גילוי מסמכים וראיות בבוררות: מה מותר לדרוש
בבוררות מותר לדרוש תשובות לשאלונים, גילוי מסמכים והצגתם, ואף לזמן עדים ומסמכים מצד שלישי. פרט ח לתוספת הראשונה מקנה לבורר את אותה סמכות שיש לבית משפט, פרט ט מאפשר לו למחוק תביעה או הגנה של מי שאינו מציית לאחר התראה, וסעיף 16 מאפשר לפנות לבית המשפט לכפיית עד סרבן. חסיונות העדים נשמרים כמו בבית משפט.
שני אחים מנהלים עסק משפחתי לייבוא. אחד מהם משוכנע שהשני העביר עסקאות לחברה פרטית שבבעלותו. כל ההוכחה נמצאת אצל הצד השני: כרטסת הנהלת חשבונות, התכתבויות עם ספק בחו"ל, והסכם שמעולם לא הוצג. השאלה הראשונה שהוא שואל היא אם בבוררות אפשר בכלל לדרוש את החומר הזה, או שמא ויתר על כלי הגילוי כשחתם על התניה. התשובה היא שהכלים קיימים, והם רחבים יותר משנדמה.
מאין נובעת סמכות הגילוי של הבורר
סעיף 2 לחוק הבוררות מחיל על כל הסכם בוררות את הוראות התוספת הראשונה, אלא אם משתמעת כוונה אחרת. פרט (ח) בתוספת קובע שהבורר רשאי להורות על מתן תשובות לשאלונים, על גילוי מסמכים ועל הצגתם, ועל כל עניין אחר הכרוך בניהול הבוררות, כפי שרשאי בית משפט לעשות. זו ההשוואה המפורשת שקובעת את הרוחב.
המשמעות המעשית היא שמי שחתם על תניית בוררות לא ויתר על גילוי. הוא רק העביר את ההכרעה בשאלת היקף הגילוי מהשופט לבורר. ההבדל הוא בסגנון: בורר טוב מנהל את הגילוי בקדם-בוררות אחד, קוצב מועדים, ומצמצם דרישות רוחב שנועדו להתיש.
מה מותר לדרוש, ומה הכלי לכל דרישה
| הכלי | המקור בדין | מה הוא מאפשר | המגבלה |
|---|---|---|---|
| שאלונים | פרט (ח) | דרישת תשובות בכתב על עובדות שבידיעת הצד השני | הבורר רשאי לצמצם או לפטור, ולעיתים מוותרים עליהם כדי לחסוך זמן |
| גילוי מסמכים כללי | פרט (ח) | תצהיר גילוי על כל המסמכים הנוגעים לעניין המצויים או שהיו ברשות הצד | אינו כלי לדיג. נדרשת זיקה לפלוגתאות שהוגדרו בכתבי הטענות |
| דרישה למסמך ספציפי | פרט (ח) | הצגת מסמך מזוהה, כגון הסכם, כרטסת או התכתבות בתקופה מוגדרת | הבורר בוחן רלוונטיות ומידתיות |
| עיון בתיק הבוררות | פרט (יג) | עיון והעתקה של כל החומר שבתיק בכל עת סבירה | זכות של בעלי הדין, לא של גורם חיצוני |
| הזמנת עד ומסמכים מצד שלישי | ס' 13 | סמכות של בית משפט להזמין עדים ולדרוש מסמכים | חובות העד וחסיונותיו כמו בבית משפט |
| כפיית עד סרבן וסיוע דיוני | ס' 16 | כפייה וענישה של עד סרבן, גביית עדות מחוץ לתחום, תחליף המצאה | נדרשת פנייה לבית המשפט, בידי בעל דין או בידי הבורר |
| סנקציה על אי-ציות | פרט (ט) | מחיקת תביעה או דחייתה, מחיקת הגנה ופסק במעמד צד אחד | רק בהיעדר הצדק סביר, ורק לאחר התראה |
סעיף 13, כשהראיה נמצאת אצל מישהו אחר
לא כל החומר מצוי בידי הצדדים. לעיתים המסמך הקריטי נמצא אצל רואה החשבון של החברה, אצל הבנק המלווה או אצל קבלן משנה שאינו צד לבוררות. סעיף 13 נותן לבורר סמכות של בית משפט להזמין עדים ולדרוש מסמכים, וקובע שחובות העד וחסיונותיו יהיו כמו בבית משפט.
