זכויות שותף בשותפות: מה מקנה פקודת השותפויות ואיך אוכפים זאת

שותף שמגיע לייעוץ כמעט אף פעם לא פותח בשאלה משפטית. הוא פותח במשפט אחר: אני לא יודע מה קורה בעסק שלי. הבנק מדבר עם השותף, רואה החשבון מדבר עם השותף, ואת הדוח השנתי הוא ראה לפני חצי שנה. רק אחר כך מתברר שמאחורי התחושה עומדת שאלה מסודרת של זכויות.

פקודת השותפויות מסדירה את היחסים האלה בפרק ייעודי, שעניינו זכויות וחובות השותפים בינם לבין עצמם. הפרק הזה קצר, כללי, ומספיק כדי להתחיל. מה שהוא לא נותן הוא פירוט תפעולי, וזה בדיוק הפער שהסכם השותפות אמור לסגור.

מהיכן נובעות הזכויות

הפרק הרלוונטי בפקודה משתרע על סעיפים 29 עד 38, וכותרות הסעיפים מספרות סיפור מסודר. סעיף 29 עוסק בחובת שותף כלפי רעהו, שעניינה ניהול עסקי השותפות לתועלת המשותפת, ביושר ובנאמנות. סעיף 30 עוסק בשינוי תנאי השותפות בהסכמה. סעיפים 31 עד 33 עוסקים בנכסי שותפות, בנכס שנקנה בכספי השותפות ובשימוש בנכסי השותפות. סעיף 34 הוא סעיף ברירת המחדל המרכזי, שכותרתו זכויותיהם וחובותיהם של השותפים, ועניינו חלוקת ההון, הרווחים וההפסדים וההשתתפות בניהול. סעיפים 35 עד 37 עוסקים בהרחקת שותף, בפרישה מרצון ובהמשכת הקיום לאחר זמן, וסעיף 38 באחריות בשל רווחים פרטיים.

המילה החשובה ביותר בכל הפרק היא הסייג שמלווה את סעיף 34: הוא חל בהעדר הסכם אחר. כלומר הפקודה אינה מכתיבה לכם את תנאי השותפות. היא ממלאת את החסר כשלא כתבתם דבר. הרחבה בסעיפים שכדאי לכתוב במאמר על הסכם שותפות והסעיפים שמונעים סכסוך.

הזכות להשתתף בניהול

ההשתתפות בניהול היא אחד הנושאים שסעיף 34 מסדיר, והיא גם הזכות שהכי קל לרוקן מתוכן בלי להפר אותה במפורש. שותף שממשיך לקבל דוחות אך אינו מוזמן לישיבות עם הלקוח הגדול, ששמו הוסר מהרשאות החתימה בבנק, או שמגלה החלטה מהותית אחרי שהתקבלה, נמצא במצב שבו הזכות קיימת על הנייר ואינה קיימת בפועל.

הסכם שותפות מתקן זאת בשלוש שכבות. הראשונה היא מדרג החלטות: מה נעשה בידי שותף אחד עד תקרת סכום, מה דורש שניים, ומה דורש פה אחד. השנייה היא חובת דיווח יזום, בתדירות קבועה ובפורמט מוסכם, ולא רק לפי דרישה. השלישית היא מנגנון הכרעה למקרה שאין הסכמה, משום שדרישת פה אחד בשותפות של שניים היא הזמנה למבוי סתום.

הזכות לדעת מה קורה בעסק

מידע הוא התנאי לכל זכות אחרת. שותף שאינו יודע מה המחזור, מה שולי הרווח, כמה נמשך ולמי שולם, אינו יכול לדעת אם קופח, אם התקבלה החלטה שדרשה את הסכמתו, או אם שווי חלקו נשחק. הזכות למידע נגזרת ישירות מחובת השותף כלפי רעהו שבסעיף 29. קשה לנהל עסק לתועלת המשותפת ביושר ובנאמנות תוך הסתרת המספרים מהשותף.

