חתמתי על תניית בוררות: האם עדיין אפשר לתבוע בבית משפט
קבלן משנה מגלה שהקבלן הראשי לא שילם לו שלושה חשבונות. הוא רוצה לתבוע, האגרה כבדה אבל הוא מוכן, ואז עורך הדין שלו מגיע לעמוד האחרון בהסכם ומוצא שם ארבע שורות על בוררות. השאלה הראשונה שנשאלת בחדר הזה תמיד זהה. חתמנו, אז זהו, אין לנו בית משפט.
חתימה על תניית בוררות אינה חוסמת פיזית את הדרך לבית המשפט, אבל היא מעבירה את נטל היוזמה לצד השני. אם תגישו תביעה, הוא רשאי לבקש עיכוב הליכים לפי סעיף 5 לחוק הבוררות, ובית המשפט יעכב ככלל. הוא לא יעכב אם הבקשה הוגשה באיחור, אם המבקש עצמו מסכל את הבוררות, אם התניה אינה תקפה או אינה ניתנת לביצוע, או אם קיים טעם מיוחד לפי סעיף 5(ג).
המנגנון עצמו. סעיף 5 לחוק הבוררות
בית המשפט אינו בודק מיוזמתו אם קיימת תניית בוררות. אם תגישו תביעה והצד השני יתגונן לגופו של עניין, התיק יתנהל בבית המשפט וזהו. הבוררות היא הגנה שצריך להעלות, ומי שלא מעלה אותה בזמן מאבד אותה.
סעיף 5(א) לחוק קובע שאם הוגשה תובענה בעניין שהוסכם למסרו לבוררות, בית המשפט יעכב את ההליכים. הלשון היא לשון ציווי, לא לשון רשות, אבל מותנית בתנאי מהותי. המבקש היה מוכן לעשות את כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה, ועודנו מוכן. זהו התנאי שמפיל בקשות עיכוב.
סעיף 5(ב) קובע את המועד. הבקשה תוגש לא יאוחר מהיום שבו טען המבקש לראשונה לגופו של עניין. וסעיף 5(ג) פותח חלון צר, שלפיו בית המשפט רשאי שלא לעכב אם ראה טעם מיוחד שהסכסוך לא יידון בבוררות.
נקודה טכנית שכדאי לדעת. בדרך כלל הסמכות בענייני בוררות נתונה לבית המשפט המחוזי, אבל סעיף 5 הוא חריג. הבקשה לעיכוב מוגשת לבית המשפט שבו הוגשה התביעה, כולל בית משפט השלום. פירוט מלא של ההליך במאמר על עיכוב הליכים לפי סעיף 5.
מתי בית המשפט לא יעכב
הצד השני איחר
זו הסיבה השכיחה ביותר. נתבע שהגיש כתב הגנה מלא, התייחס לעילות, כפר בעובדות ורק אחר כך נזכר בתניית הבוררות, איבד את הזכות. הפסיקה קבעה שצד שהתדיין בערכאה זמן ניכר או הגיש כתב הגנה לגופו של עניין ויתר על זכות העיכוב. גם התנהגות פחות מובהקת עשויה להספיק, למשל ניהול הליכי ביניים מהותיים.
הצד השני אינו באמת מוכן לבוררות
התנאי שבסעיף 5(א) הוא מהותי ולא הצהרתי. מי שמסרב למנות בורר, מתעלם מדרישות בכתב, לא משלם את חלקו בשכר הבורר או לא מתייצב לישיבות, לא יוכל לבקש עיכוב הליכים כשייתבע. בית המשפט בוחן מה עשה בפועל, לא מה כתב בבקשה. הנושא נדון בהרחבה במאמר על סרבן בוררות.
הנושא אינו בר-בוררות
סעיף 3 לחוק קובע שאין תוקף להסכם בוררות בעניין שאינו יכול לשמש נושא להסכם בין הצדדים. עניינים מנהליים הכרוכים בהפעלת שיקול דעת שלטוני נותרו מחוץ לבוררות, וכך גם נושאים שהחוק ייחד לערכאה מסוימת. בסכסוכי בעלי מניות, למשל, סעד כספי בין בעלי מניות נוטה לבוררות, בעוד בקשת פירוק, הסרת קיפוח בדרך של רכישה כפויה ותביעה נגזרת בשם החברה נוטים להישאר בבית המשפט, מפני שהם משליכים על נושים ועל צדדים שלישיים. פירוט במאמר על סכסוכים שאינם בני-בוררות.
