ביטול פסק בוררות: עשר העילות של סעיף 24 והמסננים שמפילים את רוב הבקשות

ביטול פסק בוררות אפשרי רק באחת מעשר העילות המנויות בסעיף 24 לחוק הבוררות, והבקשה מוגשת לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום ממסירת הפסק. העילות דיוניות בעיקרן ואינן כוללות טעות של הבורר לגופה. גם כשמוכחת עילה, סעיף 26(א) מאפשר לדחות את הבקשה אם לא נגרם עיוות דין, וזה המסנן שמפיל את רובן.
הצד שהפסיד בבוררות מגיע לפגישה עם שאלה אחת: איך מבטלים את זה. התשובה הכנה מתחילה בשאלה אחרת. לא האם הפסק שגוי, אלא האם הוא נופל לאחת מעשר קטגוריות סגורות, שרובן אינן עוסקות כלל בשאלה מי צודק.
זו הנקודה שבה נופלים רוב האנשים. בוררות נבחרה בין היתר מפני שהיא מהירה וסופית, והמחיר של הסופיות הזו משולם בדיוק ברגע הזה. פסק בוררות מחייב כמעשה בית דין, וביקורת שיפוטית עליו היא חריג צר ולא כלל.
נקודת המוצא: החוק נועד לקיים פסקים, לא לבטלם
הלכת גמליאלי נ' מגשימים היא ההלכה המנחה בסוגיה. נקבע שם שעילות הביטול שבסעיף 24 הן רשימה סגורה, שהן מתפרשות בצמצום, ושתכלית ההסדר היא לקיים את הפסק ולא לבטלו. בית המשפט אינו יושב כערכאת ערעור על הבורר.
שימו לב גם לניסוח החוק עצמו. סעיף 24 פותח במילים שבית המשפט "רשאי" לבטל, לא "יבטל". גם כשעילה מתקיימת, לבית המשפט שיקול דעת. הוא רשאי לבטל את הפסק כולו, לבטל חלק ממנו, להשלימו, לתקנו או להחזיר את העניין לבורר. הידיעה הזו משנה את אופן ניסוח הבקשה: מי שמבקש ביטול מלא בלי לבקש לחלופין סעד מתון יותר, מצמצם לעצמו את סיכויי ההצלחה.
עשר העילות של סעיף 24
| # | העילה | מה היא אומרת בפועל | מה בית המשפט עושה איתה |
|---|---|---|---|
| 1 | לא היה הסכם בוררות בר-תוקף | אין הסכם בכתב, ההסכם בטל, או שהנושא אינו בר-בוררות לפי סעיף 3 | העילה החזקה ביותר. המועדים שבסעיף 27 אינם חלים עליה כלל |
| 2 | הפסק ניתן בידי בורר שלא נתמנה כדין | המינוי סטה ממנגנון המינוי שבהסכם או נעשה בידי גורם לא מוסמך | נבחנת מול התנהגות הצדדים. מי שהתדיין בפני הבורר בלי להתנגד יתקשה לטעון |
| 3 | הבורר פעל ללא סמכות או חרג מהסמכויות שניתנו לו | הכרעה בנושא שלא נמסר לבורר, או מתן סעד שלא התבקש | העילה השכיחה ביותר בפועל. תלויה בהבחנה בין טעות בתוך הסמכות לחריגה ממנה |
| 4 | לא ניתנה לבעל דין הזדמנות נאותה לטעון או להביא ראיות | פגיעה בכללי הצדק הטבעי, למשל מגעים עם צד אחד שלא בנוכחות האחר | נבחנת מהותית ולא פורמלית, ורוב הטענות נופלות על מסנן סעיף 26(א) |
| 5 | הבורר לא הכריע באחד העניינים שנמסרו לו | ראש תביעה או טענת קיזוז שנשארו בלי מענה בפסק | לרוב מוביל להשלמה או להחזרה לבורר, לא לביטול מלא |
| 6 | הותנה שעל הבורר לנמק והוא לא נימק | אין הנמקה, או שההנמקה כה תמציתית עד שאינה מאפשרת ביקורת | לרוב החזרה לבורר להשלמת הנמקה לפי סעיף 25 |
| 7 | הותנה שעל הבורר לפסוק לפי הדין והוא לא עשה כן | הבורר סטה מהדין המהותי חרף התניה מפורשת | קמה רק אם הייתה התנאה. בלעדיה חלה ברירת המחדל שהבורר אינו קשור בדין |
