סעדים זמניים בבוררות: עיקול, צו מניעה ועיכוב יציאה מהארץ
בבוררות ישראלית הסמכות לסעדים זמניים מפוצלת. הבורר רשאי לפי פרט (יז) לתוספת הראשונה לתת צו עשה, צו לא-תעשה, פסק הצהרתי ופסק ביניים, אך רק בין הצדדים לבוררות. עיקול, עיכוב יציאה מהארץ, ערובה וכינוס נכסים שמורים לבית המשפט המחוזי לפי סעיף 16(א)(5), ולפי סעיף 16(ב) גם הבורר עצמו רשאי לבקשם.
ספק גילה שרשת קמעונאית שחייבת לו שני מיליון שקל מעבירה מלאי ומוכרת ציוד. הסכם ההפצה ביניהם כולל תניית בוררות, וכבר מונה בורר. השאלה שנשאלת בטלפון הראשון היא תמיד אותה שאלה: אפשר להטיל עיקול, ומי נותן אותו.
התשובה מחייבת להפריד בין שני מגרשים. יש דברים שהבורר יכול לעשות, ויש דברים שרק בית המשפט המחוזי יכול לעשות, וההבחנה ביניהם אינה שרירותית. היא נגזרת ממקור הסמכות: הבורר שואב את כוחו מהסכמת הצדדים, ולכן כוחו עוצר בדיוק במקום שבו נגמרת ההסכמה.
מה הבורר מוסמך לתת
פרט (יז) לתוספת הראשונה לחוק הבוררות מעניק לבורר סמכות רחבה למראה. הוא רשאי לתת פסק הצהרתי, צו עשה, צו לא-תעשה, צו לביצוע בעין, וכן כל סעד אחר שבית משפט מוסמך לתתו. הוא גם רשאי לתת פסק ביניים, כלומר הכרעה חלקית שאינה סוגרת את התיק.
הסמכות הזו היא ברירת מחדל, כלומר היא חלה אלא אם הצדדים כתבו אחרת. שאר ברירות המחדל מרוכזות במאמר על התוספת הראשונה, וכדאי לקרוא אותן יחד.
בפועל, סעד זמני מהבורר עובד היטב בין שני צדדים שממשיכים להתנהל זה מול זה. צו שאוסר על שותף לחתום בשם החברה עד להכרעה, צו שמחייב קבלן משנה להשלים עבודה תוך פרק זמן קצוב, הוראה לצד להפקיד סכום שנוי במחלוקת בנאמנות. אלה הוראות שאדם סביר מציית להן, ואי-ציות להן נושא מחיר בתוך הבוררות עצמה.
שלוש המגבלות שחוסמות את הבורר
1. אין מעמד צד אחד
סעד זמני בבית המשפט שווה משהו כשהוא מגיע בהפתעה. בורר אינו יכול לעבוד כך. הליך בוררות בנוי כולו על זכות הטיעון של שני הצדדים, וסעיף 24(4) לחוק הופך אי-מתן הזדמנות נאותה לטעון לעילת ביטול. בורר שייתן צו בלי לשמוע את הצד שכנגד מעמיד את כל ההליך בסיכון. המשמעות המעשית: מרגע שהוגשה בקשה לבורר, הצד שכנגד יודע, ויש לו זמן לפעול.
2. אין תחולה על צדדים שלישיים
עיקול אינו פועל על הנתבע. הוא פועל על מי שמחזיק בכספו או ברכושו: הבנק, רשם המקרקעין, רשות הרישוי, לקוח שחייב לו כסף. אף אחד מהם לא חתם על הסכם הבוררות ואינו כפוף לבורר. צו של בורר שמופנה לבנק הוא נייר בלי כתובת. אותו היגיון חל על כינוס נכסים ועל רישום הערה בפנקסי המקרקעין.
3. אין אכיפה ישירה ואין ביזיון
בית משפט שנותן צו יכול לאכוף אותו בהליכי ביזיון. לבורר אין סמכות כזו. פסק בוררות, לרבות פסק ביניים, אינו ניתן להוצאה לפועל עד שאושר בבית המשפט, כמוסבר במאמר על אישור פסק בוררות. מה שכן עומד לרשות הבורר הוא פרט (ט) לתוספת: צד שאינו מציית לצו בלא הצדק סביר, לאחר התראה, עלול למצוא את תביעתו נמחקת או את הגנתו מסולקת מהתיק. זו סנקציה דיונית חזקה, אך היא אינה מחזירה כסף שכבר יצא מהחשבון.