עם זאת, הישענות על עיקרון כללי היא הדרך הארוכה. הדרך הקצרה היא סעיף בהסכם שקובע במפורש למה השותף זכאי: עיון בספרי החשבונות ובחשבונות הבנק, קבלת מאזן בוחן ברבעון, גישה למערכת ההנהלת חשבונות, וזכות למנות רואה חשבון מטעמו על חשבונו. סעיף בן שמונה שורות חוסך שנה של התכתבויות.

וכשהמידע כבר מוסתר

ברגע שהסכסוך פרץ, הכלי המרכזי הוא הליך גילוי. פסקה ח לתוספת הראשונה לחוק הבוררות קובעת שהבורר רשאי להורות על תשובות לשאלונים, על גילוי ועל הצגת מסמכים ועל כל עניין הכרוך בניהול ההליך, כפי שרשאי בית משפט. לצידה, סעיף 13 לחוק מקנה לבורר סמכות כשל בית משפט להזמין עדים ומסמכים. פסקה יג קובעת שתיק הבוררות עומד לעיון הצדדים ולהעתקה בכל עת סבירה. הרחבה במאמר על גילוי מסמכים בבוררות.

יש גם שיניים. פסקה ט קובעת שאי ציות לצו של הבורר ללא הצדק סביר, לאחר התראה, מאפשר מחיקה או דחייה של התביעה כלפי תובע סרבן, או מחיקת ההגנה ומתן פסק במעמד צד אחד כלפי נתבע סרבן. שותף שמסתיר מסמכים בבוררות מסתכן בהרבה יותר ממה שהוא מסתיר.

חובות האמון שבין השותפים

שותפות אינה עסקה בין קונה למוכר. היא מערכת יחסים מתמשכת שבה כל צד מפקיד בידי רעהו נכסים, מוניטין וכסף. הפקודה מבטאת זאת בשני סעיפים. סעיף 29 קובע את חובת השותף כלפי רעהו, וסעיף 38 עוסק באחריות בשל רווחים פרטיים.

מסביבם עומדים סעיפי הנכסים. סעיף 31 עוסק בנכסי שותפות, סעיף 32 בנכס שנקנה בכספי השותפות וסעיף 33 בשימוש בנכסי השותפות. הצירוף הזה נותן מענה לתרחישים שחוזרים על עצמם: שותף שרשם על שמו נכס שנרכש מכספי העסק, שותף שהעביר לקוח של השותפות לחברה פרטית שבבעלותו, שותף שהשתמש בצוות ובמוניטין של העסק כדי לקדם פרויקט צדדי.

כמו בשאר הנושאים, העיקרון קיים בפקודה וההגדרה המדויקת חסרה. מה נחשב הזדמנות עסקית של השותפות, מהו תחום הפעילות המוגן, מה מותר לשותף לעשות בזמנו הפרטי, ומה קורה כשהוא פורש. ארבע שאלות שרק ההסכם יכול לענות עליהן.

שותפות שלא נרשמה

הרבה עסקים בישראל פועלים כשותפות בלי שאיש רשם דבר. סעיף 4 לפקודה מחייב רישום של שותפות שנתכוננה לשם ניהול עסק, תוך חודש מיום שנתכוננה. סעיף 6 קובע סנקציה של קנס לכל שותף בגין כל יום שבו נמשכת העבירה, ולצידה קביעה מכרעת: אי רישומה של שותפות לא ישפיע בשיקול אם השותפות קיימת ואם לאו.

לשותף שחושש שאיבד את מעמדו בגלל היעדר רישום, זו בשורה. הזכויות עומדות בעינן. הקושי עובר למישור הראייתי. בהעדר הסכם ובהעדר רישום, תנאי השותפות נלמדים מהתנהלות: דוחות מס, חשבונות בנק משותפים, חלוקות בפועל, התכתבויות והצגה כלפי לקוחות וספקים. מי שחושד שהעניינים מתדרדרים, שווה לו לאסוף את החומר הזה לפני שהגישה למערכות נחסמת. נקודה נוספת שכדאי להכיר: סעיף 3 לפקודה מגביל את מספר השותפים הכלליים בשותפות לעשרים.

