בוררות עסקית מרכז הידע לבוררות עסקית בישראל
יסודות הבוררות העסקית

בוררות מוסדית מול בוררות אד-הוק בישראל: השוואה מלאה

מאת עו״ד דב (דובי) דוניץ · עודכן 27.04.2026 · זמן קריאה כ-6 דקות

חדר דיונים ניטרלי במוסד בוררות, ממחיש את ההבדל בין בוררות מוסדית לבוררות אד-הוק

שני שותפים בחברת לוגיסטיקה מחליטים ללכת לבוררות. הם מסכימים על השם של הבורר תוך יומיים, נפגשים פעמיים, ואז הבורר נכנס לניתוח ומודיע שהוא פורש. ההסכם ביניהם אינו אומר מילה על מה קורה עכשיו. שלושה חודשים אחר כך הם עדיין לא התחילו, ואחד מהם כבר מבין שהעיכוב עובד לטובתו. זו בדיוק הנקודה שבה מתברר מה מוסד בוררות באמת עושה.

בוררות מוסדית מנוהלת בידי גוף שמפעיל מערכת כללים כתובה: הוא ממנה את הבורר, מנהל את התשלומים לפי תעריפון גלוי, ומטפל בבורר חליף אם הבורר פורש. בבוררות אד-הוק הצדדים ממנים בעצמם, והמסגרת היא ההסכם בתוספת ברירות המחדל של חוק הבוררות. המוסדית יקרה יותר וחסינה יותר בפני סחבת.

מה מוסד בוררות באמת עושה

ההנחה הרווחת היא שמוסד הוא בעיקר רשימת שמות. בפועל הוא מספק ארבעה שירותים נפרדים, וכל אחד מהם פותר תקלה שמכשילה הליכים אד-הוק.

מינוי

כשהצדדים אינם מצליחים להסכים על זהות הבורר, המוסד ממנה. זה נשמע טכני עד שנתקלים בצד שאינו מעוניין להתקדם. בבוררות אד-הוק החלופה היא פנייה לבית המשפט לפי סעיף 8 לחוק הבוררות, ולפניה נדרשת הודעה בכתב לצד השני, ואם לא הגיב בתוך שבעה ימים אפשר לפנות. זו דרך שעובדת, אך היא מוסיפה הליך משפטי לפני שהבוררות בכלל התחילה.

כללי הליך כתובים

למוסד יש מערכת כללים שממלאת את החללים: איך פותחים הליך, מתי מגישים כתבי טענות, איך מעלים טענת פסלות ומה לוח הזמנים. בבוררות אד-הוק, אם ההסכם שותק, חלה התוספת הראשונה לחוק כברירת מחדל. היא מכסה הרבה, אבל היא כתובה בשפה כללית ואינה מנהלת את היומיום.

ניהול תשלומים

המוסד גובה, מחזיק ומשחרר את הכספים לפי תעריפון מפורסם. הבורר אינו מנהל משא ומתן על שכרו מול הצדדים, וזה מסיר מתח שקיים תמיד באד-הוק. בבוררות פרטית הבורר קובע את שכרו בסכומים, בחלקים ובמועדים שהוא קובע, אלא אם נקבע אחרת בהסכם, ולבית המשפט נתונה סמכות להפחית שכר מופרז שלא נקבע בהסכמה. הבורר גם נהנה מזכות עיכבון עד לתשלום. הסבר מלא במאמר על שכר בורר.

בורר חליף

זה השירות שלא חושבים עליו עד שצריך אותו. בורר פורש, נפטר, נפסל או נבצר ממנו למלא את תפקידו. במוסד יש מנגנון להחלפה, ולפי ברירת המחדל שבתוספת הראשונה בורר חדש ממשיך מהשלב שאליו הגיעה הבוררות. באד-הוק, אם ההסכם אינו קובע מנגנון, פונים לבית המשפט, ובית המשפט רשאי אף להחליט מטעם מיוחד שהסכסוך לא יידון בבוררות. במילים אחרות, מי שלא כתב מנגנון עלול למצוא את עצמו חוזר לנקודת ההתחלה.

