בוררות עסקית מרכז הידע לבוררות עסקית בישראל
ניהול ההליך

בינה מלאכותית בבוררות: מה מותר, מה מסוכן ומה כבר קורה

מאת עו״ד דב (דובי) דוניץ · עודכן 18.05.2026 · זמן קריאה כ-6 דקות

עורך דין סוקר מסמכים במחשב נייד במשרד, המחשה לשימוש בכלים דיגיטליים בהליך בוררות

בינה מלאכותית כבר נמצאת בעבודה המשפטית בישראל, והשימוש הבטוח בה בבוררות מתרכז בסקירת מסמכים, בתרגום ובבניית כרונולוגיה. ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין פרסמה במאי 2024 גילוי דעת מקדים, החלטה את/60/24, המחייב אימות תוצרים ואוסר הזנת מידע חסוי לפלטפורמות פתוחות. בתי המשפט כבר פסקו הוצאות בגין אסמכתאות מומצאות. הנחיה ישראלית ייעודית לבוררים טרם אותרה.

בוררות בין קבלן ראשי לקבלן משנה, סכסוך על עיכובים בפרויקט מגורים. שני עורכי דין, בורר מהנדס, ותיבת מייל עם כתשעת אלפים הודעות שצריך לעבור עליהן. בשנים עברו זה היה שבועיים של מתמחה. היום זה שאילתה אחת, ואחריה יום עבודה של אדם שבודק את התוצאה. זהו השינוי האמיתי, והוא כבר קרה.

לצידו קרה משהו אחר. עורכי דין בישראל כבר הגישו לבתי משפט אסמכתאות שלא היו קיימות מעולם, וכבר שילמו על כך.

מה כבר קרה בישראל

גילוי הדעת של ועדת האתיקה

במאי 2024 פרסמה ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין גילוי דעת מקדים בעניין שימוש בבינה מלאכותית בעבודת עורכי הדין, החלטה את/60/24. הוא אינו אוסר את השימוש. הוא ממסגר אותו, וזה בדיוק מה שרלוונטי לצד בבוררות.

עיקרי החובות שנקבעו בו: חובת הפעלת שיקול דעת עצמאי ופרטני בכל מקרה, מפני שהכלי אינו מחליף ניתוח משפטי מקצועי; חובת אימות התוצרים מול מקורות חיצוניים לפני שימוש בהם; איסור הזנת מידע מזהה של לקוח, מידע עסקי רגיש, מידע חסוי ומידע החוסה תחת חיסיון עורך דין ולקוח לפלטפורמות פתוחות; חובת קבלת הסכמה מפורשת ובכתב של הלקוח לפני שימוש במידע שלו בפלטפורמות כאלה, עם אפשרות סירוב ולא בהסכמה גורפת; ובמערכות פנים ארגוניות, חובה להסדיר חוזית מול הספק החיצוני איסור שימוש או שיתוף במידע. האחריות המקצועית נותרת על עורך הדין לכל תוצאה הנובעת מהשימוש.

גילוי הדעת מוגדר במפורש כמקדים ואינו ממצה. מקורות מקצועיים מציינים כי צפויה הסדרה נוספת, ואיננו יודעים לומר מה מצב ההסדרה כיום.

שני פסקי דין שכדאי להכיר

בבג"ץ 38379-12-24, פסק דין מיום 23 בפברואר 2025, בהרכב השופטים כנפי-שטייניץ, מינץ ואלרון, עסק בית המשפט העליון בעורך דין שהגיש עתירה שנשענה על אסמכתאות פסיקה שהומצאו בידי כלי בינה מלאכותית. בית המשפט קבע שאין בכלי AI כדי לפטור עורך דין מאחריותו המקצועית ומחובת הפעלת שיקול דעת, ושעל אנשי המקצוע להתייחס לטכנולוגיה באופן אחראי, זהיר וביקורתי, מתוך הבנת יכולותיה ומגבלותיה. הוא עמד גם על סיכוני חיסיון, על שאלות קבילות של ראיות שנוצרו בבינה מלאכותית ועל סיכוני זיופים עמוקים, והדגיש שהגשת כתבי טענות הכוללים אסמכתאות כוזבות פוגעת בחובות כלפי הלקוח, כלפי בית המשפט, כלפי הצד שכנגד וכלפי המקצוע.

