התוספת הראשונה: 20 ברירות המחדל ששולטות בבוררות שלכם
התוספת הראשונה לחוק הבוררות היא רשימה של עשרים ברירות מחדל, מפרט (א) עד פרט (כ), שסעיף 2 לחוק מחיל על כל הסכם בוררות אלא אם הסכמתם אחרת. הן קובעות בורר יחיד, פסק תוך שלושה חודשים עם הארכה של שלושה נוספים, חובת הנמקה, ומעל הכול את פרט (יד): הבורר אינו קשור בדין המהותי, בדיני הראיות ובסדרי הדין.
קבלן ראשי וקבלן משנה חתמו על הסכם עבודות של ארבעה מיליון שקלים. בסוף ההסכם, בין סעיף הביטוח לסעיף הכתובות, מופיעה שורה אחת: כל סכסוך יימסר להכרעת בורר. הם לא כתבו יותר מזה. מה שהם לא יודעים הוא שהשורה הזאת גררה איתה עשרים כללים שלמים שאיש מהם לא קרא.
איך התוספת נכנסת להסכם בלי שביקשתם
סעיף 2 לחוק הבוררות קובע שרואים הסכם בוררות כמכיל את הוראות התוספת הראשונה, ככל שהן נוגעות לעניין, אלא אם משתמעת מן ההסכם כוונה אחרת. לא צריך להפנות לתוספת, לא צריך לצרף אותה כנספח ולא צריך להזכיר את קיומה. היא נכנסת מאליה.
המנגנון הזה נדיב כלפי מי שלא ניסח כלום, מפני שהוא מספק מערכת כללים מוכנה. הוא מסוכן כלפי מי שהניח שהבוררות תתנהל כמו הליך בבית משפט. שתי ההנחות האלה מובילות לתוצאות שונות לגמרי, וכשמגלים את ההבדל כבר מאוחר.
עשרים הפרטים, אחד אחרי השני
| פרט | מה הוא קובע | למה זה משנה לכם |
|---|---|---|
| (א) | בורר יחיד, אלא אם הוסכם מספר גדול יותר | אם רציתם הרכב שלושה, אמרו זאת בחוזה |
| (ב) | במספר זוגי של בוררים, לדרישת אחד מהם ימונה בורר נוסף שישמש יושב ראש | מונע קיפאון של שניים מול שניים |
| (ג) | במספר אי-זוגי, הבוררים בוחרים יושב ראש מביניהם | אין צורך בהסכמת הצדדים לשלב הזה |
| (ד) | היושב ראש קובע מקום הישיבות, מועדיהן וסדריהן | שליטה דיונית מרוכזת אצל אדם אחד |
| (ה) | החלטות ברוב. אין רוב לפסק סופי, דעת היושב ראש מכריעה. המיעוט רשאי לרשום דעה חולקת | מכריע את גורל ההרכב התקוע |
| (ו) | בורר מכריע נכנס לתפקידו רק אחרי הודעה בכתב שאין רוב, ומחליף את כל האחרים | לא בורר נוסף אלא בורר במקום, שינוי דרמטי |
| (ז) | בורר חדש ממשיך מהשלב שאליו הגיעה הבוררות | אין פתיחה מחדש של ההליך והוצאה כפולה |
| (ח) | הבורר רשאי להורות על תשובות לשאלונים, גילוי והצגת מסמכים וכל עניין הכרוך בניהול, כפי שרשאי בית משפט | יש הליכי גילוי בבוררות, בניגוד למה שרבים חושבים |
| (ט) | אי-ציות לצו בלי הצדק סביר, לאחר התראה: מחיקה או דחייה של תביעת תובע, או מחיקת הגנה ופסק במעמד צד אחד נגד נתבע | הכלי המרכזי נגד צד סרבן |
| (י) | לא תתקיים ישיבה בהעדר בעל דין אלא אם הוזהר מראש | מגן על תוקף הפסק מפני טענת שלילת הזדמנות |
| (יא) | אזהרת עד לפני גביית עדותו | נותן משקל לעדות ומקשה על תקיפתה |
| (יב) | מינוי מומחה מטעם הבורר, מסירת חוות הדעת לצדדים, זכות התנגדות וחקירה | שמאי או מהנדס מטעם הבורר, לצד מומחי הצדדים |
| (יג) | התיק עומד לעיון הצדדים ולהעתקה בכל עת סבירה | אין חומר שנשאר אצל הבורר בלבד |
| (יד) | הבורר יפעל בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה ויפסוק לפי מיטב שפיטתו. אינו קשור בדין המהותי, בדיני הראיות ובסדרי הדין | הפרט המשמעותי ביותר בכל התוספת |
