
| ביטול הפסק וחידוש הדיון בפני הבורר, סעיף 15(ב) | 30 יום מקבלת העתק הפסק | הפסק ניתן בהיעדרכם וההיעדרות הייתה מסיבה מוצדקת |
| ערעור בפני בורר, סעיף 21א | 30 יום ממסירת הפסק או ממינוי בורר הערעור, לפי המאוחר | הסכמה מראש בכתב, חובת הנמקה ותחולת התוספת השנייה. לאחריו ביטול רק לפי 24(9) ו-24(10) |
| בקשת רשות ערעור לבית המשפט, סעיף 29ב | לפי דיני הערעורים; מוגש במקום בקשת ביטול | התנאה שהבורר פוסק לפי הדין, פרוטוקול והנמקה; טעות יסודית ביישום הדין שגרמה עיוות דין |
| בקשה להפחתת שכר בורר מופרז, סעיף 32 | לא לפני מתן הפסק ולא לאחר 45 יום ממסירתו | שהשכר לא נקבע בהסכמה ושהוא מופרז בנסיבות העניין |
ההחלטה השלישית: האם יש עילה אמיתית
כאן נופלות רוב הבקשות, וכדאי להיות ישרים עם עצמכם מוקדם. ההלכה המנחה בעניין גמליאלי קבעה שעילות הביטול הן רשימה סגורה המתפרשת בצמצום, ושתכליתן לקיים את הפסק ולא לבטלו. בית המשפט אינו יושב כערכאת ערעור על הבורר.
אחרי המסנן הזה בא מסנן שני, קשה עוד יותר. סעיף 26(א) מתיר לבית המשפט לדחות בקשת ביטול אף שקיימת עילה, אם לא נגרם עיוות דין. וסעיף 26(ב) מעדיף ביטול חלקי, תיקון, השלמה או החזרה לבורר על פני ביטול מלא. פירוט מלא במאמר על סעיף 26(א) ומבחן עיוות הדין.
מה בדרך כלל אינו עילה
- הבורר טעה בעובדה או במשפט. הפסיקה מבחינה בין טעות בתוך הסמכות, שאינה עילת ביטול, לבין חריגה מסמכות לפי 24(3), שהיא דיון בנושא שלא נמסר לבורר כלל.
- הבורר לא כפף עצמו לדין המהותי. אם לא התניתם אחרת, פרט (יד) לתוספת הראשונה קובע שהבורר אינו קשור בדין המהותי, בדיני הראיות ובסדרי הדין. זו ברירת המחדל, לא פגם.
- סטייה מסדרי דין. עילת 24(4) נבחנת מהותית: האם נשללה הזדמנות אמיתית לטעון ולהביא ראיות, ולא אם הבורר סטה מכלל פרוצדורלי.
- איחור במתן הפסק, אם לא שמרתם על הטענה בהודעה בכתב לבורר לפני מתן הפסק. כך קובע סעיף 26(ג).
- כפירה בסמכות הבורר בדיעבד, אחרי שהשתתפתם בהליך בלי למחות בזמן אמת.
מה כן עשוי להיות עילה
- הבורר הכריע בעניין שכלל לא נמסר לו, או לא הכריע בעניין שנמסר לו לפי 24(5).
- מגעים של הבורר עם צד אחד שלא בנוכחות הצד השני. פסק בוטל בעבר בדיוק בשל כך.
- ניגוד עניינים שלא גולה. ההלכה בעניין ארט בי קבעה חובת גילוי רחבה, החלה גם על קשרים של שותפיו של הבורר במשרד. לצד זאת נקבע שלא כל הפרת גילוי מובילה לביטול. ראו חובת הגילוי של הבורר.
- פסק שתוכנו מנוגד לתקנת הציבור לפי 24(9), מושג שסתום המשקף ערכי יסוד ולא אי שביעות רצון מהתוצאה.
- הותנה שהבורר ינמק והוא לא נימק, או הותנה שיפסוק לפי הדין והוא לא עשה כן.
ההחלטה הרביעית: תיקון או ביטול
לפני שנכנסים למחוזי, בדקו אם הבעיה שלכם קטנה מכפי שהיא נראית. פסק שהשמיט הכרעה בהוצאות, שלא קבע ריבית, שיש בו טעות חישוב או תיאור שגוי של נכס, הוא מקרה של סעיף 22 ולא של סעיף 24. פנייה לבורר מהירה יותר, זולה יותר, ובמקרים רבים פותרת את מה שהפריע.
שני דברים לזכור. ראשית, לגבי ריבית והוצאות אין חובה להיזקק לבקשה שהוגשה לאחר 30 יום ממתן הפסק, כלומר המועד קצר מ-45 הימים. שנית, פנייה לפי סעיף 22 מזיזה את מניין 45 הימים ליום החלטת הבורר, מה שקונה לכם זמן להיערכות. מה שהיא אינה עושה הוא לפתוח מחדש את גוף הסכסוך. בורר אינו מוסמך לשנות את הכרעתו המהותית בעילה של סעיף 22, וניסיון כזה רק שורף זמן. הרחבה במאמר על תיקון והשלמת פסק בוררות.
