פסילת בורר והעברתו מתפקידו לפי סעיף 11 לחוק הבוררות

סעיף 11 לחוק הבוררות מאפשר לבית המשפט המחוזי להעביר בורר מתפקידו בשלוש עילות: כשנתגלה שאינו ראוי לאמון הצדדים, כשהתנהגותו במהלך הבוררות גורמת לעינוי דין, וכשנבצר ממנו למלא את תפקידו. המבחן אובייקטיבי ודורש תשתית לחשש ממשי למשוא פנים. הבקשה אינה מעכבת את הבוררות אלא אם הורה כך בית המשפט או הבורר.
ההחלטה לבקש את פסילתו של בורר היא אחת ההחלטות הקשות בהליך בוררות. אתם מבקשים מבית המשפט להוציא מהתיק את האדם שימשיך לנהל אותו אם הבקשה תידחה. לכן שווה לדעת בדיוק מה החוק דורש, מה בתי המשפט מקבלים בפועל, ומה המחיר של בקשה שנכשלת.
המונח פסילת בורר נפוץ בשפה היומיומית, אבל החוק משתמש בביטוי אחר: העברת בורר מתפקידו. ההבדל אינו סמנטי בלבד. אין כאן הליך פסלות מקדמי כמו בבית משפט אלא בקשה נפרדת לבית המשפט המחוזי, המוגשת בכתב ונתמכת בתצהיר, ואינה עוצרת את הבוררות מאליה.
שלוש העילות של סעיף 11
| העילה | מה צריך להראות | דוגמאות אופייניות |
|---|---|---|
| נתגלה שהבורר אינו ראוי לאמון הצדדים | תשתית אובייקטיבית לחשש ממשי למשוא פנים | קשר עסקי או משפחתי שלא גולה, אינטרס כלכלי בתוצאה, מגעים עם צד אחד שלא בנוכחות הצד השני |
| התנהגותו במהלך הבוררות גורמת לעינוי דין | דפוס התנהלות ולא אירוע בודד | אי קביעת ישיבות לאורך זמן, דחיות חוזרות ביוזמת הבורר, אי מתן פסק זמן רב אחרי הסיכומים |
| נבצר ממנו למלא את תפקידו | מניעה ממשית ולא זמנית | מחלה ממושכת, מעבר לחו"ל, קבלת תפקיד שאינו מתיישב עם המשך הבוררות |
אינו ראוי לאמון הצדדים
זו העילה הנפוצה ביותר, והיא קשורה בקשר הדוק לחובת הגילוי. הפסיקה קבעה שעל הבורר לגלות כל מידע העשוי להשפיע על ההליך, לרבות קשריו שלו או של שותפיו במשרד עם הצדדים, עם באי כוחם או עם נושא הבוררות. כשמתגלה בדיעבד קשר שהיה צריך להיות מגולה, זו נקודת הפתיחה הטבעית לבקשה. הרחבה במאמר על חובת הגילוי של הבורר.
העילה אינה מוגבלת לניגוד עניינים. גם התנהלות דיונית פסולה נכנסת לתוכה. במקרה ידוע בוטל פסק מפני שהבורר קיים מגעים עם צד אחד שלא במעמד הצד השני, ובית המשפט ראה בכך פגיעה בצדק הטבעי. שיחה טלפונית של הבורר עם אחד השותפים בסכסוך, בלי ידיעת השני, יכולה להספיק.
עינוי דין
מי שבחר בבוררות בחר בה בעיקר בגלל הזמן. ברירת המחדל בתוספת הראשונה היא פסק תוך שלושה חודשים, עם הארכה עצמית של שלושה חודשים נוספים, ובכללי מוסדות הבוררות לוחות הזמנים מהודקים עוד יותר. כשבורר גורר הליך שנים, הוא שולל מהצדדים בדיוק את מה שקנו.
בית המשפט אינו מסתפק באיחור טכני. הוא מחפש דפוס: ישיבות שנדחות שוב ושוב, החלטות ביניים שאינן ניתנות, פסק שאינו מגיע חודשים ארוכים אחרי הסיכומים. תעדו הכול. דרישה בכתב מהבורר לקבוע מועד למתן הפסק, שנותרה בלא מענה, שווה יותר מכל טענה בעל פה.
נבצר ממנו למלא את תפקידו
זו העילה הפחות שנויה במחלוקת, ולעיתים קרובות הצדדים מסכימים עליה. מחלה ממושכת, מעבר למדינה אחרת או תפקיד חדש היוצר התנגשות הם מקרים ברורים. הבעיה המעשית היא לרוב לא ההוכחה אלא הזמן שאובד עד שהבורר מודיע.