בת"א 77773-12-20 בבית משפט השלום בירושלים ניתנה ביום 11 ביולי 2025 החלטה בעניינה של עורכת דין שהסתמכה על אסמכתאות שלא היו קיימות ושמקורן בכלי בינה מלאכותית. היא חויבה בהוצאות אישיות בסך 5,000 שקלים לאוצר המדינה ובהוצאות בסך 20,000 שקלים לנתבעים. מקורות מקצועיים מתארים מגמה של החמרה הדרגתית בסנקציות, ואיננו מצטטים כאן פסקי דין נוספים.

איפה בינה מלאכותית באמת עוזרת בבוררות

הכלל הפשוט: הכלי טוב בעבודה שנמדדת בנפח, ופחות טוב בעבודה שנמדדת בדיוק משפטי. בבוררות מסחרית זו הבחנה שימושית מאוד, מפני שרוב העלות הנסתרת של ההליך מרוכזת דווקא בנפח.

שימושמה הכלי עושה היטבהסיכון המרכזיהכלל המעשי
סקירת מסמכים וגילוימיון אלפי מיילים וחוזים לפי רלוונטיות ונושאהזנת חומר חסוי לכלי חיצונילעבוד בסביבה סגורה ומוסדרת חוזית מול הספק
תרגוםתרגום ראשוני מהיר של התכתבות ומסמכים בשפה זרהשגיאה בניואנס חוזי שמשנה משמעותתרגום מאושר לכל מסמך שיוגש כראיה
בניית כרונולוגיהחילוץ תאריכים ואירועים ממאות מסמכים לציר זמןאירוע שהומצא או תאריך שהוסק בטעותכל שורה בציר הזמן מקושרת למסמך מקור
איתור פסיקה וחקיקהניסוח ראשוני של כיווני טיעוןאסמכתאות מומצאות. הסיכון החמור ביותרלא להגיש אסמכתה שלא נפתחה ונקראה במקור
ניסוח טיוטותשלד ראשון של פרק עובדתי או של סיכומיםניסוח שנשמע משכנע ואינו מדויקהטיוטה היא חומר גלם, לא מסמך
סיכום פרוטוקוליםתמצות ישיבות ארוכותהשמטת אמירה שהיא בדיוק המחלוקתהסיכום מאמת מול התמליל, לא מחליף אותו
ניתוח כמותיחישובי נזק, טבלאות חיובים, השוואת גרסאות חוזהשגיאת חישוב שמתגלגלת לכל הסיכומיםבדיקה נגדית בגיליון עבודה נפרד

שימו לב למכנה המשותף בעמודה האחרונה. בכל שורה, התוצר הוא חומר גלם. זה לא סייג משפטי מנומס, זה בדיוק מה שגילוי הדעת מחייב כשהוא מדבר על אימות מול מקורות חיצוניים. עבודת הגילוי והמסמכים בבוררות מפורטת במאמר על גילוי מסמכים בבוררות.

הסיכון הראשון: אסמכתאות מומצאות

כלי שפה מייצר טקסט שנראה נכון. שם של פסק דין, מספר הליך, שנה, ואפילו ציטוט. כשההליך שאליו הוא מפנה אינו קיים, אין שום סימן חיצוני שמסגיר זאת. הטקסט קריא, הפורמט תקין, וההפניה נראית בדיוק כמו כל הפניה אחרת בכתב הטענות.

בבוררות הסיכון הזה חמור יותר מאשר בבית משפט, ומשתי סיבות. הראשונה, בורר שאינו משפטן, מהנדס או רואה חשבון שמונה בשל מומחיותו המקצועית, אינו בהכרח מזהה מיד אסמכתה שאינה קיימת. השנייה, ההליך אינו פומבי, ולכן אין את שכבת הבקרה שקיימת בהליך שיפוטי גלוי. הנזק מתגלה מאוחר, ולעיתים רק כשהצד השני בודק.

הכלל הפשוט ביותר בכל התחום הזה הוא זה: אל תגישו אסמכתה שלא פתחתם וקראתם במקור. לא תקציר, לא ציטוט מהכלי, המקור עצמו.

הסיכון השני: סודיות

כאן נמצאת הבעיה שרוב הצדדים בבוררות אינם חושבים עליה. חוק הבוררות אינו קובע חיסיון ואינו קובע סודיות. הסודיות בבוררות נשענת על שלושה מקורות בלבד: תניה חוזית שאתם כתבתם, תקנון של מוסד בוררות שבחרתם, והעובדה הפשוטה שההליך אינו פומבי. הרחבנו על כך במאמר על סודיות בבוררות.

