נוסח תניית בוררות לפי סוג העסקה: ספריית נוסחים מעשית לחוזים מסחריים

רוב תניות הבוררות בחוזים ישראליים נראות אותו דבר. שתי שורות, לפעמים שלוש, בסוף החוזה מתחת לסעיף הסמכות המקומית. אותה תניה בדיוק מופיעה בהסכם מייסדים של סטארטאפ, בהסכם קבלנות של פרויקט בן 40 מיליון שקל ובחוזה שכירות של חנות. זו טעות, וזו טעות שמתגלה מאוחר.

שישה רכיבים שחוזרים בכל נוסח

לפני הנוסחים עצמם, אלה הרכיבים שמופיעים בכולם ושכדאי לבדוק בכל חוזה שמונח לפניכם.

• הגדרה רחבה של הסכסוך. לא רק סכסוך הנובע מההסכם אלא גם סכסוך הקשור אליו, לרבות כריתתו, תוקפו, פרשנותו, הפרתו וביטולו. הגדרה צרה מזמינה ויכוח מקדמי על מה בסמכות ומה מחוצה לה.
• מנגנון מינוי ולא שם. גורם ניטרלי שימנה בורר לפי בקשת כל צד, בתוך מועד קצוב, אם לא הושגה הסכמה.
• כפיפות לדין המהותי הישראלי. בלעדיה חלה ברירת המחדל שלפיה הבורר אינו קשור בדין. זה הסעיף היקר ביותר להשמטה.
• חובת הנמקה. היא אמנם ברירת מחדל בתוספת הראשונה, אך כתיבה מפורשת חוסמת טענה שהצדדים התכוונו אחרת, ובלעדיה אין בסיס לביקורת.
• לוח זמנים. מועד לפסק, ולא הסתמכות על שלושה חודשים ועוד הארכה.
• מנגנון ערעור או ויתור מודע עליו. בלי הסכמה מראש אין ערעור בזכות, ונותרת רק בקשת ביטול בעילות מצומצמות.

הרשימה המלאה של הרכיבים שכדאי לשקול, לרבות סודיות, חלוקת הוצאות וריבוי צדדים, מופיעה במאמר על תניית בוררות בחוזה מסחרי.

נוסח 1. הסכם מייסדים

1. כל סכסוך, מחלוקת או תביעה בין הצדדים או מי מהם, הנובעים מהסכם זה או הקשורים אליו, לרבות בעניין כריתתו, תוקפו, פרשנותו, ביצועו, הפרתו, סיומו או ביטולו, וכן כל מחלוקת בדבר שווי מניות, חלוקת רווחים, זכויות חתימה או הפסקת כהונה של מייסד, יימסרו להכרעתו של בורר יחיד.

2. הבורר ימונה בהסכמת הצדדים בתוך 14 ימים מיום שנמסרה דרישת בוררות בכתב. לא הושגה הסכמה במועד זה, ימונה הבורר בידי [גורם ממנה ניטרלי], לפי פניית כל אחד מהצדדים. הבורר יהיה עורך דין בעל ניסיון של עשר שנים לפחות בדיני תאגידים.

3. הבורר יהיה כפוף לדין המהותי הישראלי, ינמק את פסקו בכתב וינהל פרוטוקול של הישיבות. הבורר לא יהיה כפוף לסדרי הדין ולדיני הראיות הנוהגים בבתי המשפט.

4. הצדדים מסכימים כי ניתן לערער על הפסק לפני בורר אחר, ובלבד שהודעת ערעור מנומקת תוגש בתוך 30 ימים ממסירת הפסק. על הערעור יחולו הוראות התוספת השנייה לחוק הבוררות.

5. הבורר ייתן את פסקו בתוך שישה חודשים מהיום שבו החל לדון, ורשאי להאריך מועד זה פעם אחת בשלושה חודשים, בהחלטה מנומקת.

6. הליך הבוררות, החומרים שהוגשו בו והפסק יהיו חסויים, ולא יימסרו לצד שלישי אלא לצורך אישור הפסק, ביטולו או אכיפתו, או על פי דין.

7. אין באמור כדי למנוע מצד לפנות לבית המשפט המוסמך בבקשה לסעד זמני, ואין בפנייה כאמור משום ויתור על הבוררות. מוסכם כי בקשה לפירוק החברה, בקשה להסרת קיפוח בדרך של רכישה כפויה ותביעה נגזרת בשם החברה אינן נמסרות לבוררות.