| (טו) | הפסק יינתן תוך שלושה חודשים מהיום שהחל לדון או שנדרש להתחיל, והבורר רשאי להאריך בשלושה נוספים | השעון שקובע את משך ההליך ואת עילת האיחור |
| (טו1) | הבורר ינמק את הפסק | בלי הנמקה אין ביקורת אפשרית על התוצאה |
| (טז) | אבעיה: הבאת שאלה משפטית או הפסק לחוות דעת בית המשפט | שסתום ביטחון בשאלה משפטית קשה |
| (יז) | סמכות לפסק הצהרתי, צו עשה, צו לא-תעשה, ביצוע בעין, כל סעד שבית משפט מוסמך לתת, ופסק ביניים | ארגז הכלים אינו מוגבל לכסף |
| (יח) | הוראות בדבר הוצאות הצדדים ושכר טרחת עורך דין, שכר הבורר, ערובה והפקדה. ברירת מחדל: חלק כחלק | מי משלם, וכמה מזה יוחזר |
| (יט) | שמירת התיק שבע שנים מגמר הבוררות | חומר רגיש ממשיך להתקיים אחרי שהכול נגמר |
| (כ) | מסירה בדואר רשום עם אישור מסירה | קובע ממתי רצים מועדים כמו 45 הימים לביטול |
עשרים הפרטים מסומנים באותיות א עד כ, ולצידם פרט נוסף שנוסף לתוספת ועוסק בחובת ההנמקה.
פרט (יד): הסעיף שמשנה את התוצאה
קראו את הנוסח פעם נוספת. הבורר אינו קשור בדין המהותי, בדיני הראיות ובסדרי הדין הנוהגים בבתי המשפט, והוא פוסק לפי מיטב שפיטתו. זו אינה הערה טכנית על סדרי דיון. זו קביעה שהמשפט המהותי אינו מחייב את המכריע.
מה זה עושה בפועל
ספק שנחתך מרשת קמעונאית באמצע הסכם הפצה בא לבוררות עם תיק מסודר. הוא מצביע על סעיף בחוק, על פסיקה שתומכת בעמדתו ועל דוקטרינה מוכרת בדיני חוזים. הבורר, שאינו כפוף לדין, רשאי להגיע לתוצאה שנראית לו צודקת גם אם היא אינה זהה לתוצאה שהיה מגיע אליה בית משפט. אחר כך, כשהספק מבקש לבטל את הפסק, הוא מגלה שאין לו על מה להישען. עילת הביטול שעניינה אי-פסיקה לפי הדין קמה רק אם הותנה מראש שהבורר יפסוק לפי הדין. לא הותנה, אין עילה.
לכך מצטרפת מדיניות אי-ההתערבות. עשר עילות הביטול שבסעיף 24 הן רשימה סגורה המתפרשת בצמצום, ובית המשפט אינו יושב כערכאת ערעור על הבורר. גם כשקיימת עילה, סעיף 26(א) מאפשר לדחות את הבקשה אם לא נגרם עיוות דין. הפירוט נמצא במאמר על ביטול פסק בוררות.
מתי בכל זאת רוצים את פרט (יד)
יש מקרים שבהם ההשתחררות מהדין היא בדיוק המטרה. שני אחים בעסק משפחתי שרוצים תוצאה הוגנת ולא תוצאה טכנית. סכסוך על חשבון סופי בפרויקט בנייה, שבו מהנדס בורר יודע להעריך את העבודה בשטח טוב יותר מכל מסמך. מחלוקת קטנה שההוצאה על ליטיגציה מדויקת בה אינה מוצדקת. הבעיה אינה פרט (יד). הבעיה היא לחיות איתו בלי לדעת שהוא שם.
איך מתנים אחרת
שורה בתניית הבוררות שקובעת שהבורר יהיה כפוף לדין המהותי הישראלי מוציאה את העוקץ. מי שרוצה ללכת עד הסוף מוסיף גם החלטה מפורשת לגבי סדרי הדין ודיני הראיות. לצד זה, כפיפות לדין היא תנאי מוקדם לאפשרות ערעור ברשות לפי סעיף 29ב, לצד פרוטוקול והנמקה. הרכיבים שצריכים להיכנס לתניה מרוכזים במאמר על תניית בוררות בחוזה מסחרי, ומסלולי הערעור במאמר על ערעור על פסק בוררות.
פרט (טו): שעון שלושת החודשים
ברירת המחדל היא פסק תוך שלושה חודשים מהיום שהבורר החל לדון או מהיום שנדרש להתחיל, והבורר רשאי להאריך בשלושה חודשים נוספים. בפועל, הארכות נוספות לפי סעיף 19 לחוק הן דבר שכיח, ובית המשפט מוסמך להאריך מועדים גם אחרי שחלפו.