איך אוכפים זכות שותף בבוררות

אם בהסכם יש תניית בוררות, זו הכתובת. אם הצד השני בכל זאת הגיש תביעה לבית המשפט, הכלי הוא בקשה לעיכוב הליכים לפי סעיף 5 לחוק הבוררות, והיא חייבת להיות מוגשת לא יאוחר מהיום שבו טענתם לראשונה לגופו של עניין. מי שהגיש כתב הגנה מפורט ורק אחר כך נזכר בתניה, איבד את הזכות.

אם השותף מסרב לשתף פעולה במינוי, שולחים דרישה בכתב, וכעבור שבעה ימים בלי מענה אפשר לפנות לבית המשפט שימנה בורר. בורר שמינה בית המשפט דינו כבורר שמינו הצדדים. בנוגע לסעדים דחופים, כמו עיקול או צו מניעה שצריך לפעול מול בנק, סעיף 16 לחוק מאפשר פנייה לבית המשפט, ובקשה כזו יכולה להיות מוגשת בידי בעל דין וגם בידי הבורר עצמו.

הבורר אינו קשור בדין המהותי

נקודה שחייבת להיאמר בסוף מאמר על זכויות סטטוטוריות. סעיף 2 לחוק הבוררות מחיל את התוספת הראשונה על כל הסכם בוררות, ופסקה יד שבה קובעת שהבורר יפסוק לפי מיטב שפיטתו ואינו קשור בדין המהותי, בדיני הראיות או בסדרי הדין הנוהגים בבתי המשפט. כלומר סעיפי פקודת השותפויות מחייבים את בית המשפט, ובורר רשאי להכריע אחרת בלי שהפסק יבוטל בשל טעות בדין.

מי שרוצה להישען על הפקודה, כותב בתניית הבוררות שהבורר יפסוק לפי הדין המהותי ושעליו לנמק. אותה התניה פותחת גם את מסלול הערעור ברשות לבית המשפט לפי סעיף 29ב לחוק, על טעות יסודית ביישום הדין שגרמה לעיוות דין. פירוט במאמר על התוספת הראשונה ובמאמר על תניית בוררות בחוזה מסחרי.

מה לעשות עכשיו

• בדקו אם קיים הסכם שותפות כתוב, ומה הוא אומר על ניהול, על מידע ועל יציאה.
• בקשו בכתב את המסמכים שאתם זכאים להם, בדרישה מפורטת ומתועדת. תיעוד הסירוב שווה יותר מהתלונה עליו.
• אספו את הראיות לקיום השותפות ולתנאיה, בעיקר אם אין הסכם ואין רישום.
• הפרידו בין מה שאתם רוצים לתקן לבין מה שאתם רוצים לסיים. אלה שני מסלולים שונים.
• אם יש תניית בוררות, אל תתדיינו לגופו של עניין בבית המשפט לפני שבחנתם בקשת עיכוב.
• אם אין תניה, שקלו הסכמת בוררות ייעודית לסכסוך הקיים, עם הגדרת פלוגתאות ולוח זמנים.

רוב סכסוכי השותפים אינם נפתרים בשאלה מי צודק, אלא בשאלה מי מחזיק במידע ומי קובע את קצב ההליך. שותף שמסדיר את שני אלה מוקדם מגיע להסדר מהיר יותר וטוב יותר. אם הכיוון הוא היפרדות, כדאי לקרוא גם את המאמר על פירוק שותפות וחלוקת הנכסים.

האמור לעיל הוא מידע כללי בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו יוצר יחסי עורך דין ולקוח. זכויותיו של שותף נגזרות מנוסח ההסכם, מהתנהלות הצדדים בפועל ומהנוסח המעודכן של החקיקה, ומחייבות בחינה פרטנית.