ההחלטה החמישית: כמה מהר לפעול
סעיף 27(ג) הוא הסעיף שגורם לצדדים לאבד את זכותם בלי שהבינו מה קרה: אין לבקש ביטול לאחר שאושר הפסק. הצד שזכה יכול להגיש בקשת אישור מיד, והיא פטורה מאגרה. ברגע שניתנת החלטת אישור, שער הביטול נסגר, למעט עילת 24(10) שסעיף 27(ג) אינו חל עליה, ועילת 24(1) שהמועדים אינם חלים עליה כלל.
המשמעות המעשית: 45 הימים אינם באמת 45 ימים. הם הזמן שנותר עד שהצד השני יפעל, וזה עשוי להיות הרבה פחות. אם קיבלתם בקשת אישור לתגובה, אתם כבר בפיגור. פירוט צד המטבע השני במאמר על אכיפת פסק בוררות בהוצאה לפועל.
יש גם כיוון הפוך. סעיף 28 קובע שאם נדחתה בקשת הביטול, בית המשפט יאשר את הפסק גם בלי בקשת אישור. בקשת ביטול שנכשלת אינה מחזירה אתכם לנקודת ההתחלה, אלא מקדמת את הצד השני צעד אחד. הבקשה צריכה להיות שווה את המהלך הזה.
הארכת מועד מטעמים מיוחדים
סעיף 27 מסמיך את בית המשפט להאריך את המועד מטעמים מיוחדים שיירשמו, גם לאחר שהמועד חלף. זהו פתח, לא רשת ביטחון. הנטל על המבקש, והוא נדרש להסביר גם מדוע איחר וגם מדוע יש טעם ענייני לדון בבקשה למרות האיחור. מה שנשמע לרוב כטעם מיוחד הוא נסיבה חיצונית ממשית, כמו מחלה, אי מסירה תקינה של הפסק, או עובדות שנתגלו מאוחר. מה שאינו נשמע כטעם מיוחד הוא עומס, חילופי עורכי דין או תקווה שהצד השני יגיע להסדר.
סעיף 19 מוסיף סמכות כללית להארכת מועדים לפי החוק, גם לאחר שחלפו. אל תבנו על אף אחד משניהם. בנו על יומן.
האמור כאן הוא מידע כללי ואינו ייעוץ משפטי, ואינו יוצר יחסי עורך דין ולקוח.
רצף ההחלטות בקצרה
- קבעו את יום מסירת הפסק וסמנו את יום ה-45 ביומן. במקביל סמנו את יום ה-30, שרלוונטי לסעיף 15(ב) ולסעיף 22.
- פתחו את תניית הבוררות או את שטר הבוררין ובדקו אם הוסכם מסלול ערעור לפי 21א או 29ב. אם כן, זה המסלול שלכם והמועדים שונים.
- שאלו אם הבעיה היא ליקוי טכני. אם כן, פנייה לפי סעיף 22 תוך 30 יום.
- אם הפסק ניתן בהיעדרכם מסיבה מוצדקת, פנייה לבורר לפי סעיף 15(ב) תוך 30 יום.
- מפו את הטענות מול עשר העילות של סעיף 24, ואז שאלו את שאלת סעיף 26(א): גם אם צדקתי, האם נגרם כאן עיוות דין.
- אם התשובה חיובית, הגישו מוקדם ככל האפשר ואל תמתינו לתום המועד.
- אם התשובה שלילית, שקלו הסדר תשלומים או פריסה. זה לרוב זול יותר מבקשת ביטול שנדחית ומזרזת אישור.
מה לעשות עכשיו
- אתרו את אישור המסירה של הפסק. בלעדיו אין לכם דרך להוכיח מתי התחיל המניין.
- בדקו בתניה אם ויתרתם על ערעור, ובאיזה מוסד מתנהלת הבוררות. כללי מוסד עשויים לקבוע מועדי ערעור פנימיים משלהם.
- הכינו את הבקשה במסגרת של שמונה עמודים. המגבלה אינה עצה, היא כלל.
- אל תשלחו לבורר טענות על גוף ההכרעה. זה אינו סעיף 22 וזה עלול לפגוע בכם.
- לפני החוזה הבא, החליטו מראש איזו ביקורת אתם רוצים. השוואה מלאה במאמר על ערעור על פסק בוררות וברשימת העילות במאמר על ביטול פסק בוררות.
שאלות ותשובות
מאיזה יום סופרים את 45 הימים
פניתי לבורר בבקשת תיקון, האם השעון נעצר
מה קורה אם איחרתי את המועד
הצד השני כבר הגיש בקשה לאישור הפסק, זה משנה משהו
כמה עולה להגיש בקשת ביטול
אם אני בטוח שהבורר טעה, יש לי סיכוי
מה ההבדל בין בקשת ביטול לערעור
הפסק ניתן בהיעדרי, יש לי מסלול נפרד
שוקלים בוררות או שכבר נמצאים בתוכה?
עו״ד דב (דובי) דוניץ ומשרד דוניץ ושות׳ עורכי דין מלווים חברות ובעלי עסקים בניסוח תניות בוררות, בניהול הליכי בוררות ובהליכי אישור וביטול של פסקי בוררות.
לפנייה ראשונית