8. הצדדים מאשרים כי הוסברה להם משמעות תניה זו, לרבות ויתורם על בירור הסכסוכים המנויים בה בבית משפט.

למה הנוסח הזה נראה כך

סעיף 1 מונה בשם את הסכסוכים שבאמת פורצים בין מייסדים, כי הגדרה כללית מזמינה טענה שסכסוך על הפסקת כהונה הוא עניין תאגידי ולא חוזי. סעיף 7 הוא הלב. סעדים תאגידיים-מבניים משליכים על החברה, על נושיה ועל בעלי מניות שאינם צד לבוררות, ולכן בתי המשפט נוטים להשאיר אותם אצלם. עדיף להחריג אותם מראש מאשר לגלות באמצע ההליך שהבוררות פוצלה. סעיף 4 מוסיף שכבת ערעור, וזה מוצדק כשמדובר בהכרעה שיכולה לקבוע את גורל האחזקות. הרחבה בנושא במאמר על בוררות בסכסוכי בעלי מניות ושותפים.

נוסח 2. הסכם ספק לקוח

1. התגלעה מחלוקת בין הצדדים בקשר להסכם זה, לרבות בעניין איכות הטובין או השירותים, מועדי אספקה, חיובים כספיים, זיכויים וקיזוזים, יפנה הצד הטוען להפרה לצד השני בהודעה מפורטת בכתב, והצדדים ינהלו משא ומתן בתום לב במשך 21 ימים.

2. לא נפתרה המחלוקת בתום התקופה האמורה, תימסר להכרעתו של בורר יחיד שיהיה רואה חשבון או עורך דין בעל ניסיון מסחרי, שימונה בהסכמה. בהיעדר הסכמה בתוך 10 ימים ימונה הבורר בידי [גורם ממנה ניטרלי].

3. הבוררות תתנהל במסלול מזורז. יתקיימו לכל היותר שתי ישיבות הוכחות, כתבי הטענות יוגשו בתוך 21 ימים כל אחד, וכל צד רשאי להגיש תצהיר עדות ראשית אחד ולא יותר משתי חוות דעת מומחה.

4. הבורר יהיה כפוף לדין המהותי הישראלי, ינמק את פסקו וייתן אותו בתוך 90 ימים ממועד הישיבה הראשונה.

5. מחלוקת שסכומה נמוך מ [סכום] שקלים תוכרע על יסוד כתבי טענות ומסמכים בלבד, בלא ישיבת הוכחות, אלא אם החליט הבורר אחרת מטעמים שיירשמו.

6. שכר הבורר ישולם בחלקים שווים כמקדמה, והבורר יורה בפסקו על חלוקתו הסופית ועל הוצאות ההליך, לרבות שכר טרחת עורך דין.

ההיגיון הכלכלי שמאחורי הנוסח

ההיגיון כאן כלכלי. מחלוקות ספק לקוח הן לרוב בהיקף בינוני וחוזרות על עצמן, ובוררות יקרה תהפוך אותן לבלתי כדאיות. סעיף 1 יוצר מדרג, כלומר תקופת התראה קצרה שמסננת חלק מהמחלוקות עוד לפני שנפתח הליך. סעיף 3 מגביל את ההליך פיזית, שתי ישיבות ולא יותר, וזו ההגבלה שקובעת את העלות בפועל, מפני ששכר בורר נגזר משעות. סעיף 5 יוצר מסלול מסמכים לסכומים קטנים. שימו לב שאין כאן מנגנון ערעור, וזו בחירה מודעת. בעסקאות בהיקף כזה שכבת ערעור מייקרת יותר משהיא מגנה.

נוסח 3. הסכם הפצה

1. כל סכסוך הנובע מהסכם זה או הקשור אליו, לרבות בעניין תוקפו, פרשנותו, בלעדיות הטריטוריה, יעדי מכירות, מחירי העברה, סיום ההתקשרות והפיצוי בגינו, לרבות מחלוקות שיתעוררו לאחר סיום ההסכם, יימסר לבוררות לפני בורר יחיד.

2. הבורר יהיה עורך דין בעל ניסיון בהסכמי הפצה, סוכנות וזכיינות, שימונה בידי [גורם ממנה ניטרלי]. מקום הבוררות יהיה בישראל, שפת ההליך תהיה עברית, והדין החל על ההסכם ועל הסכסוך הוא הדין הישראלי.