מה שמור לבית המשפט: סעיף 16(א)(5)
סעיף 16 לחוק הבוררות מקנה לבית המשפט המחוזי, בעניינים המנויים בו, אותן סמכויות שיש לו בתובענה רגילה. סעיף קטן (5) הוא הרלוונטי כאן, והוא מונה: עיקול נכסים, עיכוב יציאה מהארץ, מתן ערובה, כינוס נכסים, צו עשה וצו לא-תעשה.
שימו לב שצו עשה וצו לא-תעשה מופיעים בשתי הרשימות. זו אינה טעות. אותו סעד עצמו יכול להינתן בשני המסלולים, וההבדל הוא בכוח שמאחוריו: צו של בית משפט אכיף מיידית ואפשר לתת אותו במעמד צד אחד, צו של בורר אינו כזה.
הבקשה נבחנת לפי אמות המידה הרגילות של סעד זמני: ראיות מהימנות לכאורה לקיום עילת התביעה, מאזן נוחות, תום לב וניקיון כפיים, ולרוב הפקדת ערובה. העובדה שהסכסוך מתנהל בבוררות אינה מקלה ואינה מחמירה.
סעיף 16(ב): גם הבורר רשאי לפנות
נקודה שנעלמת כמעט תמיד. סעיף 16(ב) קובע שהבקשה לבית המשפט תוגש בידי בעל דין או בידי הבורר. כלומר, בורר שנוכח לדעת שנכס שנוגע לבוררות מוברח, או שעד מרכזי מסרב להתייצב, אינו חייב לשבת ולהמתין לצד שיפעל. הוא רשאי לפנות בעצמו.
בפרקטיקה זה נדיר, והשימוש הנכון בכלי הזה הוא בעיקר כאזכור. צד שמעלה בפני הבורר את החשש להברחת נכסים ומזכיר את סעיף 16(ב) מייצר לחץ שאין לו מקבילה בבית משפט. סוגיות דומות של התמודדות עם צד שאינו משתף פעולה מפורטות במאמר על סרבן בוררות.
סעיף 17: כמה זמן הסעד מחזיק
סעיף 17 קובע שסעד שניתן לפי סעיף 16(א)(5) עומד בתוקפו עד למתן פסק הבוררות, אם לא בוטל קודם לכן, ושהבורר רשאי להפוך אותו לסופי בפסק.
המשפט השני הוא זה שמפילים עליו תיקים. עיקול זמני שניתן בבית המשפט מלווה את הבוררות במשך שנה, ואז ניתן פסק שמחייב את הנתבע בתשלום ושותק לגבי העיקול. באותו רגע העיקול פוקע. הזוכה מחזיק פסק, נדרש לאשר אותו ואז לפתוח תיק בהוצאה לפועל, ובינתיים הכסף כבר אינו בחשבון. הפתרון פשוט: לבקש מהבורר, בסיכומים ובמפורש, שיקבע בפסק כי הסעד הזמני יהפוך לסופי.
שכבת הגנה נוספת קיימת בסעיף 29, המאפשר לבית המשפט להורות על עיקול, עיכוב יציאה וערובה בעת שמתנהל דיון בבקשה לאישור הפסק או לביטולו.
לאן מגישים בפועל
הפנייה נעשית לבית המשפט המחוזי. סעיף 1 לחוק הבוררות מגדיר את "בית המשפט" לצורך החוק כבית המשפט המחוזי, למעט בסעיפים 5 ו-9, ולכן גם בקשה לסעד זמני בסכסוך שסכומו נמוך יחסית מגיעה למחוזי ולא לשלום.
איזה מחוז? תקנות סדרי הדין בעניני בוררות מפנות לכמה זיקות אפשריות: מקום מגוריו או עסקו של המשיב, המקום שנקבע לקיום הבוררות, המקום שבו נעשה המעשה נושא הבוררות, או בית משפט שהצדדים הסכימו עליו. בהיעדר כל אלה, הסמכות נתונה למחוזי בירושלים.
מבחינת צורת ההגשה, המרצת הפתיחה בוטלה עם כניסתן לתוקף של תקנות סדר הדין האזרחי החדשות, והפנייה נעשית היום בדרך של בקשה בכתב הנתמכת בתצהיר. בעניני בוררות קיימות גם מגבלות היקף: הבקשה והתשובה עד שמונה עמודים כל אחת, והתצהיר עד שישה עמודים. בבקשה דחופה לסעד זמני המשמעות היא שצריך לבחור מה נכנס, ולצרף את הראיות המרכזיות כנספחים ולא כטיעון.