| 8 | הפסק ניתן לאחר שעברה התקופה לנתינתו | חריגה מלוח הזמנים שבהסכם או מברירת המחדל של שלושה חודשים ועוד שלושה | נחסמת כמעט תמיד בסעיף 26(ג), הדורש שמירת הטענה בכתב לפני מתן הפסק |
| 9 | תוכן הפסק מנוגד לתקנת הציבור | הפסק פוגע בערכי יסוד: שלטון החוק, זכויות אדם, דמוקרטיה ומוסר | מושג שסתום המופעל בזהירות רבה. לא כלי לתקיפת תוצאה לא נוחה |
| 10 | קיימת עילה שבגללה היה בית משפט מבטל פסק דין סופי שאין עליו ערעור | תרמית, ראיות חדשות מהותיות שלא ניתן היה להשיגן קודם | מניין המועד מתחיל מיום שנודעו העובדות, וניתן להעלותה גם לאחר אישור הפסק |
העילות שבודקות את תשתית ההסכמה
העילות הראשונה והשנייה שואלות אם בכלל היה מקום לבוררות ואם הבורר הנכון ישב בכיסא. העילה הראשונה מיוחדת בכך שהמועדים שבסעיף 27 אינם חלים עליה. מי שמעולם לא חתם על הסכם בוררות בכתב, או שהנושא כלל אינו יכול לשמש נושא להסכם בין הצדדים, אינו כבול ל-45 הימים. זו הסיבה שבדיקת תוקף התניה היא תמיד הצעד הראשון.
העילה השנייה מסוכנת למי שמתעורר מאוחר. הפסיקה קבעה שצד אינו יכול לכפור בסמכות הבורר לאחר שהשתתף בהליך, וההתנגדות צריכה להישמע בזמן אמת. מי שישב בשמונה ישיבות ורק אחרי הפסק גילה שהמינוי היה פגום, יתקשה מאוד.
העילות שבודקות את גבולות הסמכות
העילה השלישית היא הנפוצה בבקשות ביטול, וגם הכי מוטעית בהבנתה. ההבחנה שקבעה הפסיקה היא בין טעות בתוך הסמכות, שבה הבורר דן בנושא שנמסר לו והכריע בו באופן שגוי, לבין חריגה מסמכות, שבה הוא הכריע בעניין שלא נמסר לו כלל. רק השנייה היא עילת ביטול. בוררות בין שני אחים בעסק משפחתי שנמסרה לבורר בשאלת חלוקת הרווחים, ובסופה הורה הבורר גם על העברת מניות, היא דוגמה קלאסית לחריגה. פסק שבו חרג הבורר וקבע העברת זכויות קניין, לצד אי-הכרעה בעניין שנמסר לו וניגוד עניינים שלא גולה, אכן בוטל בפועל בבית המשפט המחוזי בירושלים.
מהצד השני עומדת הרחבת הסמכות מכללא. נושא שנדון בפועל בבוררות בלי מחאה בזמן אמת ייחשב כמוסכם. אם אתם סבורים שהבורר נכנס לשטח שאינו שלו, ההתנגדות חייבת להירשם בפרוטוקול לפני שאתם מתגוננים לגופו של אותו נושא.
העילה החמישית היא ההפך המדויק: לא חריגה אלא חסר. הבורר לא הכריע באחד העניינים. כאן בית המשפט כמעט לעולם לא יבטל את הפסק, מפני שהסעד הטבעי הוא השלמה או החזרה לבורר.
העילה שנוגעת להליך הוגן
העילה הרביעית היא ביטוי של כללי הצדק הטבעי. פסק בוטל, למשל, מקום שהבורר קיים מגעים עם צד אחד שלא במעמד הצד השני. הפסיקה בוחנת את העילה מהותית ולא פורמלית: השאלה אינה אם הבורר סטה מסדרי הדין הנוהגים בבית המשפט, מפני שברירת המחדל ממילא פוטרת אותו מהם, אלא אם נמנעה מהצד הזדמנות אמיתית להשמיע את טענותיו ולהביא את ראיותיו. סירוב לדחיית מועד, קיצוב זמן לחקירה או דחיית בקשה לצירוף מסמך אינם, כשלעצמם, שלילת הזדמנות נאותה.
נושא קרוב הוא ניגוד עניינים שלא גולה. ההלכה בעניין ארט בי קבעה שעל הבורר לגלות כל מידע שעשוי להשפיע על ההליך, לרבות קשריו שלו או של שותפיו במשרד עם הצדדים, עם באי כוחם או עם נושא הבוררות. עם זאת, נקבע במפורש שלא כל הפרת גילוי מובילה להעברת הבורר או לביטול הפסק. הרחבה במאמר על חובת הגילוי של הבורר.