טבלת ההשוואה

פרמטרבוררות מוסדיתבוררות אד-הוק
מינוי הבוררהמוסד ממנה, לרוב מרשימת בוררים שהוא מנהל, או מאשר מינוי בהסכמההצדדים ממנים. אין הסכמה, פונים לבית המשפט לפי סעיף 8
כללי ההליךמערכת כללים כתובה ומפורסמת, לעיתים כללים ייעודיים לענףההסכם, ובהיעדר הוראה חלה התוספת הראשונה כברירת מחדל
לוח זמניםנקבע בכללי המוסד, ולעיתים קצוב במפורששלושה חודשים לפי פסקה (טו), עם אפשרות הארכה בשלושה נוספים
שכר הבוררתעריפון גלוי, מדורג לפי שווי התביעהנקבע בידי הבורר או בהסכמה; בית המשפט רשאי להפחית שכר מופרז
תשלום נוסףדמי פתיחת הליך, לרוב על התובעאין דמי ניהול
גבייה והחזקת כספיםהמוסד גובה ומנהלישירות מול הבורר, לרבות זכות עיכבון עד לתשלום
בורר חליףמנגנון החלפה מובנהלפי ההסכם, ובהיעדרו פנייה לבית המשפט
טענת פסלותמוסדרת בכללי המוסד ובכללי אתיקההעברה מתפקיד בידי בית המשפט בעילות שבחוק
סודיותלרוב סעיף סודיות בתקנוןרק אם נכתב בהסכם
ערעורלפי התקנון, ורק בהסכמה מפורשתרק אם הוסכם מראש, לפי סעיף 21א או סעיף 29ב
מתאים במיוחד לסכסוכים גדולים, ריבוי צדדים, יריבות גבוהה, צורך בגורם ניטרלי שמניעסכסוכים קטנים ובינוניים בין צדדים משתפי פעולה, ובורר מוסכם

העלות, בלי ערפול

בבוררות אין אגרה יחסית לשווי התביעה, וזה ההבדל הכספי הגדול מול בית משפט. השאלה כאן היא הבדל בין שני מסלולי בוררות, והוא צנוע יותר.

המוסד הישראלי לבוררות עסקית מפרסם טבלת תשלומים גלויה, ובה שני רכיבים. הראשון הוא שכר טרחת הבורר, תעריף שעתי הנגבה מכל צד ומדורג לפי שווי התביעה: עד 500,000 שקל, 800 שקל לשעה מכל צד; עד 5 מיליון שקל, 1,000 שקל לשעה; מעל 5 מיליון שקל, 1,200 שקל לשעה; ובתביעה שלא ניתן לאמוד את שוויה, 1,000 שקל לשעה. שימו לב לניסוח מכל צד: העלות האפקטיבית לשעה היא כפולה. הרכיב השני הוא דמי פתיחת הליך בשיעור מדורג משווי התביעה, במינימום 3,000 שקל, המוטלים על התובע. כל התעריפים בתוספת מע"מ, והוצאות נלוות כמו תמלול מחויבות ישירות בידי נותן השירות. לנשיא המוסד נתון שיקול דעת לסטות מהתעריפים במקרים חריגים. הנתונים נכונים ל-2026 ומתעדכנים מעת לעת, ולכן יש לאמת מול הטבלה המעודכנת לפני קבלת החלטה.

מוסדות אחרים בונים את התמחור אחרת. הפדרציה לבוררות מפרסמת מחירון לצד תקנון, כללי אתיקה ותנאי סף לתפקיד בורר. המשכן לבוררות ופתרון סכסוכים משלב דמי פתיחה עם חיוב שוטף. הנקודה החשובה אינה הסכום המדויק אלא המבנה: במוסד יודעים מראש מה משלמים, ובאד-הוק המחיר הוא תוצאה של משא ומתן.

אל תסתכלו רק על השורה התחתונה של התעריפון. הליך אד-הוק שנתקע חודשיים בגלל ויכוח על מינוי, ואז עוד חודש בגלל סירוב להתקדם, עלה לכם יותר מדמי פתיחה. מנגד, בסכסוך של מאתיים אלף שקל בין שני צדדים שמסכימים על בורר, מנגנון מוסדי הוא הוצאה שאפשר לחסוך.

אילו מוסדות פועלים בישראל

המוסד הישראלי לבוררות עסקית פועל מטעם איגוד לשכות המסחר ומוקדש לזכרה של פרופ' סמדר אוטולנגי. הוא מפרסם מערכות כללים נפרדות: כללי בוררות בעברית, כללי בוררות בינלאומית, כללי אתיקה לבוררים, כללים ייעודיים להתחדשות עירונית וכללים ייעודיים להיי-טק, וכן נוסח מומלץ של סעיף בוררות להכללה בחוזים. הוא מנהל רשימת בוררים ומגשרים ומפעיל גם מסלול גישור. בסוף 2024 פרסם כללי בוררות בינלאומית חדשים, שנועדו לצמצם את הפער בין סדרי הבוררות המקומיים לבין המקובל על גורמים עסקיים בינלאומיים.