הדבקה של חוזה, של רשימת לקוחות או של דוח כספי לתוך כלי ציבורי מוציאה את המידע מהמעגל הסגור הזה. גילוי הדעת של ועדת האתיקה נוגע בדיוק בנקודה הזו כשהוא אוסר הזנת מידע מזהה, מידע עסקי רגיש ומידע חסוי לפלטפורמות פתוחות, ומחייב הסדרה חוזית מול ספק במערכות פנים ארגוניות.

בסכסוך שבו המחלוקת עצמה היא על סוד מסחרי, על מבנה תמחור או על משא ומתן מקביל, זו אינה שאלה תיאורטית. שאלו את עורך הדין שלכם באיזו סביבה הוא עובד, ומה כתוב בהסכם שלו מול ספק הכלי.

האם בורר רשאי להשתמש בבינה מלאכותית

כאן צריך להיות ישרים. לא אותרה כל הנחיה, כלל אתי או עמדה ישראלית ייעודית בדבר שימוש בוררים בבינה מלאכותית. גם לא אותרה הנחיה פורמלית מחייבת של הנהלת בתי המשפט או של נשיא בית המשפט העליון בדבר שימוש שופטים בכלים כאלה. מוסדות הבוררות בישראל מפרסמים כללי אתיקה לבוררים, ולא אומת אם אלה כוללים התייחסות לנושא. מסמכים בינלאומיים בעניין לא נבדקו.

המשמעות אינה שהכול מותר. המשמעות היא שהמקור המחייב היחיד הוא ההסכם שלכם. פרט (יד) לתוספת הראשונה לחוק הבוררות קובע שהבורר יפעל בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה, ושאין הוא קשור בדין המהותי, בדיני הראיות או בסדרי הדין הנוהגים בבתי המשפט. זו ברירת מחדל רחבה מאוד, והיא חלה אלא אם הצדדים התנו אחרת בהסכם. הפירוט המלא של ברירות המחדל נמצא במאמר על התוספת הראשונה, ותחומי אחריותו של הבורר במאמר על תפקיד הבורר.

ההיגיון פשוט. אם חשוב לכם שהבורר לא יעביר את חומרי התיק לכלי חיצוני, או שלא ייעזר בכלי בגיבוש ההכרעה עצמה, זו הוראה שצריכה להיכתב בשטר הבוררין. הנחה שהיא מובנת מאליה אינה עומדת מול פרט (יד).

ההבחנה שכדאי לעשות

יש הבדל בין בורר שמשתמש בכלי כדי לתמלל ישיבה או לארגן מסמכים, ובין בורר שנעזר בכלי בגיבוש ההכרעה. הראשון הוא עניין של יעילות. השני נוגע בליבת התפקיד, שהוא הפעלת שיקול דעת אישי של האדם שהצדדים בחרו בו. אם אתם מנסחים הוראה בעניין, הפרידו בין השניים במקום לאסור הכול.

מה לעשות עכשיו

התחום הזה נע מהר, וההסדרה הישראלית שלו חלקית. במקומות שבהם אין הנחיה, ובעיקר בכל הנוגע לבוררים, מה שיקבע הוא מה שכתבתם בהסכם לפני שהתחלתם.

האמור במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו יוצר יחסי עורך דין ולקוח. מצב ההסדרה בתחום הבינה המלאכותית משתנה, ויש לאמת את הכללים העדכניים לפני הסתמכות. משרד דוניץ ושות' מרעננה עוסק בבוררות עסקית ובליווי הליכי יישוב סכסוכים.

