בוררות עסקית מרכז הידע לבוררות עסקית בישראל
פסק הבוררות ומה שאחריו

ערעור על פסק בוררות: סעיף 21א מול סעיף 29ב

מאת עו״ד דב (דובי) דוניץ · עודכן 23.07.2026 · זמן קריאה כ-7 דקות

שני מסלולים נפרדים המסמלים את הבחירה בין ערעור בפני בורר לערעור בבית המשפט

שני שותפים בחברת תוכנה סיימו בוררות על שווי המניות של היוצא. הפסק ניתן, אחד מהם קרא אותו והבין שהבורר פירש סעיף מרכזי בהסכם המייסדים בניגוד גמור לדין. הוא ביקש מעורך הדין להגיש ערעור. התשובה הייתה שאין למה. בהסכם לא נכתבה מילה על ערעור, ולכן אין ערעור. זו הנקודה שבה רוב בעלי העסקים מגלים איך החוק עובד.

חוק הבוררות אינו מקנה זכות ערעור. פסק בוררות סופי ומחייב כמעשה בית דין לפי סעיף 21, ובלי הסכמה מראש נותרת רק בקשת ביטול בעילות סעיף 24. שני מסלולי ערעור קיימים, ושניהם דורשים התנאה בכתב: סעיף 21א, ערעור בפני בורר לפי התוספת השנייה, וסעיף 29ב, ערעור ברשות לבית המשפט על טעות יסודית ביישום הדין שגרמה עיוות דין.

ברירת המחדל היא סופיות

הנחת היסוד של חוק הבוררות היא שהצדדים בחרו במסלול מהיר וסופי. סעיף 21 קובע שהפסק מחייב את הצדדים וחליפיהם כמעשה בית דין, וסעיף 23 מוסיף שפסק שאושר בבית המשפט דינו כפסק דין לכל דבר, למעט ערעור. גם אחרי האישור אין ערכאה שתדון בתוכן ההכרעה מחדש.

מה שכן קיים בברירת המחדל הוא בקשת ביטול. היא אינה ערעור והיא אינה מתיימרת להיות כזה. עשר העילות שבסעיף 24 עוסקות בפגמים בהליך ובסמכות, לא בשאלה אם הבורר צדק. הן מתפרשות בצמצום, ובית המשפט רשאי לדחות את הבקשה גם כשהוכחה עילה, אם לא נגרם עיוות דין. פירוט המסנן הזה במאמר על סעיף 26(א) ומבחן עיוות הדין.

מכאן שהשאלה "מה עושים כשהבורר טעה" נענית כמעט תמיד ביום החתימה על החוזה, ולא ביום שהפסק מגיע. מי שרוצה ביקורת על תוכן ההכרעה חייב לקנות אותה מראש.

שלושת המסלולים במבט אחד

פרמטרברירת מחדלסעיף 21אסעיף 29ב
מה חייבים להתנות מראשדברהסכמה בכתב על ערעור בפני בורר, חובת הנמקה, תחולת התוספת השנייההתנאה שהבורר פוסק לפי הדין, הסכמה על ערעור ברשות, פרוטוקול והנמקה
מי מכריעאין ערכאת ביקורת על התוכןבורר ערעור, יחיד או הרכב, לפי מה שקבעתםשופט אחד בבית המשפט המחוזי
היקף הביקורתעשר עילות סעיף 24 בלבד, בכפוף לסעיף 26(א)ערעור לגופו על הפסק, בהתאם להסכמת הצדדיםטעות יסודית ביישום הדין שיש בה כדי לגרום עיוות דין
האם צריך רשותלא רלוונטילא. הערעור בזכות אם כך הוסכםכן. ערעור ברשות בלבד
מה נותר פתוח אחרי הערעורלא רלוונטיבקשת ביטול רק לפי 24(9) ו-24(10). אין בקשת רשות ערעור לבית המשפטכל עילות סעיף 24 נבחנות בגדר הערעור. אין בקשת ביטול נפרדת
פומביותהליך הביטול בבית המשפט פומבינשאר פרטי אצל הבוררמתנהל בבית המשפט
לוח זמנים45 יום להגשת בקשת ביטול, ואז לפי בית המשפטמוגדר בתוספת השנייה, חודשיים להכרעה מסיום ההליךלפי סדרי הדין ועומס בית המשפט
עלות נוספתאגרה קבועה למחוזי, כ-1,363 ₪ נכון ל-2026, ומתעדכנתשכר בורר הערעור ואגרת מוסד, אם ההליך מוסדיאגרה ושכר טרחה בהליך בית משפט

סעיף 21א: ערעור בפני בורר

זהו המסלול שנועד להשאיר את כל הסכסוך בתוך המערכת הפרטית. אתם קובעים בהסכם שעל הפסק ניתן לערער בפני בורר, והחוק מוסיף שני תנאים אוטומטיים: הבורר חייב לנמק את פסקו, והתוספת השנייה לחוק חלה על הליך הערעור.