הפדרציה לבוררות מפעילה מסלולי בוררות וגישור ומציגה התמחות בתחומי דיני עבודה, עסקים, ביטוח ומקרקעין. המשכן לבוררות ופתרון סכסוכים פועל עם סגל של שופטים בדימוס ואנשי מקצוע, מציע מנגנון ערעור מובנה ואולמות ניטרליים. ללשכת עורכי הדין מוסד בוררות ייעודי, המשמש בעיקר לסכסוכים בין עורכי דין לבין עצמם ובינם לבין לקוחותיהם. פועלים גם המרכז הישראלי לגישור ובוררות, הלשכה לטכנולוגיות המידע לסכסוכי מערכות מידע, ומרכז להסכמות בענף הבנייה.

מסלול נוסף הוא בתי הדין לממונות, שבהם המבנה המשפטי הוא שטר בוררין לפי חוק הבוררות, ולכן הפסק בר אישור ובר אכיפה ככל פסק בוררות. ולבסוף, באגודות שיתופיות קיים מסלול סטטוטורי נפרד שבו רשם האגודות השיתופיות משמש רשות בוררות וממנה בוררים, וזכויות הערעור בו רחבות יחסית. בחירת הזהות עצמה נדונה במאמר על איך בוחרים בורר ובמאמר על מינוי בורר.

איזה מסלול לאיזה סכסוך

מצבהמסלול שנוטה להתאיםלמה
מחלוקת חשבונאית בין שני צדדים שממשיכים לעבוד יחדאד-הוק, בורר מקצועי מוסכםמהיר, זול, וההסכמה על הבורר כבר קיימת
סכסוך בעלי מניות עם יריבות גבוההמוסדיגורם חיצוני מניע את ההליך גם כשצד אחד מעוניין בעיכוב
ריבוי צדדים בשרשרת חוזיםמוסדיכללים כתובים לאיחוד ולפיצול הליכים
סכסוך ענפי טכנישניהם, לפי זמינות מומחהמה שקובע הוא מומחיות המכריע, לא זהות המסגרת
צד אחד חושש מסחבתמוסדימינוי ובורר חליף מטופלים בלי לעבור דרך בית המשפט
סכום מחלוקת נמוךאד-הוקדמי פתיחה כבדים יחסית לשווי הסכסוך

הנקודה שנשכחת: הדין המהותי

הסכם בוררות רואים אותו כמכיל את הוראות התוספת הראשונה, אלא אם משתמעת ממנו כוונה אחרת. פסקה (יד) קובעת שהבורר יפעל בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה, יפסוק לפי מיטב שפיטתו, ואינו קשור בדין המהותי, בדיני הראיות או בסדרי הדין הנוהגים בבתי המשפט. הכלל הזה חל בשני המסלולים. בחירה במוסד אינה מחילה עליכם את הדין באופן אוטומטי.

מה שכן משתנה הוא נקודת הפתיחה. חלק ממערכות הכללים הייעודיות שמפרסמים מוסדות כוללות חובת פסיקה לפי הדין המהותי וחובת הנמקה. לכן, לפני שאתם מפנים בחוזה לתקנון, קראו מה כתוב בו. ואם הדין חשוב לכם, אל תסתמכו על התקנון בלבד: כתבו בתניית הבוררות שהבורר יפסוק לפי הדין המהותי הישראלי, יחויב בהנמקה ובניהול פרוטוקול. הצירוף הזה גם מקים עילת ביטול אם הבורר יתעלם מההתניה, וגם פותח את מסלול הערעור ברשות. פירוט מלא במאמר על התוספת הראשונה ובמדריך לתניית בוררות.

מה לעשות עכשיו

האמור לעיל הוא מידע כללי בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו יוצר יחסי עורך דין ולקוח. משרד דוניץ ושות' ברעננה עוסק בבוררות עסקית ובניסוח תניות בוררות.