שאלות ותשובות

מותר לעורך הדין שלי להשתמש בבינה מלאכותית בתיק שלי?
כן, בכפוף לכללים. ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין פרסמה במאי 2024 גילוי דעת מקדים בעניין שימוש בבינה מלאכותית בעבודת עורכי הדין, החלטה את/60/24. הוא מחייב הפעלת שיקול דעת עצמאי בכל מקרה, אימות התוצרים מול מקורות חיצוניים, והאחריות המקצועית נותרת על עורך הדין.
האם מותר להזין את המסמכים שלי לכלי כמו צאט חופשי?
לא בלי הסכמתכם. גילוי הדעת אוסר הזנת מידע מזהה של לקוח, מידע עסקי רגיש, מידע חסוי ומידע החוסה תחת חיסיון עורך דין ולקוח לפלטפורמות פתוחות. הוא מחייב קבלת הסכמה מפורשת ובכתב של הלקוח לפני שימוש במידע שלו בפלטפורמות כאלה, עם אפשרות אמיתית לסרב, ולא בהסכמה גורפת שנחתמה בהתחלה.
מה קרה בפסיקה למי שהגיש אסמכתאות שהמציא כלי AI?
בבג'ץ 38379-12-24, פסק דין מיום 23 בפברואר 2025, עסק בית המשפט העליון בעורך דין שהגיש עתירה שנשענה על אסמכתאות שהומצאו בידי כלי בינה מלאכותית. בבית משפט השלום בירושלים, בת'א 77773-12-20, ניתנה ביום 11 ביולי 2025 החלטה שחייבה עורכת דין ב-5,000 שקלים לאוצר המדינה וב-20,000 שקלים לנתבעים.
בורר רשאי להשתמש בבינה מלאכותית בכתיבת הפסק?
לא אותרה הנחיה, כלל אתי או עמדה ישראלית ייעודית בעניין שימוש בוררים בבינה מלאכותית. בהיעדר הסדרה, המקור המחייב היחיד הוא מה שכתבתם בהסכם. אם חשוב לכם שהבורר לא יעביר את חומרי התיק לכלי חיצוני, או שלא ייעזר בכלי בגיבוש ההכרעה, זו הוראה שצריכה להופיע בשטר הבוררין.
איפה בינה מלאכותית באמת מועילה בבוררות?
בעבודה שנשענת על נפח. סקירה של אלפי מיילים וחוזים באיתור מסמכים רלוונטיים, תרגום ראשוני של התכתבות בשפה זרה, בניית כרונולוגיה מתוך מסמכים מתוארכים, וסיכום ראשוני של פרוטוקולים ארוכים. בכל אחד מהשימושים האלה התוצר הוא חומר גלם לעבודה אנושית, ולא מוצר מוגמר שאפשר להגיש כמות שהוא.
האם השימוש ב-AI פוגע בסודיות הבוררות?
הוא מייצר סיכון אמיתי. חוק הבוררות אינו קובע חיסיון או סודיות. הסודיות בבוררות נשענת על תניה חוזית, על תקנון של מוסד בוררות ועל העובדה שההליך אינו פומבי. הזנת חומרי התיק לכלי חיצוני עלולה להוציא מידע מהמעגל הסגור הזה, ולכן צריך לבדוק מה קורה למידע אצל הספק.
מה לשאול את הצד השני ואת הבורר בתחילת ההליך?
שלוש שאלות. האם נעשה שימוש בכלי בינה מלאכותית בהכנת כתבי הטענות והאסמכתאות, האם חומרי התיק מוזנים לכלי כלשהו וכיצד מוסדר שם המידע, והאם הבורר עצמו נעזר בכלים כאלה. עדיף לשאול בישיבה המקדמית ולתעד את התשובות, ולא לגלות את זה באמצע חקירה נגדית.
צריך לכתוב על זה משהו בתניית הבוררות?
כדאי מאוד. פרט (יד) לתוספת הראשונה קובע שהבורר אינו קשור בדין המהותי, בדיני הראיות ובסדרי הדין, אלא אם הותנה אחרת. המשמעות היא שכל מה שאתם רוצים שיחול על ניהול ההליך, לרבות כללי שימוש בכלים טכנולוגיים ובסודיות, צריך להיכתב בהסכם ולא להיות מונח כמובן מאליו.

שוקלים בוררות או שכבר נמצאים בתוכה?

עו״ד דב (דובי) דוניץ ומשרד דוניץ ושות׳ עורכי דין מלווים חברות ובעלי עסקים בניסוח תניות בוררות, בניהול הליכי בוררות ובהליכי אישור וביטול של פסקי בוררות.

לפנייה ראשונית
הבהרה: האמור בעמוד זה הוא מידע כללי בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו יוצר יחסי עורך דין ולקוח. כל מקרה נבחן לגופו, והדין והתעריפים משתנים מעת לעת. אין להסתמך על האמור כאן בלי לקבל ייעוץ פרטני.