הסכם שותפות: הסעיפים שמונעים את הסכסוך הבא בין השותפים
הסכם שותפות מונע סכסוכים כשהוא מכריע מראש בשבע שאלות: מה כל אחד מכניס, איך מתחלקים הרווחים וההפסדים, איזה רוב דרוש לכל סוג החלטה, כמה מותר למשוך, מה מותר לעשות מחוץ לשותפות, איך יוצאים ולפי איזה שווי, ומי מכריע כשמתעורר ויכוח. בהעדר הסכם חלות ברירות המחדל של פקודת השותפויות, והן כלליות ואינן מותאמות לעסק מסוים.
שני חברים פותחים עסק. אחד מביא כסף, השני מביא לקוחות. הם מחלקים חצי חצי, לוחצים ידיים ומתחילים לעבוד. שלוש שנים אחר כך העסק מרוויח, אחד מהם עובד שישה ימים בשבוע והשני מגיע לפגישות פעם בשבוע, והשאלה מי זכאי למה הופכת משאלה של הגינות לשאלה משפטית. אין הסכם, ולכן אין תשובה מוסכמת.
הסכם שותפות אינו מסמך שנועד לפתור סכסוך. הוא נועד למנוע אותו, ולכן הוא נכתב דווקא בתקופה שבה איש מהצדדים אינו מדמיין שיהיה סכסוך. זה מה שהופך את הכתיבה שלו לקשה, ואת הדילוג עליו למפתה.
השותפות קיימת גם בלי נייר וגם בלי רישום
פקודת השותפויות מחייבת רישום. סעיף 4 קובע ששותפות שנתכוננה לשם ניהול עסק חייבת ברישום לפי הפקודה תוך חודש מיום שנתכוננה. סעיף 6 מוסיף סנקציה, קנס לכל שותף בגין כל יום שבו נמשכת העבירה, ובאותה נשימה קובע דבר חשוב בהרבה: אי רישומה של שותפות לא ישפיע בשיקול אם השותפות קיימת ואם לאו.
המשמעות מפתיעה לא מעט בעלי עסקים. אם התנהלתם כשותפים, ניהלתם עסק משותף, חלקתם רווחים והצגתם את עצמכם כך כלפי חוץ, אתם שותפים בעיני הדין גם אם מעולם לא הגשתם דבר לרשם השותפויות. הפקודה תחול עליכם. השאלה היחידה שנשארת פתוחה היא אילו הוראות שלה יחולו: אלה שאתם כתבתם, או אלה שהיא כותבת במקומכם. הרחבה בנושא במאמר על זכויות שותף לפי פקודת השותפויות.
נקודה מבנית נוספת שכדאי להכיר מראש: סעיף 3 לפקודה מגביל את מספר השותפים הכלליים בשותפות לעשרים. עסק שמתכנן לגייס משקיעים או לצרף שותפים בהיקף גדול צריך לתכנן את המבנה בהתאם, ולא לגלות את המגבלה באמצע סבב גיוס.
ברירת המחדל של הפקודה, ולמה היא כמעט אף פעם לא מתאימה
סעיף 34 לפקודה הוא סעיף ברירת המחדל המרכזי ביחסים שבין השותפים לבין עצמם. כותרתו זכויותיהם וחובותיהם של השותפים, והוא עוסק בחלוקת ההון, ברווחים ובהפסדים ובהשתתפות בניהול. הוא חל כאשר אין בין הצדדים הסכם אחר.
הבעיה אינה בסעיף. הבעיה היא שסעיף ברירת מחדל נכתב למקרה הכללי, והעסק שלכם אינו המקרה הכללי. שותף שהכניס ארבע מאות אלף שקל ושותף שהכניס ידע וזמן אינם באותה עמדה כלכלית, וכלל אחיד לא יכול לדעת זאת. אותו דבר נכון לגבי ניהול. בעסק אמיתי יש מי שמנהל ויש מי שמלווה, וההסכם הוא המקום היחיד שבו אפשר לומר את זה בכתב לפני שזה הופך לטענה.