שאלות ותשובות

מה ההבדל המהותי בין בוררות מוסדית לאד-הוק
בבוררות מוסדית הצדדים מפנים את הסכסוך לגוף שמנהל הליכים דרך קבע: הוא ממנה בורר, מפעיל מערכת כללים כתובה, גובה ומנהל את התשלומים, ומטפל במצב שבו הבורר פורש. בבוררות אד-הוק הצדדים ממנים בורר בעצמם והמסגרת היא ההסכם שלהם בתוספת ברירות המחדל של חוק הבוררות.
בוררות מוסדית יקרה יותר
לרוב כן במונחי תשלום ישיר, מפני שנוספים דמי פתיחת הליך על שכר הבורר. מנגד, התעריפים גלויים מראש והשכר אינו נתון למשא ומתן פרטני. בבוררות אד-הוק אין דמי ניהול, אך אין תעריפון, והמחיר נקבע מול הבורר. הפער המשמעותי באמת הוא בזמן שנחסך כשמנגנון חיצוני מטפל בתקלות.
כמה עולה בוררות במוסד הישראלי לבוררות עסקית
המוסד מפרסם טבלת תשלומים גלויה. שכר הבורר הוא תעריף שעתי לכל צד, מדורג לפי שווי התביעה: עד חצי מיליון שקל 800 שקל לשעה, עד חמישה מיליון 1,000 שקל, ומעליהם 1,200 שקל. לצד זאת נגבים דמי פתיחת הליך בשיעור מדורג משווי התביעה, במינימום 3,000 שקל, מהתובע. הכל בתוספת מס ערך מוסף. הנתונים נכונים ל-2026 והם מתעדכנים מעת לעת.
מה קורה אם הבורר שמינינו מתפטר באמצע
במוסד קיים מנגנון למינוי בורר חליף, ובורר חדש ממשיך מהשלב שאליו הגיעה הבוררות לפי ברירת המחדל שבתוספת הראשונה. בבוררות אד-הוק, אם ההסכם אינו קובע מנגנון והצדדים אינם מסכימים, נדרשת פנייה לבית המשפט. בית המשפט רשאי גם להחליט, מטעם מיוחד, שהסכסוך לא יידון עוד בבוררות.
מה עדיף לסכסוך קטן
אין תשובה אחת. בסכסוכים קטנים דמי הפתיחה כבדים יחסית לשווי המחלוקת, ולכן בורר יחיד באד-הוק, עם לוח זמנים קצוב בהסכם, יעיל מאוד כשהצדדים משתפים פעולה. אם כבר בשלב המינוי מתגלה סחבת, החיסכון מתאדה, ומוסד שממנה בורר במקומכם שווה את המחיר. שאלו את עצמכם קודם כל עד כמה הצד השני מעוניין להתקדם.
אילו מוסדות פועלים בישראל
בין הפעילים: המוסד הישראלי לבוררות עסקית, הפועל מטעם איגוד לשכות המסחר; הפדרציה לבוררות; המשכן לבוררות ופתרון סכסוכים; המוסד לבוררות של לשכת עורכי הדין; המרכז הישראלי לגישור ובוררות; הלשכה לטכנולוגיות המידע; ובתי דין לממונות. לצדם קיים מסלול סטטוטורי נפרד אצל רשם האגודות השיתופיות.
האם תקנון של מוסד גובר על מה שכתבנו בחוזה
התקנון נכנס להסכם בזכות ההפניה אליו, ולכן הוא חלק מהחוזה שלכם. אם כתבתם בחוזה הוראה מנוגדת, נוצר ויכוח פרשני שכדאי למנוע מראש. קראו את התקנון לפני החתימה, במיוחד בסעיפי לוחות זמנים, ערעור, סודיות וחלוקת הוצאות, וודאו שהתניה שלכם מתיישבת איתו.
בבוררות מוסדית הבורר כפוף לדין
לא אוטומטית. פסקה (יד) לתוספת הראשונה קובעת שהבורר אינו קשור בדין המהותי, בדיני הראיות או בסדרי הדין הנוהגים בבתי המשפט, אלא אם הותנה אחרת. חלק ממערכות הכללים הייעודיות של מוסדות מחייבות פסיקה לפי הדין המהותי והנמקה. אם זה חשוב לכם, בדקו את התקנון והוסיפו התניה מפורשת בתניית הבוררות.

שוקלים בוררות או שכבר נמצאים בתוכה?

עו״ד דב (דובי) דוניץ ומשרד דוניץ ושות׳ עורכי דין מלווים חברות ובעלי עסקים בניסוח תניות בוררות, בניהול הליכי בוררות ובהליכי אישור וביטול של פסקי בוררות.

לפנייה ראשונית
הבהרה: האמור בעמוד זה הוא מידע כללי בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו יוצר יחסי עורך דין ולקוח. כל מקרה נבחן לגופו, והדין והתעריפים משתנים מעת לעת. אין להסתמך על האמור כאן בלי לקבל ייעוץ פרטני.