סעיף 79ב: כשבית המשפט מעביר את התיק לבורר

הסיטואציה מוכרת. תביעה של קבלן נגד יזם על חשבון סופי בפרויקט, שלוש חוות דעת הנדסיות, אלפי עמודים של יומני עבודה, ושופט שאומר בקדם המשפט שהתיק ידרוש חמישה ימי הוכחות שהוא יוכל לקבוע רק בעוד תקופה ארוכה. ואז הוא מציע להעביר את התיק לבורר.

ההצעה הזאת נשמעת פשוטה. היא אינה פשוטה, ומי שמסכים לה במסדרון בלי לקרוא את מה שהוא חותם עליו עלול לגלות שהוא ויתר על דברים שלא התכוון לוותר עליהם.

מה סעיף 79ב עושה

הסעיף נותן לבית המשפט כלי אחד: להעביר עניין אזרחי שמונח לפניו להכרעת בורר, בהסכמת הצדדים. ההסכמה היא תנאי. אין העברה כפויה.

מרגע ההעברה חל חוק הבוררות, תשכ"ח-1968 על ההליך. לא חלק ממנו. כולו. הבורר מקבל את הסמכויות שהחוק מקנה לו, הצדדים מקבלים את ההגנות שהחוק מקנה להם, והתוספת הראשונה נכנסת לתמונה כברירת מחדל בדיוק כפי שהיא נכנסת לכל הסכם בוררות.

ההבדל המרכזי בין 79ב לבין בוררות רגילה נמצא בשני דברים. הראשון הוא מקור ההסמכה: כאן זו הפניה שיפוטית והסכמה שניתנה בבית המשפט, ולא תניה שנחתמה בחוזה שנתיים או עשור קודם לכן. השני הוא התיק הפתוח: בבוררות חוזית אין הליך תלוי ועומד, ובמסלול 79ב יש תיק שממתין לפסק.

שלושת הסעיפים, זה לצד זה

מה קורה לתיק מרגע ההעברה

התיק אינו נמחק ואינו נסגר. הוא מושהה. הבוררות מתנהלת מחוץ לכתלי בית המשפט, ובסיומה הפסק חוזר להליך שממתין לו. המשמעות המעשית היא שהמסגרת הפרוצדורלית של ההמשך כבר קיימת, ואין צורך לפתוח תיק חדש כדי לאשר את הפסק או כדי לתקוף אותו.

מי ממנה את הבורר

הדרך הטובה היא להסכים על זהות הבורר לפני שמאשרים את ההעברה, ולא אחריה. אפשר לנקוב בשם, אפשר לקבוע מנגנון מינוי, ואפשר להפנות למוסד בוררות שימנה בורר מרשימתו. מי שמשאיר את השאלה פתוחה מוצא את עצמו לעיתים בהתכתבות ארוכה על שמות, בזמן שהתיק ממתין. אם אין הסכמה, המנגנון שבחוק הבוררות עומד לרשות הצדדים, לרבות פנייה לבית המשפט לפי סעיף 8 למינוי בורר, ולפי סעיף 10 דינו של בורר שמינה בית המשפט כדין בורר שמינו הצדדים.

מה נשאר בסמכות בית המשפט

לא הכול עובר. סמכויות העזר שבסעיף 16 לחוק הבוררות נשארות בידי בית המשפט: הזמנת עדים וכפייתם, גביית עדות מחוץ לתחום, תחליף המצאה, וכל מה שנוגע לעיקול נכסים, עיכוב יציאה מהארץ, ערובה, כינוס נכסים וצווי עשה ולא-תעשה. הבורר עצמו יכול לתת סעדים לפי פרט (יז) לתוספת הראשונה, אבל לא במעמד צד אחד, לא כלפי צדדים שלישיים ולא באכיפה ישירה. נקודה שנוטים לשכוח: סעיף 16(ב) מאפשר גם לבורר להגיש את הבקשה לבית המשפט, ולא רק לבעל דין.

מה קורה לחומרים שכבר הוגשו

כתבי טענות, חוות דעת ותצהירים שהוגשו לבית המשפט אינם מתאדים. הצדדים מעבירים אותם לבורר, ולעיתים מסכימים במפורש שהם ישמשו כמות שהם. שווה לקבוע זאת בכתב ההעברה. שווה גם לקבוע מה דינם של דיוני קדם משפט שכבר התקיימו והחלטות ביניים שכבר ניתנו.

שלושה דברים שרוב הצדדים שוכחים לכתוב

ראשית, לוח זמנים. ברירת המחדל שבפרט (טו) לתוספת הראשונה היא פסק תוך שלושה חודשים מהיום שהבורר החל לדון, עם אפשרות הארכה של שלושה נוספים. אם עברתם לבוררות בגלל הקצב, אמרו זאת במפורש וקבעו את המועד שאתם רוצים.

שנית, סודיות. אחד הנימוקים הנפוצים להעברה הוא הרצון להוציא את הסכסוך מהאור. חוק הבוררות אינו קובע חיסיון ואינו קובע אי-קבילות, ולכן הסודיות נשענת על תניה חוזית או על תקנון של מוסד בלבד. יש לכך גם סייג מובנה: כשהפסק חוזר לבית המשפט לאישור או לדיון בבקשת ביטול, ההליך הוא פומבי ותוכן הפסק עלול להיחשף.