3. הבורר כפוף לדין המהותי, ינהל פרוטוקול המשקף את מהלך הדיון וינמק את פסקו. הצדדים מסכימים כי ניתן לערער על הפסק ברשות בית המשפט, בשל טעות יסודית ביישום הדין שיש בה כדי לגרום לעיוות דין.

4. הבורר מוסמך ליתן סעד זמני ופסק ביניים, לרבות צו המורה על הימנעות משימוש ברשימת לקוחות, בחומר שיווקי או במידע עסקי של הצד השני. אין בכך כדי לגרוע מזכות צד לפנות לבית המשפט בבקשה לסעד זמני, לרבות עיקול וצו מניעה.

5. התקשר המפיץ עם מפיצי משנה בהסכמים הכוללים תניית בוררות זהה, רשאי הבורר, לבקשת צד, לאחד את הדיון בהליכים הנוגעים לאותה מסכת עובדתית, לאחר שנתן לכל הנוגעים בדבר הזדמנות לטעון.

6. תניה זו תוסיף לחול גם לאחר סיום ההסכם, פקיעתו או ביטולו, מכל עילה שהיא.

מה מגן עליכם ברגע הסיום

סכסוכי הפצה מתפוצצים כמעט תמיד ברגע הסיום, ולכן סעיף 6 קריטי. הוא מבטא בכתב את עקרון ההיפרדות וחוסם את הטענה שאם ההסכם הסתיים גם הבוררות הסתיימה. סעיף 2 מגדיר במפורש את מקום הבוררות, את השפה ואת הדין, שלושה דברים שמתבלבלים ביניהם בעיקר כשהיצרן הוא חברה זרה. סעיף 4 מכיר במגבלה מעשית. לבורר אין סמכות במעמד צד אחד ואין לו תחולה על צדדים שלישיים כמו בנק או רשם, ולכן צו מניעה דחוף לשמירת רשימת לקוחות מגיע מבית המשפט. סעיף 5 מתמודד עם שרשראות הפצה.

נוסח 4. הסכם קבלנות

1. כל מחלוקת בין המזמין לקבלן בקשר להסכם זה, לרבות בעניין היקף העבודות, שינויים וחריגים, לוחות זמנים ואיחורים, פיצוי מוסכם, חשבונות חלקיים וסופיים, ליקויי ביצוע ואחריות בדק, תימסר להכרעתו של בורר יחיד.

2. הבורר יהיה מהנדס אזרחי או שמאי מקרקעין בעל ניסיון של עשר שנים לפחות בענף, שימונה בידי [גורם ממנה ניטרלי]. סבר הגורם הממנה כי המחלוקת היא משפטית בעיקרה, ימנה עורך דין.

3. הבורר יהיה כפוף לדין המהותי הישראלי ולהוראות ההסכם וינמק את פסקו. הבורר רשאי לערוך ביקור באתר בנוכחות נציגי שני הצדדים ולתעד את ממצאיו בפרוטוקול שיועבר לצדדים.

4. הבורר מוסמך ליתן פסק ביניים בעניין חשבונות חלקיים, שחרור ערבויות או המשך ביצוע העבודות, בטרם הכריע במלוא המחלוקת.

5. אין בקיומה של מחלוקת או בניהול הבוררות כדי להצדיק הפסקת העבודות או עיכוב תשלומים שאינם שנויים במחלוקת.

6. מסר הקבלן חלק מהעבודות לקבלן משנה בהסכם הכולל תניית בוררות זהה, רשאי כל צד לדרוש את צירופו של קבלן המשנה להליך, והבורר יכריע בבקשת הצירוף לאחר שנתן לכל הנוגעים בדבר הזדמנות לטעון.

7. הפסק יינתן בתוך ארבעה חודשים ממועד הישיבה הראשונה, אלא אם הוארך המועד בהחלטה מנומקת.

למה זהות הבורר קובעת כאן הכול

בענף הבנייה היתרון המרכזי של הבוררות הוא זהות המכריע. מהנדס שקורא תוכניות ומבין חישובי כמויות יגיע לתוצאה מדויקת יותר משופט כללי, ולכן סעיף 2 מגדיר פרופיל ולא שם. סעיף 5 הוא סעיף שקט שמונע נזק אמיתי, כי הנשק הקלאסי בסכסוכי קבלנות הוא עצירת האתר, וסעיף כזה מוציא אותו מהמשחק. סעיף 4 מאפשר להתקדם, למשל לשחרר ערבות ביצוע שאינה שנויה במחלוקת, בלי להמתין לפסק הסופי. סעיף 6 מטפל בבעיה הקשה של שרשרת חוזים. הרחבה במאמר על בוררות בענף הבנייה והקבלנות.