שתי מסקנות נגזרות מכאן. הראשונה, חיסיון עורך דין לקוח, חיסיון רפואי וחסיונות סטטוטוריים אחרים ממשיכים לחול במלואם. אין בבוררות דלת אחורית לחומר חסוי. השנייה, סעיף 13 מסמיך את בית המשפט לבטל הזמנה שנועדה לשימוש לרעה. דרישה גורפת שכל תכליתה להטריד ספק, לקוח או שותף עסקי של הצד השני, לא תעמוד.
סעיף 16, כשצריך את השרירים של בית המשפט
לבורר אין סמכות ביזיון. הוא יכול להורות, אך אינו יכול לכפות על מי שאינו צד לבוררות. סעיף 16 סוגר את הפער ומקנה לבית המשפט, בעניינים שבבוררות, את אותן סמכויות שיש לו בתובענה רגילה, ובכללן הזמנת עדים וקביעת שכרם, כפייה וענישה של עד סרבן, גביית עדות מחוץ לתחום השיפוט ותחליף המצאה. אותו סעיף מקנה גם סמכות לצווים זמניים כמו עיקול ועיכוב יציאה מהארץ.
סעיף 16(ב) קובע שהבקשה מוגשת בידי בעל דין או בידי הבורר. זו נקודה שנשכחת. כשעד מרכזי מסרב להתייצב, לעיתים נכון יותר שהבורר יפנה לבית המשפט, ולא אחד הצדדים, כדי לא לייצר מראית עין של הליך חד-צדדי.
פרט (ט), מה קורה למי שלא מציית
צו גילוי בלי סנקציה הוא המלצה. פרט (ט) הופך אותו לצו. מי שאינו מציית לצו של הבורר בלי הצדק סביר, לאחר שקיבל התראה, חשוף לתוצאה קשה: תובע יראה את תביעתו נמחקת או נדחית, ונתבע יראה את הגנתו נמחקת ופסק שיינתן במעמד צד אחד.
המילה "התראה" נושאת את כל המשקל. בקשו מהבורר החלטה כתובה שקוצבת מועד אחרון ומזהירה במפורש מפני הסנקציה. זה מה שיגן על הפסק אם הצד השני יטען אחר כך, לפי סעיף 24(4), שלא ניתנה לו הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו ולהביא ראיותיו. עילה זו נבחנת מהותית ולא פורמלית, ורוב הבקשות מסוג זה נדחות מכוח סעיף 26(א) כשלא נגרם עיוות דין. כלים נוספים מול צד שמסכל את ההליך במאמר סרבן בוררות, והרחבה על עילות התקיפה במאמר ביטול פסק בוררות.
פרט (יג), זכות העיון בתיק
פרט (יג) קובע שתיק הבוררות עומד לעיון הצדדים ולהעתקה בכל עת סבירה. זו זכות פשוטה שמעטים מממשים, והיא הכלי הטוב ביותר לוודא שלא הוגשו לבורר מסמכים או פניות מאחורי הגב. מגע חד-צדדי בין בורר לצד אחד הוא פגם חמור בצדק הטבעי, ופסקים בוטלו בעבר בדיוק מטעם זה. פרט (יט) מוסיף שהתיק נשמר שבע שנים מגמר הבוררות.
פרט (יד), הבורר אינו כפוף לדיני הראיות
זהו הפרט המשפיע ביותר על הראיות, והוא גם המפתיע ביותר. פרט (יד) קובע שהבורר יפעל בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה, יפסוק לפי מיטב שפיטתו, ואינו קשור בדין המהותי, בדיני הראיות או בסדרי הדין הנוהגים בבתי המשפט.
בפועל, בורר רשאי לקבל עדות שמיעה, לעיין בהתכתבויות ווטסאפ שלא הוגשו באמצעות עורך המסמך, לקבל תדפיסים ומסמכים בלי העד המתאים, ולתת לכל אלה את המשקל שייראה לו. לצדדים זה יכול להיות יתרון עצום, כי חומר אמיתי אינו נחסם בטענות קבילות טכניות, וזה יכול להיות מלכודת, כי מסמך בעייתי שהיה נפסל בבית משפט מונח בפני המכריע.