התניה עצמה אינה תקפה
ארבע קבוצות מרכזיות. ראשית, אין הסכם בכתב. החוק דורש הסכם בכתב, והסכמה בעל פה אינה מספיקה. שנית, תניה פתולוגית שאינה ניתנת לביצוע, למשל הפניה לגוף שאינו מזוהה או ניסוח לקוני עד כדי חוסר משמעות. שלישית, חוזה אחיד או צרכני שבו לספק יתרון בקביעת זהות הבורר או מקום הבוררות, שהיא אחת מחזקות הקיפוח שבסעיף 4 לחוק החוזים האחידים. רביעית, מקרים שבהם התניה עצמה, להבדיל מהחוזה, הושגה בפגם בכריתה. שימו לב להבחנה הזו. טענה שהחוזה כולו בטל אינה מבטלת את התניה, לפי עקרון ההיפרדות.
טעם מיוחד לפי סעיף 5(ג)
זהו החלון שכולם מנסים להיכנס דרכו, והוא צר. בית המשפט מפעיל את הסמכות במשורה, כי כל שימוש בה סותר הסכמה חוזית מפורשת של הצדדים.
הדוגמה המובהקת והמצוטטת ביותר נדונה ברע"א 985/93 אלרינה אינווסטמנט קורפוריישן נגד ברקי פטה המפריס. שם צורף לתביעה נתבע שאינו כבול להסכם הבוררות, ונקבע מבחן דו-שלבי. תחילה בוחנים אם הצירוף אותנטי או שנועד לעקוף את הבוררות. אם הוא אותנטי, בוחנים אם פיצול הדיון בין בורר לבין בית משפט עלול להוליד הכרעות סותרות באותה מסכת עובדתית.
עוד נסיבות שנבחנו במסגרת טעם מיוחד. בוררות שאינה ניתנת לקיום מעשי, למשל כשהבורר הנקוב בשם נפטר ואין מנגנון חלופי. ומצבים חריגים שבהם העניין יורד לשורש תקנת הציבור בישראל. בעניין טבע תעשיות פרמצבטיות נגד Pronauron Biotechnologies, שעסק בתניית בוררות בלונדון תחת דין ישראלי, סירב הרוב בבית המשפט העליון לעכב את ההליכים מטעם כזה, בעוד דעת המיעוט סברה שהעילות שבאמנת ניו-יורק ממצות ושתקנת הציבור נבחנת רק בשלב האכיפה.
מה אינו טעם מיוחד. שהבוררות יקרה לכם. שאתם מעדיפים שופט. שהצד השני חזק מכם. שהתיק מורכב. שאתם רוצים ערעור. כל אלה נשקלו כשחתמתם.
מה קורה כשהחוזה בינלאומי
אם חלה על העניין אמנה בינלאומית שישראל צד לה, ובעיקר אמנת ניו-יורק משנת 1958, נכנס לתמונה סעיף 6 לחוק. בית המשפט מפעיל את סעיף 5 בהתאם לאמנה ובכפוף לה, ושיקול הדעת שלו מצומצם בהרבה. ישראל אשררה את אמנת ניו-יורק בלא הסתייגויות כלל, לא הסתייגות הדדיות ולא הסתייגות מסחריות, וזו עמדה ליברלית יחסית שמקשה על מי שמנסה לחמוק מתניה בינלאומית. מאז חוק הבוררות המסחרית הבין-לאומית משנת 2024 קיים בישראל מסלול נוסף, שאימץ את חוק המודל של UNCITRAL.