לפני הסתמכות על נוסח מדויק של סעיף ברירת מחדל, כדאי לבדוק אותו מול הנוסח המעודכן של הפקודה. מדובר בחקיקה משנות השבעים, והלשון שלה אינה תמיד אינטואיטיבית לקורא של היום.
שבעת הסעיפים שמונעים את ההתדיינות
1. מה בדיוק נכנס לשותפות
הפקודה כוללת שלושה סעיפים סמוכים שכותרותיהם מספרות את הסיפור: סעיף 31 עוסק בנכסי שותפות, סעיף 32 בנכס שנקנה בכספי השותפות וסעיף 33 בשימוש בנכסי השותפות. הסכסוכים בפועל נולדים בדיוק שם. רכב מסחרי שנרכש מכספי העסק ונרשם על שם שותף אחד. תוכנה שאחד השותפים כתב חצי שנה לפני ההקמה. רשימת לקוחות שהובאה מעסק קודם.
סעיף ההשקעה צריך לפרט שלושה דברים: מה מכניס כל שותף בכסף, מה מכניס בשווה כסף או בזכויות, ומה נשאר בבעלותו האישית ורק מורשה לשימוש השותפות. השורה השלישית היא זו שנשכחת, והיא זו שמצילה שותף שהביא נכס יקר לעסק.
2. חלוקת רווחים והפסדים
חלוקה שווה היא הנחת המוצא הרגשית של רוב השותפים, והיא גם המקור הנפוץ ביותר למרירות. אם אחד עובד במשרה מלאה והשני שומר על עבודה חיצונית, חלוקה שווה של הרווח היא למעשה העברת כסף מאחד לשני. הפתרון אינו בהכרח יחס אחר, אלא שכר ניהול לשותף הפעיל לפני חלוקת הרווח, כך שהיחס עצמו יכול להישאר שווה.
אותה שאלה חלה על הפסדים ועל צורך בהזרמת כסף. הסכם שקובע יחס רווחים ושותק לגבי חובת הזרמה משאיר את השותפים במלכוד ביום הראשון הקשה. כדאי לקבוע מה קורה כאשר שותף אינו מזרים את חלקו: דילול, הלוואת בעלים נושאת ריבית, או מנגנון אחר שהוסכם מראש.
3. רוב להחלטות ומדרג סמכויות
סעיף 30 לפקודה עוסק בשינוי תנאי השותפות בהסכמה, אך הוא אינו בונה עבורכם מדרג החלטות יומיומי. את זה עושה ההסכם. הכלי הפשוט ביותר הוא טבלה בת שלוש רמות: החלטות שכל שותף מקבל לבדו עד תקרת סכום, החלטות שדורשות שני שותפים, והחלטות שדורשות פה אחד. לרשימה האחרונה שייכים בדרך כלל צירוף שותף, מכירת נכס מהותי, נטילת אשראי מעל סכום, שינוי תחום הפעילות וחלוקת רווחים חריגה.
בשותפות של שניים, דרישת פה אחד היא גם מתכון למבוי סתום. לכן סעיף כזה מלווה תמיד במנגנון שבירה: העברה לבורר בעל סמכות הכרעה, או מנגנון היפרדות. פירוט על מנגנוני היפרדות במאמר על מנגנון Buy-Sell.
4. משיכות, שכר וחשבונות שוטפים
רווח הוא תוצאה חשבונאית בסוף תקופה. משיכה היא כסף שיוצא מהקופה בפועל, לרוב באמצע החודש. שותפויות רבות מתפרקות על הפער הזה. אחד מושך כדי לממן חיים, השני משאיר את הכסף בעסק, ובסוף השנה מתברר שהחלוקה השווה כבר אינה שווה בכלל.
סעיף משיכות טוב קובע תקרה חודשית לכל שותף, מועד התחשבנות קבוע, וכלל קיזוז ברור בין משיכות לבין חלק ברווח. הוא גם קובע מה קורה כשמשיכה חורגת מהתקרה: החזר, ריבית, או זקיפה על חשבון החלק ברווח העתידי.