המבחן האובייקטיבי
הנקודה החשובה ביותר להבנה: המבחן אינו מה אתם מרגישים. מבחן הפסלות של בורר דומה לזה החל על שופט, והוא דורש תשתית עובדתית המקימה חשש ממשי למשוא פנים בעיני אדם סביר. תחושת קיפוח, החלטת ביניים שהלכה נגדכם, או סגנון דיבור חד של הבורר אינם עילה.
יתרה מזו, נקבע במפורש שלא כל הפרת חובת גילוי מובילה להעברת הבורר מתפקידו או לביטול הפסק. בית המשפט בוחן את המידע שהוסתר, את הזיקה שלו להכרעה ואת התנהלות הצדדים. במקביל, הפרקטיקה השיפוטית נוטה שלא להיכנס לניהול השוטף של הבוררות ולדחות בקשות ביניים נגד התנהלות הבורר, מתוך העדפה לבחון את הטענות רק לאחר הפסק.
איך מגישים ומה קורה בינתיים
הבקשה מוגשת לבית המשפט המחוזי, בדרך של בקשה בכתב הנתמכת בתצהיר. תקנות הבוררות תוחמות את היקף הכתבים: הבקשה והתשובה עד שמונה עמודים כל אחת, והתצהיר עד שישה עמודים. אין כאן מקום לכתב טענות מתפרש, אז מיקוד הוא הכול.
בעניין הזה יש לחוק כלל שמפתיע רבים. סעיף 18 קובע שפנייה לבית המשפט אינה מעכבת את מהלך הבוררות, אלא אם הורה על כך בית המשפט או הבורר. במילים אחרות, בזמן שהבקשה תלויה ועומדת, הבורר שאת פסילתו ביקשתם יכול להמשיך לדון ואף לתת פסק. מי שסבור שהמשך ההליך יגרום נזק בלתי הפיך חייב לבקש עיכוב במפורש.
בבוררות מוסדית התמונה שונה. בכללים של אחד המוסדות המובילים בישראל, טענת פסלות מוגשת תוך עשרה ימים ומוכרעת בתוך המוסד. זה מהיר וזול יותר מפנייה לבית המשפט, ולכן זו נקודה שכדאי לבדוק כבר בשלב ניסוח התניה.
הטבלה הבאה ממפה את המסלול לפי השלב שבו אתם נמצאים.
| השלב | המסלול | מי מכריע | המועד |
|---|---|---|---|
| לפני המינוי | התנגדות למועמד ודרישת הצהרת גילוי | הצדדים או המוסד הממנה | לפני חתימת שטר הבוררין |
| במהלך בוררות מוסדית | טענת פסלות לפי כללי המוסד | המוסד | עשרה ימים בכללים של מוסד מוביל בישראל |
| במהלך בוררות פרטית | בקשה להעברה מתפקידו לפי ס' 11 | בית המשפט המחוזי | בזמן אמת. ההליך אינו נעצר לפי ס' 18 |
| לאחר מתן הפסק | בקשת ביטול לפי ס' 24 | בית המשפט המחוזי | 45 יום ממסירת העתק הפסק |
| הסדרת שכר הבורר שהועבר | בקשה לפי ס' 34 | בית המשפט, והבורר משיב לפי ס' 35 | לאחר ההעברה |
הדרך הקצרה: החלפה בהסכמה
לפני שרצים למחוזי, בדקו את האפשרות הפשוטה. הבורר רשאי לפרוש מיוזמתו, והצדדים רשאים להסכים ביניהם על החלפתו בלי כל הליך שיפוטי. בורר מקצועי שמוצג בפניו קשר שנשכח או לוח זמנים שקרס יעדיף לרוב לפרוש מאשר לנהל הליך על עצמו. פנייה מנומסת ומנומקת בכתב, בהסכמת שני הצדדים, חוסכת חודשים ואגרות. אם אין הסכמה, מסלול סעיף 11 נשאר פתוח.
מה קורה אחרי ההעברה
סעיף 12 מסדיר את המשך הדרך. הכלל הוא מינוי בורר חליף, ולפי התוספת הראשונה הבורר החדש ממשיך מהשלב שאליו הגיעה הבוררות ואינו מתחיל אותה מחדש. אין צורך לשמוע שוב את כל העדים, אלא אם יש טעם מיוחד לכך.