חובת ההנמקה אינה טכניקה. בלי פסק מנומק אין לבורר הערעור מה לבחון, וממילא אין ערעור אמיתי. אותו היגיון עומד מאחורי הדרישה הראשונה בתוספת השנייה, שלפיה ישיבות הבוררות יתועדו בפרוטוקול המשקף את מהלך הדיון.

המועדים שבתוספת השנייה

שלבהמועד
הגשת ערעור מנומק30 יום ממסירת הפסק, או ממינוי בורר הערעור, לפי המאוחר
תשובת המשיב בערעור30 יום
תגובת המערער לתשובה15 יום
הגשת ערעור שכנגד30 יום
תשובה לערעור שכנגד15 יום
מתן ההחלטה בערעורחודשיים מסיום הליך הערעור

שימו לב לנקודת הפתיחה הכפולה במועד הראשון. אם בורר הערעור טרם מונה ביום שנמסר הפסק, השעון מתחיל ממינויו. זו סיבה טובה לקבוע בתניה עצמה מי ימנה את בורר הערעור ותוך כמה זמן, כדי שהצד המפסיד לא יוכל למשוך את המינוי לנצח.

איך מתנהל הדיון בערעור

בורר הערעור רשאי לקיים ישיבות ולשמוע טיעונים, אך אינו שומע עדים. הוא מכריע על סמך החומר שהיה בפני הבורר הראשון, בתוספת כתבי הטענות והסיכומים שהוגשו בערעור. הוא חייב לנמק את החלטתו.

המשמעות המעשית ברורה: הערעור בוחן את ההכרעה, לא את העובדות מחדש. מי שמקווה להביא עד נוסף או חוות דעת חדשה בשלב הזה יתאכזב. זה גם מסביר למה כדאי להשקיע בתיעוד מסודר של ההליך הראשון, כולל פרוטוקול ומוצגים מסומנים.

מה נסגר כשבוחרים בסעיף 21א

כאן נמצאת העסקה. סעיף 21א(ג) קובע שבבוררות שנקבע בה ערעור בפני בורר, ניתן לבקש את ביטול הפסק רק בשתי עילות: סעיף 24(9), פסק שתוכנו מנוגד לתקנת הציבור, וסעיף 24(10), עילה שעל פיה היה בית משפט מבטל פסק דין סופי שאין עליו ערעור. שמונה העילות האחרות נסגרות. במקביל, לא ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט.

זה הגיוני. קיבלתם ביקורת מלאה על הפסק אצל בורר הערעור, ולכן החוק אינו מאפשר סבב ביקורת שלישי. מי שבוחר במסלול הזה צריך להבין שהוא מוותר על טענות כמו חריגה מסמכות או שלילת הזדמנות נאותה כעילות ביטול עצמאיות אחרי הערעור, ולהעלות אותן בגדר הערעור עצמו.

סעיף 29ב: ערעור ברשות לבית המשפט

המסלול השני מחזיר את הביקורת לבית המשפט, אך בפתח צר. שלושה תנאים מצטברים נדרשים כדי שהוא יעמוד לרשותכם.

הראשון, ולעיתים הנשכח, הוא שהצדדים התנו שעל הבורר לפסוק לפי הדין. בלי התנאה כזו חל פרט (יד) לתוספת הראשונה, שלפיו הבורר אינו קשור בדין המהותי, בדיני הראיות או בסדרי הדין. ואם הוא אינו קשור בדין, אין כל היגיון בערעור על יישום הדין. הרחבה על ברירות המחדל האלה במאמר על התוספת הראשונה לחוק הבוררות.

השני הוא הסכמה מפורשת שניתן לערער ברשות על הפסק. השלישי הוא דרישות התיעוד שבסעיף 29ב(ב): פרוטוקול וחובת הנמקה. בלעדיהם אין לשופט חומר לבחון.

מה המבחן שהערעור נבחן לפיו

לשון הסעיף מדויקת: טעות יסודית ביישום הדין שיש בה כדי לגרום לעיוות דין. שני רכיבים, ושניהם נדרשים.

הרכיב הראשון הוא היסודיות. לא כל טעות, ולא כל פרשנות שהשופט היה בוחר אחרת. הטעות צריכה לגעת בשורש ההכרעה המשפטית. בורר שהחיל דוקטרינה של סיכול על מקרה שאינו נכנס לגדרה, או שהתעלם מהוראה מחייבת בדין הקוגנטי, נמצא בטווח. בורר ששקל ראיות אחרת ממה שהייתם רוצים, לא.