נוסח 5. שכירות מסחרית

1. כל מחלוקת בין המשכיר לשוכר בקשר להסכם שכירות זה, לרבות בעניין גובה דמי השכירות והצמדתם, דמי ניהול, חיובי ארנונה וחשמל, תיקונים ואחזקה, שימוש במושכר, התאמות ושיפורים והשבת המושכר בתום התקופה, תימסר להכרעתו של בורר יחיד שיהיה עורך דין בעל ניסיון בדיני מקרקעין.

2. הבורר ימונה בהסכמת הצדדים, ובהיעדר הסכמה בתוך 10 ימים ממסירת דרישת בוררות בכתב ימונה בידי [גורם ממנה ניטרלי].

3. הבורר כפוף לדין המהותי הישראלי, ינמק את פסקו וייתן אותו בתוך 60 ימים ממועד הישיבה הראשונה.

4. תניה זו אינה חלה על תביעה לפינוי המושכר ולסילוק יד, ואינה מונעת מהמשכיר לפעול לגביית שיקים או לממש ערבות בנקאית או ערבות אישית בהליכי הוצאה לפועל.

5. הבורר מוסמך להורות על ביצוע תיקונים בעין, על השבת המושכר למצבו ועל מתן פסק הצהרתי בדבר פרשנות ההסכם.

6. הצדדים מאשרים כי קראו תניה זו והבינו את משמעותה.

הסעיף שמציל את המשכיר

סעיף 4 הוא כל הסיפור. לתביעת פינוי מושכר יש בבתי המשפט מסלול מהיר ויעיל, ולהוצאה לפועל יש כלים שאין לבורר. משכיר שימסור את הפינוי לבוררות יגלה שהוא ממתין לפסק, ואז ממתין לאישורו, בזמן שהשוכר יושב בנכס. מנגד, סכסוכים על התחשבנות, על מדד ועל אחריות לתיקונים מתאימים מאוד לבורר מקצועי, שיסיים אותם בחודשיים.

טבלת השוואה בין חמשת הנוסחים

אזהרה שחייבים לקרוא לפני שמשתמשים בנוסח

הנוסחים שלמעלה אינם טופס למילוי והם אינם תחליף לניסוח בידי עורך דין. הם נכתבו כדוגמאות להמחשת ההיגיון שמאחורי כל רכיב, והם חסרים בכוונה פרטים שרק מי שמכיר את העסקה יכול להשלים. זהות הגורם הממנה, סכומי הסף, היחס לחוזים נלווים כמו ערבויות ושטרי חוב, השאלה אם יש צד זר, והשאלה אם מדובר בחוזה אחיד שכפוף לדיני הקיפוח.

תניה שהודבקה מחוזה אחר יוצרת שני סוגי נזק. סוג אחד הוא תניה שאי אפשר להפעיל, למשל כשהיא מפנה לגורם ממנה שאינו קיים או מנוסחת בעמימות שאינה מזהה ערכאה. ניסוח עמום מתפרש כנגד מי שניסח אותו. הסוג השני מסוכן יותר, תניה תקפה לחלוטין שמובילה אתכם למקום הלא נכון, למשל בוררות בלי כפיפות לדין בסכסוך שכולו משפטי.

האמור כאן הוא מידע כללי בלבד, אינו ייעוץ משפטי ואינו יוצר יחסי עורך דין ולקוח.

מה לעשות עכשיו

• הוציאו את שלושת החוזים החשובים ביותר שלכם וקראו רק את סעיף הבוררות. בדקו שישה דברים, היקף הסכסוך, מנגנון מינוי, כפיפות לדין, הנמקה, מועד לפסק וערעור.
• אם יש בחוזה שם של בורר מסוים, בדקו אם הוא עדיין רלוונטי והחליפו אותו במנגנון.
• אם לא כתוב שהבורר כפוף לדין המהותי, זה הסעיף שכדאי לתקן ראשון.
• אם הסכסוך כבר פרץ ואין תניה בחוזה, שקלו שטר בוררין שנחתם עכשיו, שיאפשר לכם להגדיר במדויק את המחלוקת ואת הבורר.
• לפני החתימה, ודאו שאתם מבינים ממה אתם מוותרים. הנושא נדון במאמר חתמתי על תניית בוררות.