העילות שנשענות על מה שהצדדים התנו
העילות השישית, השביעית והשמינית הן עילות מותנות. אין הנמקה חסרה אם לא הותנתה חובת הנמקה, אין סטייה מהדין אם לא הותנה שהבורר יפסוק לפי הדין, ואין איחור אם לא נקבעה תקופה. זו הסיבה שתניית בוררות מנוסחת היטב אינה רק מסמך פתיחה, אלא גם המסמך שקובע אילו כלי ביקורת יעמדו לרשותכם בסוף.
העילה השמינית כפופה למלכודת נוספת. סעיף 26(ג) קובע שטענת איחור תישמע רק אם המבקש שמר עליה בהודעה בכתב לבורר לפני מתן הפסק. מכתב קצר לבורר במועד הנכון הוא ההבדל בין עילה קיימת לעילה שאבדה.
שתי העילות שנוגעות לתוכן
העילה התשיעית, תקנת הציבור, נתפסת בטעות כדלת אחורית לתקיפת התוצאה. הפסיקה הגדירה את תקנת הציבור כמושג שסתום המשקף את ערכי היסוד של השיטה: שלטון החוק, זכויות אדם, דמוקרטיה ומוסר. במקרה שבו נתן פסק תוקף למצב הנוגד החלטה שיפוטית חלוטה, הפסק בוטל. פסק שמחייב אתכם בסכום שנראה לכם מופרז אינו נוגד את תקנת הציבור.
העילה העשירית מפנה לעילות שבגללן היה בית משפט מבטל פסק דין סופי, בעיקר תרמית וראיות חדשות. היא מיוחדת בשניים: המניין מתחיל מהיום שבו נודעו העובדות, והמגבלה שאין לבקש ביטול לאחר שאושר הפסק אינה חלה עליה.
מה אינו עילה
רשימת מה שאינו נמצא בסעיף 24 חשובה לא פחות מהרשימה שנמצאת בו. אלה הטענות שחוזרות שוב ושוב ואינן מקימות עילה: הבורר העדיף את גרסת הצד השני, הבורר לא קיבל את חוות הדעת של המומחה שלנו, הסכום שנפסק גבוה או נמוך מדי, הבורר טעה בפרשנות סעיף בחוזה, ההליך היה קצר מדי או ארוך מדי, ובוררות שהתנהלה בלי סדרי דין מסודרים.
הטענה האחרונה ראויה להבהרה. פרט (יד) לתוספת הראשונה קובע שהבורר אינו קשור בדין המהותי, בדיני הראיות או בסדרי הדין הנוהגים בבתי המשפט, אלא אם הותנה אחרת. לכן, הליך שנראה למי שרגיל לבתי משפט כבלתי מסודר עשוי להיות תקין לחלוטין. הפגם מתחיל רק כשההתנהלות חצתה את הקו של הזדמנות נאותה.
איך מגישים והאם זה כדאי
הבקשה מוגשת לבית המשפט המחוזי, בדרך של בקשה בכתב נתמכת בתצהיר. תקנות סדר הדין האזרחי ביטלו את המרצת הפתיחה, ותקנה 9(ב), כפי שתוקנה בשנת 2021, מגבילה את הבקשה ואת התשובה ל-8 עמודים כל אחת ואת התצהיר ל-6 עמודים. המגבלה הזו מחייבת בחירה: בקשה שמונה שתים עשרה טענות רדודות חלשה מבקשה שמפתחת שתי טענות עם עוגן בפרוטוקול.
האגרה קבועה ואינה נגזרת משווי הסכסוך. נכון ל-2026 היא עומדת על 1,363 שקלים במחוזי, והסכומים מתעדכנים מדי שנה. העלות האמיתית אינה האגרה אלא שכר הטרחה, הזמן, וסיכון ההוצאות. בקשת ביטול שנדחית מובילה בדרך כלל לחיוב בהוצאות ולאישור אוטומטי של הפסק לפי סעיף 28. חישוב הכדאיות צריך להיעשות לפני ההגשה, לא אחריה.
המסנן שמפיל את רוב הבקשות
סעיף 26(א) קובע שבית המשפט רשאי לדחות בקשת ביטול אף שקיימת עילה, אם סבור הוא שלא נגרם עיוות דין. זו ההוראה המרכזית בפרקטיקה. פגם שלא השפיע על התוצאה לא יביא לביטול. עורך דין שמגיש בקשה ומראה פגם בלי להראות מה בדיוק היה משתנה בלעדיו, מגיש חצי בקשה. הרחבה מלאה במאמר על סעיף 26(א) ומבחן עיוות הדין.
