עקרון ההיפרדות בבוררות: למה תניית הבוררות שורדת גם כשהחוזה בטל או מבוטל
שני שותפים בחברת תוכנה חתמו על הסכם מייסדים ובו תניית בוררות. שלוש שנים לאחר מכן אחד מהם מגלה שהצד השני הציג לפניו נתוני הכנסות מנופחים לפני החתימה. הוא שולח הודעת ביטול ומגיש תביעה לבית המשפט המחוזי, מתוך הנחה פשוטה. אם החוזה בטל, גם סעיף הבוררות שבתוכו בטל.
ההנחה הזו שגויה. היא עולה אגרה, היא עולה חודשים, ולפעמים היא עולה את התיק כולו.
עקרון ההיפרדות קובע שתניית הבוררות היא הסכם עצמאי בתוך החוזה, ולכן היא שורדת את ביטולו, פקיעתו או בטלותו של החוזה המרכזי. טענה שהחוזה נכרת בהטעיה או בתרמית מתבררת אצל הבורר ולא בבית המשפט, אלא אם התקיפה מכוונת לתניית הבוררות עצמה או שנטען כי מעולם לא נכרת הסכם בוררות בכתב. מי שרוצה להשתחרר מהבוררות חייב לתקוף את התניה בנפרד.
מה בדיוק אומר עקרון ההיפרדות
בחוזה מסחרי רגיל יש עשרות סעיפים, וכולם עוסקים בעסקה עצמה. מה מספקים, מתי משלמים, מה קורה באיחור. סעיף אחד שונה מכולם. סעיף הבוררות אינו עוסק בעסקה אלא בשאלה מי יכריע כשהעסקה תיכשל. הוא נועד לפעול בדיוק ברגע שבו כל השאר קרס.
מכאן נגזרת התפיסה המשפטית שהשתרשה בפסיקה הישראלית ובמשפט המסחרי הבינלאומי. תניית הבוררות היא חוזה קטן בתוך חוזה גדול, עם חיים משלה. ביטול החוזה הגדול אינו גורר אוטומטית את ביטול החוזה הקטן. הצדדים לא רק הסכימו לספק סחורה ולשלם עליה, הם גם הסכימו על כתובת להכרעה. ההסכמה השנייה עומדת גם כשהראשונה נופלת.
בלי העיקרון הזה הבוררות הייתה כלי חסר ערך. כל נתבע שמעוניין להימלט מהבורר ולהגיע לבית המשפט היה טוען שהחוזה בטל מחמת הטעיה, ובעצם הטענה היה מבטל את סמכות הבורר. התוצאה הייתה שכל בוררות מתחילה בהתדיינות בת שנתיים בבית המשפט על השאלה אם בכלל צריך בוררות. זו בדיוק התוצאה שהצדדים ניסו למנוע כשחתמו על תניית הבוררות.
מי מכריע בשאלת תוקף ההסכם
כאן צריך להפריד בין שלוש נקודות זמן, כי בכל אחת מהן יושב גורם אחר.
שלב ראשון, הבקשה לעיכוב הליכים
אם הוגשה תביעה בבית המשפט בעניין שהוסכם למסרו לבוררות, הצד השני מבקש עיכוב הליכים לפי סעיף 5 לחוק הבוררות. בשלב הזה בית המשפט בוחן שאלה מצומצמת. האם קיים הסכם בוררות בכתב, האם הסכסוך נכנס לגדרו, והאם המבקש היה מוכן ועודנו מוכן לעשות את כל הדרוש לקיום הבוררות. בית המשפט אינו נכנס לשאלה אם החוזה המסחרי הופר או בוטל. את זה הוא משאיר לבורר. הרחבה על השלב הזה תמצאו במאמר על עיכוב הליכים לפי סעיף 5.
שלב שני, הבורר עצמו
משנפתחה הבוררות, הבורר הוא שמכריע בטענות לבטלות החוזה, לביטולו מחמת הפרה יסודית, לפקיעתו או לקיומה של עילת הטעיה. הוא מוסמך לקבוע שהחוזה בטל מעיקרו ולפסוק השבה, והפסק שלו יהיה תקף. סמכותו לא נפגעה, מפני שהיא לא נשענה על החוזה שנפל אלא על התניה שבתוכו.
הבורר רשאי גם לדון בטענות נגד סמכותו שלו, בעיקר כשהתניה מסמיכה אותו לכך במפורש. ההכרעה שלו אינה סוף פסוק. סמכות הבורר נובעת אך ורק מן ההסכם, וזו נקודה שנקבעה כבר בע"א 4928/92 עזרא נגד המועצה המקומית תל מונד. בורר אינו יכול להעניק לעצמו סמכות שלא ניתנה לו.