| התרחיש | האם בית המשפט יעכב | הבסיס |
|---|---|---|
| הבקשה הוגשה לפני טענה לגופו של עניין והמבקש מוכן לבוררות | כן, ככלל | סעיף 5(א) ו 5(ב) |
| המבקש כבר הגיש כתב הגנה לגופו של עניין | לא. הזכות אבדה | סעיף 5(ב) |
| המבקש מסרב למנות בורר או לשלם את חלקו | לא. אינו מוכן לעשות את כל הדרוש | סעיף 5(א) |
| לתביעה צורף נתבע שאינו חתום על ההסכם | תלוי. מבחן דו-שלבי | סעיף 5(ג), הלכת אלרינה |
| הנושא אינו יכול לשמש נושא להסכם בין הצדדים | לא | סעיף 3 |
| התניה עמומה עד שאי אפשר לקיימה | לא | תניה פתולוגית |
| ההסכמה לבוררות הייתה בעל פה בלבד | לא. נדרש כתב | סעיף 1 |
| חוזה אחיד ולספק יתרון בעיצוב הפורום | ייתכן שלא | חזקת קיפוח בחוק החוזים האחידים |
| חלה אמנת ניו-יורק | כן, שיקול דעת מצומצם | סעיף 6 |
מה קורה אחרי ההחלטה
שתי תוצאות אפשריות, ולשתיהן מחיר. אם הבקשה לעיכוב התקבלה, התיק בבית המשפט אינו נמחק אלא מעוכב, והצדדים פונים לבוררות. פנייה לבית המשפט אינה מעכבת מצידה את מהלך הבוררות, אלא אם הורה על כך בית המשפט או הבורר, כך שאפשר להתחיל במקביל.
אם הבקשה נדחתה, התביעה מתנהלת כרגיל, אבל שימו לב שהחלטה כזו אינה תמיד מוחקת את התניה לכל דבר ועניין. ייתכן שהיא נדחתה משום שהצד השני איחר, ובמחלוקת הבאה בין אותם צדדים התניה תעמוד בתוקפה. על החלטות בית המשפט לפי החוק ניתן לערער ברשות.
ומה עם צד שלישי שאינו חתום
שאלה נפוצה בעסקים משפחתיים ובקבוצות חברות. חתמתם עם חברה, אתם רוצים לתבוע גם את בעל השליטה או את חברת האם, והם אינם צד להסכם. הכלל הוא שסמכות הבורר נובעת מן ההסכם בלבד, ולכן מי שלא חתם אינו כבול. יש שלושה מעגלי הרחבה שהוכרו בפסיקה. הסכמה מכללא הנלמדת מפרשנות או מהתנהגות, חליפים לפי סעיף 4 לחוק ובהם יורשים, נמחים ומפרקים, וצדדים קשורים במקרים חריגים המצדיקים הרמת מסך. יחד עם זאת נקבע שהרמת מסך אינה כלי לצירוף מי שאינו חתום על הסכם בוררות, ולכן אל תבנו על המסלול הזה. הנושא מורחב במאמר על בוררות מרובת צדדים.
מה לעשות עכשיו
- אם אתם שוקלים לתבוע, בדקו קודם את נוסח התניה ורק אחר כך את האגרה. תביעה שתעוכב תעלה לכם פעמיים.
- אם נתבעתם ואתם רוצים בוררות, הגישו בקשה לעיכוב לפני כל טענה לגופו של עניין, וצרפו ראיה לנכונותכם לקיים את הבוררות.
- אם אתם רוצים דווקא בית משפט, בדקו את הקבוצות שבטבלה. איחור של הצד השני, סירובו לשתף פעולה, אי בהירות התניה או צירוף אותנטי של נתבע נוסף.
- סעד זמני דחוף אפשר לבקש מבית המשפט גם כשיש תניית בוררות, בלי שהדבר ייחשב ויתור.
- בפעם הבאה שאתם חותמים, קראו את התניה כאילו כבר יש סכסוך. נוסחים לדוגמה תמצאו במאמר על נוסחי תניית בוררות.
האמור במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו יוצר יחסי עורך דין ולקוח. התוצאה בכל מקרה תלויה בנוסח החוזה, בעיתוי ובנסיבות.
שאלות ותשובות
חתמתי על תניית בוררות. אפשר בכל זאת להגיש תביעה?
הצד השני הגיש תביעה למרות תניית הבוררות. מה עליי לעשות?
הגשתי כתב הגנה. איבדתי את זכות העיכוב?
מה נחשב טעם מיוחד לפי סעיף 5(ג)?
צירפתי לתביעה גם את מנהל החברה שלא חתם. זה יעזור?
ביקשתי עיקול בבית המשפט. ויתרתי על הבוררות?
מה קורה אם הצד השני מסרב למנות בורר?
תניית הבוררות שלנו עמומה מאוד. מה עכשיו?
שוקלים בוררות או שכבר נמצאים בתוכה?
עו״ד דב (דובי) דוניץ ומשרד דוניץ ושות׳ עורכי דין מלווים חברות ובעלי עסקים בניסוח תניות בוררות, בניהול הליכי בוררות ובהליכי אישור וביטול של פסקי בוררות.
לפנייה ראשונית