סעיף 26(ב) מוסיף מדרג סעדים: כאשר ניתן לבטל חלק מהפסק, להשלימו, לתקנו או להחזירו לבורר, בית המשפט לא יבטל את הפסק כולו. גם כאן, בקשה שמנוסחת נכון מציעה סעד חלופי ולא רק את המקסימלי.
החזרה לבורר לפי סעיף 25
התוצאה השכיחה בבקשה שמתקבלת אינה ביטול אלא החזרה. סעיף 25 קובע שכאשר החזיר בית המשפט את העניין לבורר, על הבורר להכריע מחדש תוך שלושה חודשים מיום ההחלטה, אלא אם הורה בית המשפט אחרת. הפרקטיקה הזו הגיונית: היא מתקנת את הפגם בלי לאבד שנה של הליך ובלי לאלץ את הצדדים להתחיל מאפס אצל בורר חדש.
מבחינת הצד המבקש, זו נקודה שכדאי לשקול מראש. אם הבורר שהחזירו אליו את התיק הוא אותו בורר שכבר גיבש עמדה, ההחזרה עשויה להיות ניצחון על הנייר בלבד.
המועדים
| הנושא | המועד | המקור |
|---|---|---|
| בקשת ביטול | 45 יום ממסירת העתק הפסק | ס' 27 |
| הוגשה קודם בקשת תיקון לבורר | 45 יום מיום החלטת הבורר | ס' 27, ס' 22 |
| עילת תרמית או ראיות חדשות | מהיום שנודעו העובדות | ס' 27 |
| העילה של היעדר הסכם בר-תוקף | המועדים אינם חלים | ס' 27(ד) |
| לאחר שאושר הפסק | אין עוד בקשת ביטול, למעט עילת תרמית | ס' 27(ג) |
| הארכת מועד | אפשרית מטעמים מיוחדים, גם לאחר שחלף | ס' 27 |
| נדחתה בקשת הביטול | בית המשפט מאשר את הפסק גם בלי בקשת אישור | ס' 28 |
נדחתה הבקשה, ואתם מוצאים את עצמכם מול פסק מאושר ואכיף, בתוספת חיוב בהוצאות. זהו הסיכון שיש לשקול לפני ההגשה, לצד המסלול החלופי של אישור הפסק וניהול משא ומתן על תנאי התשלום.
מה לעשות עכשיו
- סמנו את יום מסירת הפסק. 45 הימים רצים משם, לא מיום החתימה.
- עברו על עשר העילות אחת אחת ושאלו לגבי כל אחת: יש לי ראיה בפרוטוקול? אם התשובה שלילית, זו לא עילה.
- שאלו את שאלת עיוות הדין. מה היה משתנה בתוצאה אלמלא הפגם.
- בדקו אם התניה שלכם כוללת מנגנון ערעור. אם כן, המסלול שונה לגמרי. ראו ערעור על פסק בוררות.
- אם נותרו לכם פחות משבועיים, קבלו החלטה מהירה. ראו עץ ההחלטה של 45 הימים.
האמור כאן הוא מידע כללי בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו יוצר יחסי עורך דין לקוח. כל בקשת ביטול נבחנת לפי נסיבותיה, לפי נוסח ההסכם ולפי מה שתועד בפרוטוקול הבוררות. משרד דוניץ ושות' ברעננה מלווה צדדים בהליכי ביטול ואישור של פסקי בוררות.
שאלות ותשובות
כמה זמן יש להגיש בקשה לביטול פסק בוררות?
הבורר טעה בפסק. זו עילה לביטול?
מהי חריגה מסמכות ומה ההבדל בינה לבין טעות?
מה זה סעיף 26(א) ולמה כולם מדברים עליו?
כמה עולה להגיש בקשת ביטול?
הבורר לא נימק. אפשר לבטל?
מה קורה אם הבקשה מתקבלת?
הפסק ניתן באיחור. זו עילה?
שוקלים בוררות או שכבר נמצאים בתוכה?
עו״ד דב (דובי) דוניץ ומשרד דוניץ ושות׳ עורכי דין מלווים חברות ובעלי עסקים בניסוח תניות בוררות, בניהול הליכי בוררות ובהליכי אישור וביטול של פסקי בוררות.
לפנייה ראשונית