שלב שלישי, הביקורת השיפוטית
העילה הראשונה מבין עשר עילות הביטול שבסעיף 24 לחוק היא שלא היה הסכם בוררות בר-תוקף. זהו השסתום. צד שסבור שאין הסכם בוררות כלל יכול להעלות את הטענה בשלב הזה, ובית המשפט הוא שיכריע בה סופית. שימו לב לפרט שנוטים לפספס. סעיף 27 לחוק קובע שהמועדים הרגילים אינם חלים על העילה הזו, ולכן היא אינה נסגרת אוטומטית בתום 45 יום כמו יתר העילות. פירוט מלא של המסלול הזה נמצא במאמר על ביטול פסק בוררות.
הטעיה, תרמית וכפייה. איפה עובר הגבול
זו השאלה המעשית שבגללה אנשים מגיעים למאמר הזה. התשובה נשענת על הבחנה אחת, ואם תזכרו רק אותה זה יספיק. שאלו את עצמכם למה בדיוק מכוונת הטענה.
טענה שכל החוזה הושג בתרמית מכוונת לחוזה הגדול. הבורר ידון בה. גם אם היא תתקבל במלואה והחוזה יוכרז בטל, ההכרזה תבוא מפי הבורר והפסק יהיה בר אישור ובר-אכיפה.
טענה שסעיף הבוררות עצמו הוחדר לחוזה במרמה, שהוא הוסתר, שהוא נחתם תחת כפייה נקודתית או שהוא תוצאה של עושק, מכוונת לחוזה הקטן. זו הטענה שיכולה להפיל את התניה, והמקום להעלות אותה הוא בית המשפט בשלב הבקשה לעיכוב הליכים.
ויש מקרה שלישי, נדיר יותר ומסוכן יותר. טענה שמעולם לא נחתם דבר, שהחתימה זויפה, או שהמסמך שהוצג אינו המסמך שנחתם. כאן לא מדובר בפגם בכריתה אלא בהיעדר כריתה. אם אין חתימה, אין הסכם בוררות בכתב כדרישת סעיף 1 לחוק, ולכן אין תניה ששורדת. פירוט הדרישות לתוקפו של הסכם מופיע במאמר על הסכם בוררות.
דוגמה מהשטח
ספק מזון חתם על הסכם אספקה שנתי עם רשת קמעונאית, ובהסכם תניית בוררות. אחרי חצי שנה הרשת מודיעה שההסכם בטל, מפני שהספק הציג אישורי תקן שאינם בתוקף. הספק סבור שההודעה היא תירוץ למעבר לספק זול יותר. שני הצדדים חלוקים על עצם קיומו של החוזה, ובכל זאת שניהם כבולים לבוררות. הבורר הוא שיכריע אם ההודעה הייתה כדין, אם יש השבה ואם מגיע פיצוי. שום צד אינו יכול לומר שהחוזה בטל ולכן אין בורר.
המישור הבינלאומי
חוק הבוררות המסחרית הבין-לאומית, התשפ"ד-2024, אימץ את חוק המודל של UNCITRAL וקבע מסלול נפרד לבוררות בין-לאומית שמושבה בישראל. הנוסח שם מורה לעכב הליכים אלא אם הסכם הבוררות בטל ומבוטל, לא בר-ביצוע או אינו ניתן לביצוע. זו לשון מצומצמת בהרבה משיקול הדעת שבסעיף 5(ג) לחוק הפנימי, והיא מבטאת את אותה גישה. הבדיקה מכוונת לתניה, לא לחוזה שסביבה.