שלישית, כסף. מי משלם את שכר הבורר, באיזו חלוקה, ומה קורה אם צד מפגר בתשלום. ברירת המחדל שבתוספת היא חלוקה של חלק כחלק, וסעיף 31 לחוק מאפשר לצד לשלם במקום המפגר ולחזור אליו אחר כך. תקרה מוסכמת לשכר הבורר חוסכת ויכוח מאוחר.

אילו עילות ביטול חלות

מכיוון שחוק הבוררות חל, פסק שניתן במסלול 79ב חשוף לאותן עשר עילות ביטול שבסעיף 24 לחוק, ובאותם תנאים. הבקשה מוגשת תוך 45 יום מיום מסירת העתק הפסק לפי סעיף 27, ובית המשפט רשאי להאריך מטעמים מיוחדים. סעיף 26(א), המסנן המרכזי בפרקטיקה, ממשיך לפעול: גם כשקיימת עילה, בית המשפט רשאי לדחות את הבקשה אם לא נגרם עיוות דין. הפסיקה קבעה שהעילות הן רשימה סגורה המתפרשת בצמצום, ושבית המשפט אינו יושב כערכאת ערעור על הבורר. ראו ביטול פסק בוררות.

העילה הראשונה, בגרסה של 79ב

העילה שעניינה היעדר הסכם בוררות בר-תוקף נראית אחרת כאן. בבוררות חוזית התוקפים מכוונים לתניה בחוזה: האם היא בכתב, האם היא חלה על הסכסוך, האם מי שחתם היה מוסמך. במסלול 79ב מקור הסמכות הוא ההסכמה שניתנה בבית המשפט וההחלטה שאישרה אותה. לכן הוויכוח נודד ממקום אחד לשני, מקיומו של הסכם אל היקפה של ההסכמה שנרשמה בפרוטוקול. שם גם נמצא הסיכון האמיתי.

חריגה מסמכות והיקף ההעברה

העילה הנטענת ביותר בהקשר הזה היא שהבורר פעל בלא סמכות או חרג מהסמכויות שניתנו לו. הסיבה פשוטה: היקף ההעברה נקבע במסמך אחד, לעיתים קצר, שנוסח בזריזות באולם. אם הצדדים העבירו לבורר את שאלת החשבון הסופי, והבורר פסק גם בשאלת ביטול ההסכם, נפתחת חזית. הפסיקה מבחינה בין טעות בתוך הסמכות, שאינה עילת ביטול, לבין דיון בנושא שלא נמסר לבורר כלל, שהיא עילה. במקביל, נושא שנדון בפועל בלא מחאה בזמן אמת עשוי להיחשב כמוסכם ולהרחיב את הסמכות מכללא. המסקנה המעשית אחת: מי שסבור שהבורר חורג, מוחה בכתב מיד, ולא ממתין לתוצאה.

מתי 79ב הוא מהלך נכון ומתי לא

המסלול מתאים כשהתיק דורש ידע מקצועי, מהנדס בפרויקט בנייה או רואה חשבון בסכסוך על התאמות מחיר בעסקה. הוא מתאים כשהזמן הוא הנכס היקר, למשל בעסק שנתקע. הוא מתאים כשהצדדים מעדיפים דיון שאינו פומבי, אם כי ראוי להסדיר סודיות בכתב מפני שהחוק אינו קובע אותה. השוואה רחבה יותר נמצאת במאמר על בוררות מול בית משפט.

המסלול פחות מתאים כשהתיק מעורר שאלה משפטית עקרונית שראוי שתוכרע בבית המשפט, כשאחד הצדדים מייעד את התיק לערעור, או כשיש פערי כוח משמעותיים בין הצדדים. גם החזר האגרה הוא שיקול שנשאל עליו הרבה, וכדאי לברר את הפרטים מול מזכירות בית המשפט לפני ההחלטה ולא להסתמך על מספרים ששמעתם.

מה לעשות עכשיו

1. אל תסכימו בעל פה. בקשו נוסח כתוב של החלטת ההעברה וקראו אותו לפני שהוא נרשם בפרוטוקול.
2. הגדירו במדויק מה מועבר. רשימת פלוגתאות סגורה עדיפה על ניסוח כללי, והיא הבלם היעיל ביותר מפני טענות חריגה מסמכות בהמשך.
3. החליטו על כפיפות לדין המהותי. בלי אמירה מפורשת, פרט (יד) לתוספת הראשונה קובע שהבורר אינו קשור בדין, בדיני הראיות ובסדרי הדין.
4. הכריעו בשאלת הערעור מראש. אם אתם רוצים אותו, קבעו מסלול לפי 21א או 29ב, כמפורט במאמר על ערעור על פסק בוררות.
5. קבעו לוח זמנים, מנגנון סודיות ואופן חלוקת שכר הבורר וההוצאות, ובדקו מה קורה לסעדים זמניים קיימים.
6. כשמתקבל הפסק, סמנו ביומן את 45 הימים ובדקו את דרכי הפעולה במאמר על אישור פסק בוררות.

האמור כאן הוא מידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי, ואין בקריאתו כדי ליצור יחסי עורך דין ולקוח. ההחלטה אם להסכים להעברה לפי סעיף 79ב תלויה בנסיבות התיק ובנוסח שנרשם בפועל.