לצד המסמכים יש ערוץ ראיות נוסף שכדאי להכיר. פרט (יב) לתוספת מאפשר לבורר למנות מומחה מטעמו, לקבל את חוות דעתו ולהעביר לצדדים העתק ממנה. לצדדים שמורה הזכות להתנגד לחוות הדעת ולחקור את המומחה. בסכסוכי בנייה, חשבונאות ושמאות זה לעיתים המסלול היעיל ביותר, מפני שהוא מחליף שתי חוות דעת נוגדות בחוות דעת אחת שהצדדים יכולים לתקוף.
מה בכל זאת חוסם
אי הכפיפות לדיני הראיות אינה מוחלטת. חסיונות מכוח דין נשמרים לפי סעיף 13. כללי הצדק הטבעי חלים תמיד, וכל צד זכאי לדעת מה הוגש נגדו ולהגיב. פסק שתוכנו מנוגד לתקנת הציבור ניתן לביטול לפי סעיף 24(9), ותקנת הציבור פורשה בפסיקה כמושג שסתום המשקף ערכי יסוד כמו שלטון החוק וזכויות אדם. ראיה שהושגה בדרך פסולה בוטה עלולה למשוך את הפסק לשם.
הפתרון פשוט: אם אתם רוצים שהבורר יהיה כפוף לדיני הראיות או לחלקם, כתבו זאת. שטר הבוררין הוא המקום לעשות זאת, לצד הכפפה לדין המהותי וחובת ההנמקה. ראו שטר בוררין והתוספת הראשונה.
איך מגבילים את הגילוי מראש, ולמה כדאי
גילוי הוא השלב היקר בכל הליך. בבוררות, שבה שכר הבורר נספר בשעות, גילוי גורף מוחק את יתרון העלות שבגללו נבחר המסלול מלכתחילה. ארבע הגבלות חוזרות בקדם-בוררות טוב: ויתור הדדי על שאלונים, גילוי ממוקד למסמכים מזוהים במקום גילוי כללי, לוח זמנים קצוב לתשובות, וכלל שלפיו מסמך שלא גולה במועד לא יוגש אלא באישור הבורר.
נקודה אחרונה שכדאי להפנים לפני שמוסרים חומר עסקי רגיש: חוק הבוררות אינו קובע חיסיון או סודיות. ההליך אינו פומבי בפועל, אבל הסודיות נובעת מהסכם, מתקנון מוסד ומהפרקטיקה, ולא מהדין. הליך אישור או ביטול בבית המשפט הוא פומבי ועלול לחשוף את תוכן הפסק. פירוט במאמר סודיות בבוררות.
מה לעשות עכשיו
- הגדירו את הפלוגתאות בכתבי הטענות בצורה חדה. היקף הגילוי נגזר מהן ולא מהרצון לראות הכול.
- הגישו דרישת גילוי ממוקדת עם רשימת מסמכים מזוהים, ובקשו החלטה עם מועד ועם אזהרה מפני הסנקציה.
- אם ראיה מהותית מוחזקת בידי צד שלישי, בקשו הזמנה לפי סעיף 13, ואם היא לא מכובדת, פנו לבית המשפט לפי סעיף 16.
- ממשו את זכות העיון בתיק לפי פרט (יג) לפחות פעם אחת במהלך ההליך.
- בשטר הבוררין, החליטו מראש אם אתם רוצים כפיפות לדיני הראיות, וקבעו כללי גילוי מוסכמים.
האמור לעיל הוא מידע כללי בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו יוצר יחסי עורך דין לקוח. היקף הגילוי בכל תיק נגזר מלשון ההסכם ומהחלטות הבורר. לתמונה מלאה של מהלך ההליך ראו הליך בוררות שלב אחר שלב.
שאלות ותשובות
האם לבורר יש סמכות להורות על גילוי מסמכים
מה קורה לצד שלא מוסר מסמכים שהבורר הורה למסור
אפשר לזמן עד או מסמכים מצד שלישי שאינו צד לבוררות
האם חיסיון עורך דין לקוח חל גם בבוררות
מה המשמעות של כך שהבורר אינו כפוף לדיני הראיות
אפשר לעיין בתיק הבוררות
אפשר להגביל מראש את היקף הגילוי
שוקלים בוררות או שכבר נמצאים בתוכה?
עו״ד דב (דובי) דוניץ ומשרד דוניץ ושות׳ עורכי דין מלווים חברות ובעלי עסקים בניסוח תניות בוררות, בניהול הליכי בוררות ובהליכי אישור וביטול של פסקי בוררות.
לפנייה ראשונית