הצד המעשי נמצא בעילת הביטול. פסק שניתן אחרי שעברה התקופה הוא עילה, אבל סעיף 26(ג) מסייג אותה בחדות: הטענה נשמעת רק אם הצד שמור עליה בהודעה בכתב לבורר לפני מתן הפסק. מי שישב בשקט, חיכה לתוצאה וגילה שהפסיד, אינו יכול להיאחז באיחור. מכתב קצר בזמן אמת הוא כל מה שנדרש.
פרט (יז): מה הבורר מוסמך לפסוק
רבים מניחים שבורר יכול לפסוק כסף בלבד. פרט (יז) אומר אחרת. הוא מסמיך את הבורר לתת פסק הצהרתי, צו עשה, צו לא-תעשה, ביצוע בעין, כל סעד אחר שבית משפט מוסמך לתת, וגם פסק ביניים. פסק ביניים הוא כלי שממעטים להשתמש בו וחבל. הוא מאפשר להכריע תחילה בשאלת האחריות, ורק אחר כך לנהל את השלב היקר של כימות הנזק, אחרי שכבר ידוע מי חייב למי.
יש גבול אחד שכדאי להכיר. סמכויות הסעד של הבורר אינן פועלות במעמד צד אחד, אינן חלות על צדדים שלישיים כמו בנק או רשם, ואינן ניתנות לאכיפה ישירה לפני אישור הפסק. לכן, כשצריך עיקול מהיר או עיכוב יציאה מהארץ, פונים לבית המשפט לפי סעיף 16(א)(5) לחוק. נקודה שנשכחת: סעיף 16(ב) מאפשר גם לבורר עצמו להגיש את הבקשה, ולא רק לבעל דין.
פרטים נוספים ששווה להסתכל עליהם
- פרט (ח) והליכי גילוי. ההנחה שאין גילוי מסמכים בבוררות שגויה. לבורר סמכות להורות על שאלונים ועל גילוי כפי שרשאי בית משפט. ההרחבה נמצאת במאמר על גילוי מסמכים בבוררות.
- פרטים (א) עד (ז) ומבנה ההרכב. הם המסגרת שדרכה פועלת גם בוררות זבל"א, על יתרונותיה ועל כשליה.
- פרט (יב) ומומחים. הבורר רשאי למנות מומחה מטעמו, והצדדים זכאים לקבל את חוות הדעת, להתנגד ולחקור. ראו מומחים בבוררות.
- פרט (יח) והוצאות. ברירת מחדל של חלק כחלק אינה תמיד מה שרציתם. אפשר לקבוע כלל אחר ואפשר לקבוע תקרה.
מה לעשות עכשיו
- הוציאו את החוזה ובדקו מה כתוב בתניית הבוררות. אם היא קצרה משלוש שורות, התוספת שולטת בכם כמעט במלואה.
- החליטו החלטה מודעת לגבי פרט (יד). כפיפות לדין או חופש שיפוט, אבל בבחירה ולא במחדל.
- אם אתם רוצים אפשרות ערעור, קבעו אותה מראש, וודאו שיש כפיפות לדין, פרוטוקול והנמקה.
- אם ההליך כבר רץ והבורר חורג מהמועדים, שלחו הודעה בכתב עוד לפני הפסק כדי לשמר את הטענה.
- בפגישת קדם-הבוררות, הגדירו במפורש סדרי דין, גילוי, מועדים והוצאות. את השלבים כולם סקרנו במאמר על הליך בוררות שלב אחר שלב.
האמור כאן הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי, ואין בקריאתו כדי ליצור יחסי עורך דין ולקוח. תחולת התוספת הראשונה על מקרה מסוים תלויה בנוסח ההסכם ובנסיבותיו.
שאלות ותשובות
אנחנו לא הזכרנו את התוספת הראשונה בחוזה. היא בכל זאת חלה?
מה בעצם המשמעות של פרט יד?
אפשר לבטל את פרט יד?
הבורר חרג משלושת החודשים. הפסק בטל?
הצד השני מתעלם מהוראות הבורר. מה אפשר לעשות?
האם הבורר חייב לנמק את הפסק?
מי משלם את שכר הבורר לפי התוספת?
כמה זמן נשמר תיק הבוררות?
שוקלים בוררות או שכבר נמצאים בתוכה?
עו״ד דב (דובי) דוניץ ומשרד דוניץ ושות׳ עורכי דין מלווים חברות ובעלי עסקים בניסוח תניות בוררות, בניהול הליכי בוררות ובהליכי אישור וביטול של פסקי בוררות.
לפנייה ראשונית