| סוג הטענה | למה היא מכוונת | מי מכריע בשלב הראשון | מה קורה לתניית הבוררות |
|---|---|---|---|
| החוזה בוטל בשל הפרה יסודית | לחוזה המרכזי | הבורר | שורדת |
| החוזה בטל מחמת הטעיה או תרמית בכריתה | לחוזה המרכזי | הבורר | שורדת |
| ההסכם פקע בתום תקופתו | לחוזה המרכזי | הבורר | שורדת, אם נוסחה רחב |
| תניית הבוררות עצמה הושגה בכפייה או בעושק | לתניה | בית המשפט, בבקשת עיכוב | עלולה ליפול |
| החתימה על המסמך זויפה | לעצם הכריתה | בית המשפט | אין הסכם בוררות |
| הנושא אינו בר-בוררות לפי סעיף 3 | לסמכות | בית המשפט | חסרת תוקף באותו עניין |
| התניה מקפחת בחוזה אחיד | לתניה | בית המשפט | ניתנת לביטול או לשינוי |
ההשלכה המעשית, מה זה משנה לכם
אם אתם מנסחים חוזה
נסחו את התניה רחב. לא רק סכסוך הנובע מההסכם, אלא כל סכסוך הנובע ממנו או הקשור אליו, לרבות כריתתו, תוקפו, פרשנותו, הפרתו וביטולו. הוסיפו משפט שקובע שהתניה עומדת בפני עצמה ותוסיף לחול גם אם ההסכם יבוטל, יפקע או יימצא בטל. הוסיפו הסמכה מפורשת לבורר להכריע בטענות לתוקף ההסכם. שלושת הרכיבים האלה מופיעים בנוסחים שבספריית נוסחי תניית בוררות, והם עולים שלוש שורות בחוזה וחוסכים חודשים בהתדיינות.
אם קיבלתם הודעת ביטול
אל תמהרו לרוץ לבית המשפט. הודעת ביטול של הצד השני אינה מוחקת את הבוררות, ותביעה שתגישו עלולה להיעצר בבקשה לעיכוב הליכים, אחרי שכבר שילמתם אגרה יחסית לשווי התביעה. הדרך הנכונה היא לשלוח דרישת בוררות בכתב ולהתחיל את מנגנון המינוי.
אם אתם רוצים לצאת מהבוררות
תקפו את התניה, לא את החוזה. ובעיקר, עשו זאת בזמן. צד שהתייצב לדיונים, הגיש כתבי טענות והשתתף בהליך, ורק אחרי שקיבל פסק גילה שאין סמכות, יתקשה מאוד. נקבע כבר שהתנגדות לסמכות הבורר חייבת להישמע בזמן אמת, ומי שהשתתף בהליך אינו יכול לכפור בסמכות בדיעבד. אותו כלל חל בכיוון ההפוך. נושא שנדון בפועל בבוררות בלי מחאה עשוי להיחשב כמוסכם, גם אם לא נכלל בתניה מלכתחילה.
אם החברה שחתמה כבר לא קיימת
סעיף 4 לחוק קובע שההסכם וסמכות הבורר חלים גם על חליפי הצדדים. יורשים, נמחים ומפרקים כבולים לתניה בדיוק כמו החותם המקורי. מכירת פעילות, מיזוג או המחאת זכויות אינם מנתקים את הבוררות, ולכן כדאי לבדוק תניות בוררות בהסכמים קיימים כחלק מבדיקת נאותות ולא רק כשפורץ סכסוך.
מה לעשות עכשיו
- הוציאו את החוזה ובדקו אם התניה מכסה גם את כריתתו, תוקפו וביטולו של ההסכם. אם לא, זו הזדמנות לתקן בתוספת קצרה בכתב.
- הפרידו בין הטענה שלכם נגד החוזה לבין טענה נגד התניה. רק השנייה פותחת את דלת בית המשפט.
- אם אתם סבורים שאין סמכות, אמרו זאת בכתב בהזדמנות הראשונה ולפני שאתם טוענים לגופו של עניין.
- אם הצד השני הודיע על ביטול ההסכם, פתחו בבוררות ואל תגישו תביעה רגילה. שאלת האפשרות לתבוע בכל זאת נדונה במאמר חתמתי על תניית בוררות.
האמור במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו יוצר יחסי עורך דין ולקוח. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו ולפי נוסח החוזה הספציפי. משרד דוניץ ושות ברעננה עוסק בבוררות עסקית ובליווי סכסוכים מסחריים.
שאלות ותשובות
אם החוזה בטל, למה בכל זאת ללכת לבוררות?
הבורר יכול להכריע שהחוזה שממנו נובעת סמכותו בטל?
טענתי שהחוזה נחתם בהטעיה. לאן פונים?
מה קורה אם החתימה על החוזה זויפה?
יש מועד אחרון לטעון שאין הסכם בוררות תקף?
עקרון ההיפרדות חל גם כשההסכם פקע בתום תקופתו?
מה כדאי לכתוב בתניה כדי למנוע ויכוח על כך?
שוקלים בוררות או שכבר נמצאים בתוכה?
עו״ד דב (דובי) דוניץ ומשרד דוניץ ושות׳ עורכי דין מלווים חברות ובעלי עסקים בניסוח תניות בוררות, בניהול הליכי בוררות ובהליכי אישור וביטול של פסקי בוררות.
לפנייה ראשונית