5. אי תחרות ורווחים פרטיים
סעיף 38 לפקודה נושא כותרת מדויקת מאוד לענייננו: אחריות בשל רווחים פרטיים. לצידו עומד סעיף 29, שכותרתו חובת שותף כלפי רעהו, ועניינו ניהול עסקי השותפות לתועלת המשותפת, ביושר ובנאמנות. אלה העוגנים שמהם נגזרת החובה שלא לנצל הזדמנות עסקית של השותפות לטובה אישית.
ההסכם הוא המקום להפוך את העיקרון לכלל שאפשר לאכוף. הגדירו מה נחשב תחום הפעילות, מה נחשב הזדמנות עסקית של השותפות, לאיזו תקופה חלה ההגבלה אחרי פרישה, ומה הסנקציה. הגבלה רחבה מדי מזמינה ויכוח על סבירותה, ולכן עדיף להצמיד אותה לתחום הפעילות בפועל ולתקופה מוגדרת.
6. יציאה, הרחקה והערכת שווי
הפקודה מכירה במצבים האלה. סעיף 35 עוסק בהרחקת שותף, סעיף 36 בפרישה משותפות שמרצון, וסעיף 37 בהמשכת הקיום לאחר זמן. סעיף 41 מונה עילות פירוק הסכמיות ואוטומטיות, ובהן תום התקופה והשלמת המיזם, וסעיף 45 מסדיר פירוק על פי בית המשפט. הרחבה במאמר על פירוק שותפות בבוררות.
מה שהפקודה אינה נותנת לכם הוא נוסחת שווי. זה החלק שההסכם חייב לספק, ובלעדיו כל יציאה הופכת להתדיינות. שלוש שאלות שיש להכריע בהן מראש: מי מעריך את השווי וכיצד הוא נבחר, לפי איזו שיטה ולאיזה מועד קובע, ובאילו תשלומים משולמת התמורה. הרחבה במאמר על הערכת שווי חברה בסכסוך.
7. תניית הבוררות
הסעיף האחרון הוא זה שקובע מה יקרה לכל הסעיפים שלפניו. בלי תניית בוררות, כל מחלוקת הולכת לבית המשפט, בהליך פומבי שבו מחזור, שולי רווח, שכר ורשימות לקוחות עלולים להיחשף. תניה טובה קובעת את היקף הסכסוכים הנמסרים, את דרך מינוי הבורר בלי צורך בהסכמה בשעת משבר, לוח זמנים, חובת הנמקה, סודיות ומסלול ביקורת. פירוט ברכיבים במאמר על תניית בוררות בחוזה מסחרי.
| הנושא | מה כדאי שההסכם יקבע | מה קורה כשההסכם שותק |
|---|---|---|
| הון והשקעה | פירוט מדויק של כסף, שווה כסף ונכסים שנשארים אישיים | חלות הוראות ברירת המחדל בסעיף 34, ולצידן סעיפים 31 עד 33 בעניין נכסי השותפות והשימוש בהם |
| חלוקת רווחים והפסדים | יחס מוסכם, שכר ניהול לשותף פעיל וכלל להזרמת כספים | חלוקת הון, רווחים והפסדים לפי ברירת המחדל שבסעיף 34 |
| קבלת החלטות | מדרג בן שלוש רמות ומנגנון שבירת מבוי סתום | הפקודה עוסקת בהשתתפות בניהול בסעיף 34 ובשינוי תנאי השותפות בהסכמה בסעיף 30, בלי מדרג יומיומי |
| משיכות ושכר | תקרה חודשית, מועד התחשבנות וכלל קיזוז | אין בפקודה הסדר משיכות מפורט. הכול נגזר מהתחשבנות כללית ומהתנהגות הצדדים |
| אי תחרות | הגדרת תחום, תקופה, הזדמנות עסקית וסנקציה | נשענים על סעיף 29 בעניין חובת שותף כלפי רעהו ועל סעיף 38 בעניין רווחים פרטיים |
| יציאה והרחקה | הודעה מוקדמת, עילות הרחקה ותוצאות היציאה | סעיף 35 בעניין הרחקת שותף וסעיף 36 בעניין פרישה מרצון |
| שווי ותשלום | שיטת הערכה, מעריך מוסכם, מועד קובע ופריסת תשלום | אין נוסחה בפקודה. השווי הופך לפלוגתה מרכזית |
| פורום להכרעה | תניית בוררות מפורטת עם מנגנון מינוי ולוח זמנים | בית המשפט, בהליך פומבי |
הבורר אינו כפוף לדין, אלא אם כתבתם אחרת
כאן נמצאת הנקודה שרוב מנסחי ההסכמים מפספסים. סעיף 2 לחוק הבוררות קובע שרואים הסכם בוררות כמכיל את ההוראות שבתוספת הראשונה, ככל שהן נוגעות לעניין. פסקה יד לתוספת הראשונה קובעת שהבורר יפעל בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה, יפסוק לפי מיטב שפיטתו, ואינו קשור בדין המהותי, בדיני הראיות או בסדרי הדין הנוהגים בבתי המשפט.