הרכיב השני הוא עיוות הדין. גם טעות יסודית שלא שינתה את התוצאה אינה מספיקה. הדגש הזה חוזר לאורך כל פרק הביקורת בחוק, והוא אותו היגיון שמנחה את סעיף 26(א) בבקשות ביטול.

הדיון מתנהל בפני שופט אחד בבית המשפט המחוזי. לפי סעיף 29ב(ג), משהוגש ערעור לא תוגש בקשת ביטול נפרדת, וכל עילות סעיף 24 ניתנות להעלאה בתוך הערעור. זו נקודה חשובה למי שמנסח כתב טענות: המסלול מאחד את הביקורת במקום אחד ולא מפצל אותה לשני הליכים מקבילים.

גם אחרי הכרעת בית המשפט המחוזי, הדרך לערכאה שמעליה אינה פתוחה בזכות. סעיף 38 קובע שהחלטות בית המשפט לפי חוק הבוררות ניתנות לערעור ברשות בלבד.

איזה מסלול לכתוב בחוזה

אין תשובה אחת, ויש כמה שאלות שממיינות היטב. השאלה הראשונה היא כמה חשובה לכם הסודיות. עסקה בין שני שותפים בחברה פרטית, או סכסוך שחשיפתו תפגע במוניטין מול לקוחות, נוטה לכיוון סעיף 21א, שמשאיר את כל ההליך מחוץ לבית המשפט. הליך לפי סעיף 29ב מתנהל בבית משפט פומבי ועלול לחשוף את תוכן הפסק.

השאלה השנייה היא סוג הסכסוך הצפוי. מחלוקת שרובה טכנית או הנדסית, כמו חשבון סופי בין קבלן לקבלן משנה, מרוויחה יותר מבורר ערעור בעל מומחיות באותו ענף. מחלוקת שהלב שלה משפטי, כמו פרשנות מנגנון התאמת מחיר או תחולת סעיף שיפוי, מתאימה יותר לשופט.

השאלה השלישית היא מהירות מול ודאות. סעיף 21א מגיע עם לוח זמנים חוזי מובנה. סעיף 29ב תלוי בעומס בית המשפט, ואין לו לוח זמנים מחייב.

המצב שלכםהמסלול המתאים לרובלמה
סכסוך רגיש שסודיותו קריטיתסעיף 21אכל ההליך, כולל הערעור, נשאר פרטי
מחלוקת בעיקרה משפטיתסעיף 29בשופט בוחן יישום דין, וזו מומחיותו
מחלוקת מקצועית או הנדסיתסעיף 21א עם בורר ערעור מהתחוםהביקורת נעשית על ידי מי שמבין את המהות
סכומים קטנים יחסיתללא ערעורעלות סבב שני עלולה לעלות על הסיכון
סכומים גבוהים או עסקה מכוננתמסלול ערעור מוסכם, כלשהוטעות אחת בפסק סופי היא סיכון שאי אפשר לגדר בדיעבד

שימו לב שגם למוסדות הבוררות יש כללים משלהם בעניין. במוסד הישראלי לבוררות עסקית הערעור קיים רק בהסכמה מפורשת בכתב ומוגש תוך 45 יום, ומוסדות אחרים מציעים מנגנון ערעור מובנה בפני דן יחיד או הרכב. באחד מהם תעריף הערעור בפני הרכב שלושה עומד על כ-8,000 ₪ בתוספת מע"מ נכון ל-2026, והתעריפים מתעדכנים. אם התניה שלכם מפנה למוסד, קראו את פרק הערעור בתקנונו לפני החתימה.

שלוש טעויות ניסוח נפוצות

הראשונה היא לכתוב "לצדדים תהיה זכות ערעור" בלי לומר לאן ולפי איזה סעיף. תניה כזו פותחת ויכוח מיותר בדיוק ברגע הרגיש ביותר.

השנייה היא לקבוע ערעור לפי סעיף 29ב בלי להתנות שהבורר יפסוק לפי הדין. זו סתירה פנימית שמרוקנת את מנגנון הערעור מתוכן.

השלישית היא לוותר על חובת הנמקה או על פרוטוקול מתוך רצון לקצר את ההליך, ואז לגלות שאין בסיס לביקורת. ניסוחים מלאים לפי סוג עסקה במאמר על נוסחי תניית בוררות, ורשימת הרכיבים המלאה במאמר על תניית בוררות בחוזה מסחרי.

האמור כאן הוא מידע כללי ואינו ייעוץ משפטי, ואינו יוצר יחסי עורך דין ולקוח.