סעיף 12(ב) מחזיק בקלף חזק יותר: בית המשפט רשאי, מטעם מיוחד, להחליט שהסכסוך כולו לא יידון בבוררות. זו התוצאה שמבקשים לעיתים צדדים שאיבדו אמון במסלול כולו, והיא נדירה יחסית.
שכרו של בורר שהועבר
שאלת הכסף אינה נעלמת עם הבורר. סעיף 34 מסדיר את שכרו של בורר שהועבר מתפקידו, וסעיף 35 קובע שהבורר עצמו יהיה המשיב בבקשה כזו, וכך גם בבקשות לפי סעיפים 32 ו-33(ב). בפועל בוחן בית המשפט את היקף העבודה שנעשתה בפועל ואת הנסיבות שהובילו להעברה. בורר שהועבר בשל מחלה אינו באותו מצב כמו בורר שהועבר בשל ניגוד עניינים שהסתיר.
לצד זה עומדים שני כלים נוספים. סעיף 32 מאפשר לבית המשפט להפחית שכר מופרז שלא נקבע בהסכמה, בחלון שבין מתן הפסק לבין 45 יום ממסירתו. סעיף 33 מעניק לבורר זכות עיכבון עד לתשלום, ובית המשפט רשאי להורות על המשך ההליך כנגד הפקדה או ערובה. פירוט במאמרים על שכר טרחת בורר ועל זכות העיכבון.
מתי מעלים את הטענה
בזמן אמת. הפסיקה קבעה שצד אינו יכול לכפור בסמכות הבורר לאחר שהשתתף בהליך, וההיגיון הזה חל גם על טענות פסלות. צד שידע על העובדות, המשיך להתדיין, ורק אחרי פסק לא נוח שלף את הטענה, ייתקל בטענת ויתור ושיהוי.
מנגד, אם הטענה נוגעת לקצב ההליך ולא לאמון בבורר, שקלו את התזמון בקרירות. בקשה שנדחית מחזירה אתכם לאותו בורר, עולה כסף וזמן, ומשאירה משקע. לפעמים עדיף לתעד, לדרוש בכתב לוח זמנים, ולשמור את הטענות לשלב שאחרי הפסק. שם המסלול הוא בקשת ביטול לפי סעיף 24, שיש להגישה תוך 45 יום ממסירת העתק הפסק, ואגרתה במחוזי קבועה ואינה יחסית לשווי הסכסוך. נכון ל-2026 היא עומדת על 1,363 שקלים והיא מתעדכנת מדי שנה. פירוט העילות במאמר על ביטול פסק בוררות.
מה לעשות עכשיו
- בדקו קודם כול אם הבוררות מוסדית. אם כן, מנגנון הפסלות של המוסד קודם, ולוח הזמנים שם קצר.
- העלו את הטענה בכתב ובאותה ישיבה שבה נודעו לכם העובדות, ובקשו לרשום זאת בפרוטוקול.
- אספו תשתית עובדתית. תאריכים, התכתבויות, פרוטוקולים. טענה שנשענת על תחושה לא תעבור את המבחן האובייקטיבי.
- אם ביקשתם פסילה, שקלו לבקש במקביל עיכוב של הבוררות, אחרת ההליך ממשיך במקביל לבקשה.
- בפעם הבאה, קבעו בתניית הבוררות מנגנון מינוי והחלפה מסודר. ראו מינוי בורר ואת המאמר על סמכויות הבורר וחובותיו.
האמור כאן הוא מידע כללי בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו יוצר יחסי עורך דין לקוח. בקשה לפי סעיף 11 נבחנת לפי נסיבות התיק, לפי נוסח ההסכם ולפי מלוא התשתית הראייתית.
שאלות ותשובות
מי מוסמך לפסול בורר?
לא מרוצה מההחלטות של הבורר. זו עילת פסלות?
הבורר לא נותן פסק כבר חודשים ארוכים. מה עושים?
הגשתי בקשת פסילה. הבוררות נעצרת?
הבורר הועבר מתפקידו. מתחילים את הבוררות מחדש?
האם צריך לשלם לבורר שהועבר מתפקידו?
עדיף לפסול עכשיו או לשמור את הטענה לבקשת ביטול?
שוקלים בוררות או שכבר נמצאים בתוכה?
עו״ד דב (דובי) דוניץ ומשרד דוניץ ושות׳ עורכי דין מלווים חברות ובעלי עסקים בניסוח תניות בוררות, בניהול הליכי בוררות ובהליכי אישור וביטול של פסקי בוררות.
לפנייה ראשונית