איזה סעד לאן פונים
| הסעד המבוקש | הכתובת | המקור | הערה מעשית |
|---|---|---|---|
| עיקול זמני על חשבון בנק או נכס | בית המשפט המחוזי | ס' 16(א)(5) | פועל על צד שלישי, מחוץ להישג ידו של הבורר |
| עיכוב יציאה מהארץ | בית המשפט המחוזי | ס' 16(א)(5) | סעד חריג, דורש תשתית ראייתית ממשית |
| כינוס נכסים | בית המשפט המחוזי | ס' 16(א)(5) | מחייב מינוי בעל תפקיד ופיקוח שיפוטי |
| הפקדת ערובה להבטחת הפסק | בית המשפט המחוזי | ס' 16(א)(5) | הבורר יכול להורות על הפקדה בין הצדדים לפי פרט (יח) |
| צו מניעה בין הצדדים בלבד | הבורר או בית המשפט | פרט (יז) / ס' 16(א)(5) | מהבורר מהיר וזול; מבית המשפט אכיף ואפשרי במעמד צד אחד |
| צו עשה בין הצדדים בלבד | הבורר או בית המשפט | פרט (יז) / ס' 16(א)(5) | אותו שיקול |
| פסק ביניים בסוגיה שהוכרעה | הבורר בלבד | פרט (יז) | מקצר את ההליך, טעון אישור לצורך אכיפה |
| סעד במעמד צד אחד | בית המשפט בלבד | ס' 16(א)(5) | הבורר חסום מפאת זכות הטיעון |
| הגנה בין הפסק לאישורו | בית המשפט | ס' 29 | נקודת התפר שבה נכסים נעלמים |
מה לעשות עכשיו
- אם יש חשש להברחת נכסים, אל תחכו למינוי בורר. בקשה לפי סעיף 16(א)(5) מוגשת לבית המשפט המחוזי גם לפני שהבוררות התחילה בפועל, ובלבד שקיים הסכם בוררות.
- הכינו את התשתית הראייתית לפני הפנייה: תדפיסי חשבון, נסחי טאבו, התכתבויות. סעד זמני נופל על ראיות חסרות הרבה יותר מאשר על משפט.
- אל תעצרו את הבוררות בגלל הבקשה. סעיף 18 קובע שהיא אינה מעכבת את ההליך, וההליך המקביל מפורט במאמר על הליך בוררות שלב אחר שלב.
- בסיכומים, בקשו מפורשות שהבורר יהפוך את הסעד הזמני לסופי לפי סעיף 17.
- אם הצד שכנגד פתח בהליך בבית משפט למרות תניית בוררות, שקלו במקביל בקשה לפי סעיף 5 לעיכוב הליכים, ושימו לב שבקשה לסעד זמני אינה נחשבת בדרך כלל טענה לגופו של עניין.
האמור לעיל הוא מידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי, אינו תחליף לבדיקה פרטנית ואינו יוצר יחסי עורך דין ולקוח. סעד זמני הוא הליך דחוף שבו כל יום קובע, ובחינת הנסיבות מול עורך דין נדרשת מוקדם ככל האפשר.
משרד דוניץ ושות' ברעננה מטפל בסעדים זמניים במקביל להליכי בוררות עסקית.
שאלות ותשובות
אפשר לבקש עיקול זמני מהבורר?
מי מגיש את הבקשה לבית המשפט, אני או הבורר?
הבקשה לבית המשפט עוצרת את הבוררות?
כמה זמן מחזיק סעד זמני שניתן לפי סעיף 16?
מה קורה לסעד הזמני בזמן שמתנהלת בקשה לביטול הפסק?
אפשר לקבל צו במעמד צד אחד בבוררות?
עיכוב יציאה מהארץ בסכסוך עסקי — מתי בכלל נותנים דבר כזה?
צריך להפקיד ערובה כדי לקבל סעד זמני?
שוקלים בוררות או שכבר נמצאים בתוכה?
עו״ד דב (דובי) דוניץ ומשרד דוניץ ושות׳ עורכי דין מלווים חברות ובעלי עסקים בניסוח תניות בוררות, בניהול הליכי בוררות ובהליכי אישור וביטול של פסקי בוררות.
לפנייה ראשונית