מה לעשות עכשיו

שאלות ותשובות

האם יש ערעור על פסק בוררות
לא בזכות. חוק הבוררות אינו מקנה זכות ערעור, ופסק בוררות הוא סופי ומחייב כמעשה בית דין לפי סעיף 21. ערעור קיים רק אם הצדדים הסכימו עליו מראש בכתב, באחד משני מסלולים: ערעור בפני בורר לפי סעיף 21א, או ערעור ברשות לבית המשפט לפי סעיף 29ב. בלי הסכמה כזו נותרת רק בקשת ביטול.
מה ההבדל העיקרי בין סעיף 21א לסעיף 29ב
מי מכריע ובאיזה היקף. בסעיף 21א הערעור נשמע בפני בורר ערעור שהצדדים בחרו, וההליך נשאר פרטי וגמיש. בסעיף 29ב הערעור נשמע בבית המשפט המחוזי בפני שופט אחד, ורק ברשות. סעיף 21א מאפשר ביקורת רחבה יותר על הפסק, וסעיף 29ב ממוקד בטעות יסודית ביישום הדין.
מה נחשב טעות יסודית ביישום הדין
המבחן שבסעיף 29ב הוא כפול. צריך טעות שאינה שולית אלא יורדת לשורש ההכרעה המשפטית, וצריך שהטעות תגרום עיוות דין. פרשנות שגויה של סעיף מרכזי בחוזה בניגוד לדין המחייב, או החלת דוקטרינה משפטית לא נכונה על ליבת המחלוקת, נמצאות בטווח. חילוקי דעות על שקילת ראיות בדרך כלל לא.
אם בחרנו בערעור לפי סעיף 21א, אפשר גם לבקש ביטול
רק בצמצום. סעיף 21א(ג) קובע שבאותה בוררות ניתן לבקש ביטול רק בשתי עילות מתוך העשר: סעיף 24(9), פסק המנוגד לתקנת הציבור, וסעיף 24(10), עילה שבגינה היה בית משפט מבטל פסק דין סופי. בנוסף, לא ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט. זו העסקה שאתם עושים בבחירת המסלול.
מהם המועדים בערעור בפני בורר
התוספת השנייה קובעת אותם. ערעור מנומק תוך 30 יום ממסירת הפסק או ממינוי בורר הערעור, לפי המאוחר. תשובה תוך 30 יום, תגובת המערער תוך 15 יום. ערעור שכנגד תוך 30 יום ותשובה לו תוך 15 יום. ההכרעה ניתנת תוך חודשיים מסיום הליך הערעור. הכול בהנחה שלא נקבע אחרת בהסכם.
האם בורר הערעור שומע עדים מחדש
לא. התוספת השנייה קובעת שבורר הערעור רשאי לקיים ישיבות ולשמוע טיעונים, אך אינו שומע עדים. הוא מכריע על סמך החומר שהיה בפני הבורר הראשון, בתוספת כתבי הטענות והסיכומים בערעור. מכאן החשיבות של חובת הפרוטוקול. בלי תיעוד מסודר של הדיון המקורי אין לבורר הערעור על מה לעבוד.
מה קורה אם לא כתבנו כלום בחוזה על ערעור
אתם במסלול ברירת המחדל. הפסק סופי, והדרך היחידה לתקוף אותו היא בקשת ביטול בעשר העילות של סעיף 24, תוך 45 יום ממסירת הפסק, כשסעיף 26(א) מאפשר לבית המשפט לדחות את הבקשה גם כשקיימת עילה אם לא נגרם עיוות דין. בפועל רוב הבקשות במסלול הזה נדחות.
האם ערעור מאריך את ההליך משמעותית
תלוי במסלול ובניסוח. ערעור לפי סעיף 21א עם לוחות הזמנים של התוספת השנייה מסתיים בסדר גודל של חמישה עד שישה חודשים מהפסק. ערעור ברשות לפי סעיף 29ב תלוי בעומס בית המשפט המחוזי ואינו כפוף ללוח זמנים חוזי. מי שרוצה סופיות מהירה שוקל לוותר על שניהם.

שוקלים בוררות או שכבר נמצאים בתוכה?

עו״ד דב (דובי) דוניץ ומשרד דוניץ ושות׳ עורכי דין מלווים חברות ובעלי עסקים בניסוח תניות בוררות, בניהול הליכי בוררות ובהליכי אישור וביטול של פסקי בוררות.

לפנייה ראשונית
הבהרה: האמור בעמוד זה הוא מידע כללי בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו יוצר יחסי עורך דין ולקוח. כל מקרה נבחן לגופו, והדין והתעריפים משתנים מעת לעת. אין להסתמך על האמור כאן בלי לקבל ייעוץ פרטני.