המסקנה מעשית מאוד. כל מה שכתבנו כאן על סעיפי פקודת השותפויות הוא ברירת מחדל של בית משפט. בורר רשאי להכריע אחרת, ופסק כזה לא יבוטל רק משום שנפלה בו טעות בדין. אם חשוב לכם שהדין המהותי יחול על השותפות, כתבו זאת במפורש בתניית הבוררות, והוסיפו חובת הנמקה. התניה הזו היא גם התנאי לפתיחת מסלול הערעור ברשות לבית המשפט לפי סעיף 29ב לחוק. הסבר מלא בנושא במאמר על התוספת הראשונה לחוק הבוררות.
מה לעשות עכשיו
- הוציאו את ההסכם הקיים, ואם אין כזה, כתבו על דף אחד מה סוכם בפועל ומה מעולם לא נדון.
- בדקו אם רשום בו במפורש מה כל שותף הכניס ומה נשאר בבעלותו האישית.
- הפרידו בין יחס חלוקת הרווחים לבין שכר על עבודה שוטפת. אלה שני דברים שונים.
- בנו מדרג החלטות בן שלוש רמות, וצרפו אליו מנגנון שבירת מבוי סתום.
- הוסיפו נוסחת שווי ומנגנון יציאה. זהו הסעיף שחוסך את ההתדיינות הארוכה ביותר.
- ודאו שתניית הבוררות כוללת מנגנון מינוי שאינו דורש הסכמה בשעת משבר, חובת הנמקה, סודיות והתניה שהבורר יפסוק לפי הדין.
הסכם שותפות אינו מסמך שכותבים פעם אחת ומכניסים למגירה. שינוי בהיקף הפעילות, כניסת שותף, יציאת שותף או מעבר לתחום חדש הם רגעים שבהם כדאי לפתוח אותו שוב ולבדוק אם הוא עדיין מתאר את מה שקורה בפועל.
האמור לעיל הוא מידע כללי בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו יוצר יחסי עורך דין ולקוח. תוכנו של הסכם שותפות נגזר מנסיבות העסק, מהתנהלות הצדדים בפועל ומהנוסח המעודכן של החקיקה, ומחייב בחינה פרטנית.
שאלות ותשובות
חייבים הסכם שותפות בכתב
מה קורה אם לא רשמנו את השותפות ברשם
כמה שותפים אפשר שיהיו בשותפות
אילו סעיפים הכי מונעים התדיינות בפועל
אפשר לכתוב בהסכם שהשותף לא יתחרה בשותפות
מה ההבדל בין חלוקת רווחים למשיכות
למה לכלול תניית בוררות בהסכם שותפות
הבורר חייב לפסוק לפי החוק
שוקלים בוררות או שכבר נמצאים בתוכה?
עו״ד דב (דובי) דוניץ ומשרד דוניץ ושות׳ עורכי דין מלווים חברות ובעלי עסקים בניסוח תניות בוררות, בניהול הליכי בוררות ובהליכי אישור וביטול של פסקי בוררות.
לפנייה ראשונית